הבדלים בין גרסאות בדף "ויקיציטוט:ארגז חול"

הוסרו 3,710 בתים ,  לפני חודשיים
אין תקציר עריכה
'''הקפות ביער''' (באנגלית: '''Circles in a Forest''') הוא רומן מאת הסופרת [[w: דלין מתיה|דלין מתיה]], שפורסם בשנת [[w: 1984|1984]].
 
 
* "כיוון שיעברו ויצאו יהיה הוא חופשי ופטור מכל מה שאהב לפנים: מן היער, מיושבי היער, מן הדברים שביער. קייט. זקן רגל. כיוון שיפלח חרטומה של ׳פיקטור׳ את הים הפתוח שמאחורי השונית, יידע שתם ונשלם כל זה. עשרים ותשע שנים ימותו בגבו."
* "אין עוד דבר ביער שהוא עניינו שלו, אף לא ילדו של אחיו."
* "איני נלחם עוד. בוא ונאמר, עשיתי מלחמה לבדי ובכוחות עצמי, ונוצחתי. מלחמה שלא היתה מעולם עם דברים שלא היו מעולם."
* "הרושם היה תמיד שאינך פוחד מכלום, שאול בארנארד. ועדיין כך הוא, אלא שחדלת להילחם. אבל אין פירוש הדבר שאינך כועס עוד."
* "באותה שעה נשבע מעומק הווייתו: פרד טרבלאנס לא יירה בזקן רגל, וגרזנו לא יחטוב ולא יעקור את החטים הללו מתושבותיהן בשביל למכור אותן בעיירה בעבור חלק זעום משוויין. לא. שאול בארנארד יירה בזקן רגל. חובתו היא לזקן רגל, להצילו מהשפלה זו של הנפילה ברובהו של טרבלאנס."
* "הרושם היה תמיד שאינך פוחד מכלום, שאול בארנארד. ועדיין כך הוא, אלא שחדלת להילחם. אבל אין פירוש הדבר שאינך כועס עוד."
* "ועוד דבר אחד לימדו אותך הגדולים על הצביון: שונים הם מכל צבי אחר ביער הזה מפני שהמרה שלהם בראשיהם. כן. באמת. לכן יש להם גם שם אחר: ראשי מרה. וצביון אחד הוא שהעיר את המרי הראשון בלבו של שאול."
* "מזמן שהגיע זכרונו היה זקן רגל הפיל הירוא יותר מכל פיל אחר ביער. אין לך חוטב עצים שאינו מדבר עליו בכבוד, או שמוצא את עקבותיו ואינו מביט מיד לראות מאין הרוח נושבת."
* "כל אותה שעה אמר לו לבו שהפיל עומד לו שם כדי שיסתכלו בו יפה-יפה ויראו בעיניהם שאין הוא יציר דמיונם של החוטבים הזקנים. כמין הדר מלכות שאין לתארו היה משווה עליו. הדרת כבוד."
* "מימיו לא ראה בני אדם אצילים יותר מזקני היער. ישרים. פשוטים. ברי לבב, ומעצם טוב לבם הם שמחים בחלקם."
* "זה היה סוף ילדותו של שאול. משהו נעתק בך כשאתה רואה את אביך, את יורם בארנארד הגדול והחזק שאין כמוהו מניף גרזו ביער, והוא מסוגר למשוך מסור ישר בבול הקלנדר העבה מכל, ולגרור ולהוציא עץ בכוח של שור, כשאתה רואה את האיש הזה מתחנן ומבקש לו מזון וטבק כמו כלב."
* "מעט היה הזמן להיות ילד ביער. לא לאורך זמן יכולת לשחק בתעלה. כיוון שהתחזקו ידיך כדי להחזיק גרזן יד ולחטוב עצי בעירה ולהביא מים, היה לך להתחבר אל הצוות בשביל לפנות ידיים לעבודת החטיבה."
* "השנאה, שהצטברה דורות רבים, אורבת בהם, השנאה לאדם הנושא את הרובה המחדיר את העופרת החמה בעד עורם הדומה לקליפה, וזו מכייבת לה שם כיבים ממוגלים עד שמחמת הכאב הם מבקשים לקרוע את העולם לגזרים, והחיים אוזלים מתוכם לאטם ומגרשים אותם אל עמקי הגיאיות העמוקים מכל למות שם מיתת השפלה. יש שהפצעים מגלידים. ויש שהעופרת חנונה ורחומה והולמת במקום שמביא מיתה מהירה מזו."
* "תגיד להם שיורם בארנארד אומר קולכם כרוח המבקשת לנשוב משני כיוונים בבת אחת. בעיירה אנחנו שומעים שהממשל אין דעתו נוחה מאתנו כי איננו מביאים די עץ לצרכי הרכבות של הממשל, ועכשיו אתה בא ומשמיע לנו שהממשל אומר שאנחנו חוטבים יותר מדי? רוח שמבקשת לנשוב ביותר מכיוון אחד, אדוני, איננה אלא מרימה אבק."
