המדע העליז: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
מ הגהה
שורה 4:
 
* "מה שאנו עושים לעולם אינו מובן, אלא רק זוכה לשבח או לגנאי."
* "[[מוסר|מוסריות]] היא אינסטינקט העדר באינדיבידואל."
* "האכזריותה[[אכזריות]] היא תרופתה של [[גאווה]] שנפגעה."
* "מה הדרך הטובה לטפס על הר? רק טפס עליו ואל תהרהר בדבר."
* "הרעל שהורג אנשים חלשים מטבעם, ממריץ את החזקים."
* "לעולם לא נצא חובת רכות שאנו חייבים בה כלפי ה[[אישה]]."
* "ההסברים המיסטיים נחשבים לעמוקים; האמת היא, שאין הם אפילו שטחיים."
* "ההחלטה ה[[נצרות |נוצרית]] להשקיף על העולם כרע ומכוער, גרמה לו להיות מכוער ורע."
* "יש בכוחו של ה[[אמנות|אמן]] לעורר את כוחות הפעולה הרדומים בנפשו של הזולת."
* "רעד וחיל אוחזים בנו שוב; מיהו זה אשר ישתוקק לקדש מחדש כאלוהית מפלצת זו של עולם לא נודע, כפי שנהגו חכמי העולם העתיק?"
* "איך עשינו זאת? איך הצלחנו לשתות את הים עד תומו? מה המעשה אשר עשינו כאשר התרנו את הארץ הזאת משמשה? האין אנו צונחים מטה מטה ואחורה והצידה ולפנים - לכל עבר? היש עדיין למעלה ולמטה? האם לא נהיה קר יותר? האין יורד הלילה כל הזמן - עוד ועוד לילה? האין צורך להדליק פנסים לפני הצהרים? האם עדיין איננו שומעים כלל את שאון הקברנים הקוברים את אלוהים? האם עדיין איננו מריחים כלל את הריקבון האלוהי? - גם אלים נרקבים! אלוהים מת! אלוהים יישאר מת! ואנחנו הרגנו אותו!"
* "מטרתו הסופית של ה[[מדע]] אמורה לגרום לו, לאדם, הנאה רבה ככל האפשר וצער מעט ככל האפשר. אולם מה הדין אם ההנאה והצער כה מקושרים הם זה בזה בחבל אחד, שכל מי שרוצה ליהנות הרבה ככל האפשר מן האחד, נאלץ ליטול הרבה ככל האפשר מן האחר? [...] הסטואיקאים לפחות סבורים היו שאכן כן הוא, והיו עקביים בכך, בשאפם להנאה מעטה ככל האפשר ובלבד שצערם מן החיים יהא מועט ככל האפשר. [...] למעשה ניתן בעזרת המדע לקדם את המטרה האחת וגם האחרת! ייתכן שכיום הוא נודע יותר מצד כוחו להוריד את האדם מנכסי שמחותיו ולעשותו קר, אנדרטי וסטואי יותר. אך עדיין הוא יכול להתגלות גם כמחולל הסבל הגדול - או אז ייתכן שיתגלה מצד הכוח המנוגד אשר בו, מצד יכולתו האדירה לחשוף שמיים חדשים של [[שמחה]]."
* "[[חיים]] אלה, אשר אתה חי כעת ואשר חיית עד כה, תהיה נאלץ לחיותם שוב ושוב ופעמים אין ספור; ושום דבר לא יתחדש בהם, כי אם כל מה שהיה, כל כאב וכל עונג, כל מחשבה וכל אנחה, וכל דבר קטון לאין שיעור וגדול לאין מידה, בעל כורחך ישוב ויתרחש עמך והכלוהכול בדיוק באותו הקשר ובאותו סדר."
* "כורח הוא לנו להוליד תמיד את רעיונותינו מתוך כאבינו ולציידם מרחם בכל מה שיש עמנו מן הדם והלב והאש והעונג וה[[תשוקה]] והייסורים והמצפון והגורל והגזירה... רק הכאב הגדול הוא גואלה האחרון של הרוח." ~ עמ' 155
