הבדלים בין גרסאות בדף "הדבר היה ככה"

נוספו 120 בתים ,  לפני 6 חודשים
אין תקציר עריכה
(הרחבה, עריכה)
* "הם לימדו אותי את כל עבודות המשק, ובהן חליבה, במכונה וביד, והגמעת עגלים רכים, וניקוי הרפת, וקציר והעמסה, וחליבת זרע של תרנגולי־הודו והזרעת התרנגולות, שתי מלאכות מאוסות שאחסוך מכם את תיאורן, ואיסוף הביצים שהטילו, וניקוין עם הדודות, והמלאכה הנכספת מכול – הנהיגה בטרקטור והפעלת המכונות והמכשירים החקלאיים שקשורים אליו, ומה שהופך בן איכרים סתם לאדם המעלה: רברס עם עגלה, ויותר מזה – רברס עם עגלה בעלת יצול." ~ עמוד 171
* " 'מאמריקה. מלוס־אנג'לס שבקליפורניה שב[[ארצות הברית]].' נשימה עמוקה. כל־כך הרבה שמות חשובים, אסורים ומושכים במשפט אחד. ועוד נשימה עמוקה, לא רק הנשימה של הרגע ההוא, כשהופיעה המילה אמריקה בסיפוריה של אמי בפעם הראשונה, ולא רק במקום ההוא, בנהלל, שאמריקה ייצגה בו דברים כה שונים ומנוגדים, אלא גם הנשימה של כאן ועתה, שנים רבות אחר־כך, כשהדבר נזכר ונכתב. אמריקה של שם ושל אז, של ימי ילדותי בכפר, הייתה מחוז כיסופים וארץ אויב בעת ובעונה אחת. הטרקטורים החזקים ביותר והמקצרות הכי משובחות באו מאמריקה. מפתח הצינורות של 'רידג'יד' – 'המפתח הכי טוב בעולם, עם אחריות לכל החיים', התפעלו הדודים מנחם ויאיר – בא משם, וכמוהו גם ה'ג'יפ' הכל־יכול, שנוסע בכל מקום, והתת־מקלע האימתני 'טומיגאן', שהדודים איתמר ומיכה, שנלחמו במלחמת השחרור, סיפרו עליהם נסים ונפלאות. ויותר מכך, כובשי המערב היו חלוצים כמו הסבים והסבתות שלנו, אנשי העלייה השנייה. 'האחד במאי' – חג הפועלים – בא מאמריקה. רבים מהחיילים שניצחו את הנאצים היו אמריקאים. וגם לותר ברבנק, גדול האגרונומים, ממציא זן השזיפים 'סנטה רוזה' ואבי שיטת גידול תפוחי האדמה בזריעה ולא בשתילה, היה אמריקאי. הספר של ברבנק, 'יבול החיים', נפוץ אז מאוד בבתי ההתיישבות העובדת, וראה זה פלא – הוא חי באותה קליפורניה שהדוד ישעיהו היגר אליה במקום לעלות לארץ ישראל, עשה בה 'ביזנס' ושינה את שמו ל'סם'. ואכן, גם הקפיטליזם בא משם, והנהנתנות, והריקנות, והגנדור, והאיפור, והמותרות, והמוזיקה שדודי הצעיר יאיר שמע למורת רוחו של אביו. ובקיצור, איש לא הבין איך קרה שהארץ שתרמה לאנושות את הקומביין ואת התירס ואת שיטת הרתמה של שלוש נקודות לטרקטור – אחת באחורי גופו ושתיים בקצות הזרועות ההידראוליות – לוקה בדרך חיים כה פסולה ובחוסר ערכים כה גמור. אינני בטוח שאמריקה ידעה זאת, אבל חוץ מברית המועצות, ממזרח גרמניה, מסין ומקוריאה הצפונית, היה לה בימי ילדותי עוד אויב אחד. אויב לא גדול, לא חזק, יריב לא מסוכן במיוחד, למען האמת, אבל מר ערכי ונחוש: כמה מושבים וקיבוצים בארץ ישראל – תנועת ההתיישבות." ~ עמודים 29 - 32
* "במשפחה שלנו הזיכרון והדימיון הן שני שמות שונים לדבר אחד" ~ עמוד 22
* "גם בחברה שכולה עקרונות לא יכלו הנוכחים להתכחש למה שחשו איש בלבו: שאת האמת אי אפשר להחביא. שמרוב אדמה ועבודה וחלב וחזון נפוגו מחייהם הזוהר, הנוחות, התענוג לשמו. שהידיים האלה, שחורשות וקוצרות ובונות וחולבות, רוצות להתבטל לפעמים, להתענג, לגעת במותניים חלקים."