סרן קירקגור: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
עריכה, הרחבה
שורה 27:
 
== מתוך כתביו ==
===כללי===
* "מצוקה היא סחרחורת הנובעת מן החופש." ~ מושג המצוקה
* "ללא חטאים אין יחסי [[מין]], וללא יחסי מין אין סיפורים." ~ מושג המצוקה
* "הבסיס לכל [[דאגה]] ארצית נעוץ בסירובו של האדם לשמוח בחלקו כאדם, בכמיהתו המודאגת לזכות לייחודיות בדרך ההשוואה." ~ מה יגידו שושני השדה
* "בוודאי מועיל גם להישמע לייעוץ ולתורה של מי שמינית לשמש מורה לבני האדם, יועץ למודאגים. עשה, לפיכך, כי המודאג אמנם ילמד מן המורים שהוסמכו בקדושה: שושני השדה ועוף השמים!" ~ מה יגידו שושני השדה
* "אתה תוחב את האצבע בקרקע להחליט על פי ריחה את טיבה. אני תוחב את האצבע בקיום - אין לו ריח כלל. איפה אני? מי אני? איך הגעתי עד הלום? מהו הדבר הזה שנקרא העולם? מהי מהותו של עולם זה ומה משמעותו? מי פיתה אותי להגיע לכאן ואז עזב אותי? למה שיהיה לי עניין כלשהו בעסק הזה שנקרא 'מציאות'? ואם נדונתי להיות חלק בהצגה, הגידו לי היכן נמצא הבמאי? אני חייב להעיר כמה הערות. רוצה אני עוד עוד שורות טובות יותר. אין במאי? אז בפני מי אוכל להתלונן?" ~ חזרה
 
=== יומנו של מפתה ===
== או או (1843)==
* "השעמום הוא שורש כל רע." ~ מתוך: מחזור הזריעה
* "שום בן תמותה אינו יכול להיות משהו עבור בן תמותה אחר חוץ מלעמוד בדרכו." ~ מתוך: מחזור הזריעה
* "האדם השתעמם לבדו. אדם וחוה השתעממו ביחד. אחר השתעממו אדם וחווה קין והבל שעמום משפחתי. לאחר מכן גדלה אוכלוסיית העולם והאומות השתעממו בהמוניהן."
* "האם לא עלה בדעתך לפעמים, קורא יקר, לפקפק בקביעה הפילוסופית המוכרת שהחיצוני הוא הפנימי ושהפנימי הוא החיצוני?"
* "אין הספק הזה זר ללבך, וכמו צורה חולפת הוא עלה מדי פעם בדעתך. ספק כזה בא והולך ואין יודעים מניין הוא בא ולהיכן הוא הולך."
 
=== יומנו של מפתה ===
* "לחדור כבחלום לנפשה של נערה זו אמנות. לצאת משם זו יצירת מופת."
* "תנאי בל יעבור לכל הנאה הוא להגבילה."
שורה 39 ⟵ 48:
* "[[ספר]] הוא מיוחד במינו כשניתן לפרשו כפי שיש ברצוננו."
 