* "אלא שהלב אומר לי שהקלנדר חי! אילו היה מת לא היה יכול לגדול, וכשאתה חי אתה מרגיש, וכשאתה מרגיש אתה פוחד למות!"
* "אלי הטוב, התפלל שאול במחסה בלילה ההוא, לו יפול הקלנדר מחר. אנא. ואם חטא הוא להתפלל על עץ, סלח נא לי. אמן. אנא אדוני, תן לו ליפול."
* "שאול הבין די מן המלים האנגליות וידע שמקדונלד כועס עליהן בגללו. הוא ידע שמקדונלד אמר להן עליו שהוא wild, וידע מה פירוש wild (פרא)..."
* "זלזל בגדול רגל ואתה מת."
* "וכי אכפת באמת מי יירה בזקן רגל? כן, אכפת ואכפת. והצד האירוני שבדבר אינו אלא שהוא ולא אחר יעשה זאת לאחר כל הרובים שנטענו לירות בזקן רגל… והפעם לא תעמוד לו לזקן רגל ערמתו להצילו."
* "אבל לא אתה תדון את יורם בארנארד הלילה. את יורם בארנארד ידון אלוהים לבדו, ואין לו להראות אלא את ידיו השסועות. אין לו הרבה ליורם בארנארד. וזה אחד הדברים שאין לו - אין לו דם רע בעורקיו, ואין הוא כורע ברך לפני איש!"
* "זלזל בתבונתו של פיל, וביחוד בתבונתו של זקן רגל, ואתה מפריז במידת תבונתך שלך."
* "אבי גירש אותי מעליו ואני חשבתי לי שאוכל לברוח אם אשתכר מעט כסף - לא רציתי אלא שלוש לירות בשביל להסתלק מפה באוניה."
* "אינך בן אדם אלא אם כן יש לך די כסף ומלבד זה אתה גם אנגלי. מאה פעמים הפכתי בדבר וכל פעם העליתי את התשובה האחת הזאת."
* "הוא למד שאדם נפחד נעשה נוח לדבר, והוא נהיה נוח ומאולף ככלב ומוכן לאכול מכף ידך כל זמן שאתה מבטיח שלא להניח אותו לבדו."
* "העזרה ההדדית היא אחד הכללים הלא כתובים של היער. שאם לא כן לא תעמוד בו. אם עשית רעה יענישו אותך לפי דרכם, אבל הם לא יניחו אותך בצר לך. לא במהרה."
* "דע לך שאנחנו תושבי היער איננו מבינים מה פירוש ׳לא יכול׳. במקום הזה אתה יכול ללכת שעה ארוכה לאחר שנדמה לך שלא תוכל ללכת עוד."
* "דומה היה כאילו אין דבר חשוב בעיניו עוד - אין אדם חי אלא מפני שהוא בחיים, מפני שעל כרחו הוא חי."
* "יורם בארנארד אין לו בן ששמו שאול עוד. חבל השורר נכרת. שאול בארנארד מהלך יחידי."
* "הוא, שמרד נגד ידו של יורם בארנארד, והיה מבעט נגד רצונו, עד שהשתחרר ממנו ויצא לחופשי, הוא ידע כל אותה שעה שכוחו של יורם בארנארד הטמון בגופו שלו הוא שעמד לו לעשות כן, בכוח זה יצא לחופשי!"
* "כשהיית נער החצר של אבי הלא היית לפחות בשר ודם, שאול בארנארד, ולא נקמן צונן שאין לגשת אליו! בזמן שלא ביקשת לך אלא שלוש לירות בשביל להסתלק באניה, עדיין היית אנושי!"
* "תגידי להם שאני אומר שמכאן ואילך הם רשאים להפוך את העולם בשביל להשיג את הזהב, רשאים הם לכרות את היער כולו לשם כך, רשאים הם לירות ולהרוג את אחרון הפילים, רשאים הם להמית ולהשחית ככל אוות נפשם, שאול בארנארד לא אכפת לו עוד!"
את השקר."
* "אנחנו תושבי היער אוחזים לנו לשון אחרת, קייט, ואנחנו אומרים שאנחנו מוחים ומבטלים את המריבה או את העוול או את השקר."
* "האדם רחום וחנון הוא כל זמן שנוח לו וכל זמן שאין רחמיו עומדים בינו ובין דברים אחרים."
* "בטן רעבה וילדים רעבים אינם יודעים רחמים לדברים שאין הם מבינים."