* "לחיות – משמע: להיותך מרחיק מעליך בלי הרף משהו המבקש למות; לחיות – משמע: להיותך אכזרי וללא-חוסוללא־חוס לגבי כל מה שנחלש ומתיישן בנו, ולא בנו בלבד." ~ עמ' 202
* "כיצד משתנה הטעם הכללי? על ידי כך, שיחידים, אדירים, בעלי השפעה, מטיחים ללא בושה את דברם: 'דבר פלוני מגוחך, דבר אלמוני הוא הבל', כלומר, מטיחים את משפט טעמם ומיאוסם ומשליטים אותו על דרך ה[[אלימות]], - על ידי כך הם מטילים על רבים כפייה שנעשית בהדרגה להרגלם של רבים נוספים, ולבסוף נעשית צורך לכולם." ~ עמ' 209
* "כיום ה[[כאב]] שנוא הרבה יותר ממה ששנאוהו בני האדם הקודמים, ומדברים בגנותו כפי שלא דובר מעולם, יתר־על־כן, עצם מציאותו של הכאב הוא בגדר רעיון שאין לשאתו, באים בגללו בטרוניה אל הקיום בכללותו ומטילים על מצפונו את האחריות לכאב." ~ עמ' 215
* "הלא שמעתם את שמעו של אותו איש מטורף, אשר בבוקרו של יום בהיר הדליק פנס, רץ בשוקה של עיר וזעק בלי הרף: 'אני מחפש את האלוהים! את האלוהים אני מחפש!' - ומכיוון שאותה שעה הזדמנו שם בני אדם רבים מאותו סוג שאינו מאמין באלוהים, עורר האיש צחוק רם. 'האמנם אבד?' שאל האחד. 'שמא נתעה בריצתו כמו ילד?' אמר השני. 'ואולי מסתתר הוא? המפחד הוא מפנינו. או ירד בספינה? היגר?' - כך קראו וכך צחקו זה אל זה." ~ עמ' 274
* "המצאת אלים, גיבורים, אנשים עליונים מכל סוג, וכן המצאת אנשים נספחים, אנשים תתאים, גמדים, פיות, קינטאורים, סאטירים, דימונים ושדים, המצאתם של כל אלה לא הייתה אלא התאמנות אין־ערוך־לה לצידוק אנוכיותו ועריצותו של הפרט: החרות שזיכו בה את האל ביחסו לאלים אחרים, בסופו של דבר זיכו בה המזכים את עצמם, ביחסם לחוקים ולמקובלות ולשכנים." ~ עמ' 283
* "כשמטרה גדולה לך, אתה חזק אף ממידת ה[[צדק]] ולא רק ממעשיך ושופטיך." ~ עמ' 307
* "לא לכלות מעוצמת המועקה הפנימית וחוסר הבטחון בעקבות הסבל הגדול שאתה גורמו, ולשמע זעקתו של ה[[סבל]] הזה – רק זה בחזקת גדול, רק זה שייך לגדלות." ~ עמ' 338
* "הוגה דעות אינו זקוק לתשואות ולמחיאות כפיים, בתנאי שמובטחות לו מחיאות כפיו שלו עצמו, דבר שאין הוא יכול בלעדיו." ~ עמ' 342
* "הנתיב לגן־עדנול[[גן עדן|גן־עדנו]] של אדם, מוליך תמיד דרך עדני התאווה של [[גיהנום]] שלו." ~ עמ' 350
* "יוצר בלי הפוגות, מטבעו הוא 'אם', במשמעות הרחבה של המילה, איש שאינו יודע ואינו שומע דבר מעבר להריונותיו ולידותיו של רוחו, ואשר אין לו זמן לתת את דעתו על עצמו ועל יצירתו ולהשוותם." ~ עמ' 398
 
שורה 32:
 
==קישורים חיצוניים==
* [https://www.youtube.com/watch?v=u8Zfo1-Z-UA הרצאת פרופ' ירמיהו יובל על '"המדע העליז'"] {{יוטיוב}}
 
[[קטגוריה:ספרי פרידריך ניטשה]]