===חיל אוורעדה או =(1843)==
* "אני רואה היטב כמה חוזק, כוח פנימי ותודעה של חופש נחוצים כדי לעשות את התנועה של הוויתור האינסופי. ברור לי כמו־כן שהדבר ניתן להיעשות. ואולם למעלה מזה אינני יכול לתפוס, ואני עומד כולי השתאות לנוכח היכולת לוותר על הכל באופן מוחלט ובעת ובעונה אחת להשיג את הכל בשלמות וללא פחת."
* "השעמום הוא שורש כל רע." ~ מתוך: מחזור הזריעה
* "הוא חי כאילו שום אחריות אינה מוטלת על שכמו, דומה כי אחת היא לו מה ילד יום, ועם כל זה הוא רוכש לו את הזמן ובמחיר יקר ביותר, שכן אין הוא מבצע שום דבר, ולו גם הפעוט ביותר, אלא בכוח האבסורד."
* "שום בן תמותה אינו יכול להיות משהו עבור בן תמותה אחר חוץ מלעמוד בדרכו." ~ מתוך: מחזור הזריעה
* "מתוך ויתור אינסופי מיצה האיש את כוס העצב התהומי אשר לחיים... ועם כל זה הוא חש ביטחון בהתענגו על הסופי, כאילו החיים בעולם הסופי היו הדבר הבטוח מכל."
* "האדם השתעמם לבדו. אדם וחוה השתעממו ביחד. אחר השתעממו אדם וחווה קין והבל שעמום משפחתי. לאחר מכן גדלה אוכלוסיית העולם והאומות השתעממו בהמוניהן."
* "האם לא עלה בדעתך לפעמים, קורא יקר, לפקפק בקביעה הפילוסופית המוכרת שהחיצוני הוא הפנימי ושהפנימי הוא החיצוני?"
* "אין הספק הזה זר ללבך, וכמו צורה חולפת הוא עלה מדי פעם בדעתך. ספק כזה בא והולך ואין יודעים מניין הוא בא ולהיכן הוא הולך."
 
===העת הזאת= (1846)==
* "העייפים מצלצול פעמוני ההתלבטות, נחים להם בינתיים בעצלות מוחלטת."
* "דור שלם שמשימתו הדיפלומטית היא שהייה בחוסר החלטה וסיכול מתמשך של כל פעולה."
שורה 53 ⟵ 60:
* "מה שאנשים מבינים בשיחה בשניים, מה שיחידים מבינים כקוראים או כמשתתפים באספה כללית – מתוך רפלקסיה או מתוך התבוננות – לא יוכלו בשום אופן להבין מתוך עשייה."
 
==מתוך יומנו ==
===מה יגידו שושני השדה===
* "הבסיס לכל [[דאגה]] ארצית נעוץ בסירובו של האדם לשמוח בחלקו כאדם, בכמיהתו המודאגת לזכות לייחודיות בדרך ההשוואה."
* "בוודאי מועיל גם להישמע לייעוץ ולתורה של מי שמינית לשמש מורה לבני האדם, יועץ למודאגים. עשה, לפיכך, כי המודאג אמנם ילמד מן המורים שהוסמכו בקדושה: שושני השדה ועוף השמים!"
 
=== יומן ===
* "מאז ימי נעוריי חץ היגון נתקע בלבי. כל עוד הוא נשאר שם אני לגלגן."
* "לשתוק ולהרהר פירושו לדעת לדבר."
* "משקפיים מסתירים דברים רבים; אפילו דמעות בעיניים."
* "[[אהבה]] היא הדבר היחיד שאני מומחה בו. רק תנו לי אובייקט לאהבתי. אך הנה אני עומד כאן כמו קַשָּת, שקשתו מתוחה עד לקצה קצה, ומתבקש לקלוע במטרה הנמצאת חמישה צעדים לפניו."
 
==נאמר עליו==
* "כל רגע הוא עידן שלם, לכל רגע יש ערך בלתי נדלה, אינסוף. זה נכון תמיד, לַכול. מי שמזהה זאת, מי שחי כך, מצליח לממש את מה שקירקגור הגדיר "'החוכמה העמוקה ביותר"': לראות כל יום ביומו כאילו היה זה יומנו האחרון, וגם הראשון ברצף השנים." ~ גדעון לב
 
==ראו גם==
* {{נושא|שם=יעקב גולומב|פסקה=האדם האסתטי על פי סרן קירקגור|נושא=האדם האסתטי על פי קירקגור}}
 
==נאמר עליו==
* "כל רגע הוא עידן שלם, לכל רגע יש ערך בלתי נדלה, אינסוף. זה נכון תמיד, לַכול. מי שמזהה זאת, מי שחי כך, מצליח לממש את מה שקירקגור הגדיר "החוכמה העמוקה ביותר": לראות כל יום ביומו כאילו היה זה יומנו האחרון, וגם הראשון ברצף השנים." ~ גדעון לב
 
== קישורים חיצוניים ==