* "מטעם זה או זה האדם לוקח לו תמיד יותר מן הדרוש לו ויותר ממה שהוא זכאי לקחת…"
* "בערב היה עייף כמו שראוי לגבר להיות ובבקרים היה ניעור ויודע שהיום שלפניו לא יהיה ריק."
* "נראה לי שהמציאות יש שהיא בוחנת אותך על פי חלומותיך - לראות אם יש בך די אומץ להגשים אותם."
* "עד מתי תוכל להחזיק את בני עמי ביער? הזקנים גוועים מזקנה ומדכאון, והילדים באים אל העולם וכבר הם עייפים… אתה יודע מה הוא לגרור ולהוציא עץ ממקום שאין כל שור יכול להוציאו? האם הוצרכת מימיך לחלק את שארית מזונך כדי שיישאר משהו למחר, לזמן שעליך להביא את העץ אל העיירה בעבור מעט קפה וסוכר בהקפה?"
* "וכשאתאבל על זקן רגל אתאבל עליו מפני שהיה זקן רגל, החזק שבחזקים. אתאבל עליו מפני שנואלתי ולא עמדה לי חכמתי להבין אותו - מפני שלא עמד לי כוחי למנוע אותם מלהרוג אותו…"
* "אתה עצמך היית החזק שבנו, אבל אינך פוסק מלברוח ולהניח אותנו לבדנו!"
* "עייף אני מלומר את הדברים הנכונים, מאסקה…"
* "הנפת הגרזן וקולו של מסור הושרשו בהם עמוק דור אחר דור, ותו לא. הקושי והתלאה נהיו להם כנשימה."
* "כוחו של האדם בקליעיו, והקליעים חזקים מן המלים המשתדלות לעצור את הטבח וההרג."
* "כל החוטבים פראים הם ומלוכלכים, הם וילדיהם."
* "שמא צדקו הם, והוא טועה? הוא שואל את עצמו פתאום. שמא להיות עבד, להיות כלב, להיות אפס, להיות עיוור, שמא זו "הדרך הטובה, ואתה ברוב איוולתך לא הבנת זאת? וכי באמת חשובה כל כך הידיעה איפה שוכנהשוכנת המרה בצביון? או איפה אתה סבור שהיא שוכנת? '''כן, חשובה גם חשובה!''' המחזיק בסברה שכולה שקר הרי זה בוגד בעצמו. ומי שעוקף את האמת מפני שדרך הכזב כבושה יפה, נמצא בוגד בעצמו אף הוא. נוח לו להיות אשם בכל דבר ולא בדבר הזה!"
* "ואנחנו עומדים לנו וחוטבים זה בזה בזמן שהעולם שמסביב לנו מתפורר! נעשה לקרחת יער! הבט על סביביך וראה מה יהיה פרצוף פניו בתוך חמישים או ששים שנה לאחר שינגוס כל אדם את נגיסתו. ראה מה יישאר לבניך ולבני בניך - באמת ובתמים רשאי אתה לומר שאין אתה נותן דין וחשבון לפני איש?"
* "הדרך הקלה היתה לתלות בי תמיד את אשמת הכל, כדי שלא תוצרך אתה לטרוח ולפתוח את ראשו של הצביון!"
* שמא צדקו הם, והוא טועה? הוא שואל את עצמו פתאום. שמא להיות עבד, להיות כלב, להיות אפס, להיות עיוור, שמא זו "הדרך הטובה, ואתה ברוב איוולתך לא הבנת זאת? וכי באמת חשובה כל כך הידיעה איפה שוכנה המרה בצביון? או איפה אתה סבור שהיא שוכנת? '''כן, חשובה גם חשובה!''' המחזיק בסברה שכולה שקר הרי זה בוגד בעצמו. ומי שעוקף את האמת מפני שדרך הכזב כבושה יפה, נמצא בוגד בעצמו אף הוא. נוח לו להיות אשם בכל דבר ולא בדבר הזה!"
* "רק האדם לבדו מתהלך לו בלי חוק ביער, רק האדם לבדו דומה שהוא רשאי לעשות כרצונו, להשחית כרצונו, להאמין בשקרים מרובים ככל אוות נפשו."
* "מחר יבקש רחמים סוף־סוף פעם אחת. על זקַן־רגל. בפעם הראשונה זה שנים יתיצבו יוסף והוא פנים אל פנים והפעם לא יסוב ולא ילך לו בחוסר־ישע ולא יתן להם לנצח. לא. הפעם יעמוד איתן עד שינצח. '''אפילו יהיה לו לעמוד ככה כל שאר ימי חייו!''' מיד נצטמרר כולו מפני משמעותה של המחשבה הזאת. '''כל שאר ימי חייו.''' וכדרכו כשהדברים אמורים בעסקה בכל ימי חייו, השטן מתעורר בו! כל ימי חייו לו הם שייכים ולא לכל אדם אחר."
118

עריכות