מלחמת ששת הימים: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה, הרחבה |
Liadmalone (שיחה | תרומות) "אחרי מלחמת ששת הימים נקבעה אחת ולתמיד בתודעתם של היהודים... הוודאות שמדינת ישראל היא מעתה... עובדה קיימת עד עולם" |
||
שורה 1:
[[תמונה:Six day war ribbon.jpg|שמאל|ממוזער|150px|אות המערכה של מלחמת ששת הימים של [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]]]]
'''[[w:מלחמת ששת הימים|מלחמת ששת הימים]]''' הייתה מלחמה בין {{קישור|ישראל}} לבין {{קישור|מצרים}}, {{קישור|ירדן}} ו{{קישור|סוריה}}, שנעזרו בסיוע עיראקי. המלחמה החלה בתקיפה ישראלית שהנחיתה מכה מקדימה על חיל האוויר המצרי ב־5 ביוני 1967. המלחמה ארכה שישה ימים ובה כבשה מדינת ישראל שטחים נרחבים בסיני, רצועת עזה, רמת הגולן, יהודה ושומרון ומזרח ירושלים. השטח הכללי שנכבש היה גדול פי שלושה משטחה של מדינת ישראל לפני המלחמה. כמבצע צבאי, מלחמת ששת הימים מהווה את אחת ההצלחות הגדולות ביותר בתולדות המלחמה בעידן המודרני.
== בתחילת המלחמה ==
* "אנו מלוכדים וחזקים כפי שלא היינו מעולם." ~ [[לוי אשכול]], ראש הממשלה דאז, במהלך תקופת ההמתנה
* "אף אוניה ישראלית לא תעבור
* "מלחמת ששת הימים היא דוגמה לכך, שגם בסיטואציה בה כל הצדדים אינם רוצים במלחמה ומבקשים להימנע ממנה – היא יכולה להפוך לבלתי־נמנעת." ~ [[שמעון שמיר]]
* "שעתו היפה של [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] הגיעה אתמול לעת בוקר. השחר שהפציע מצא את הגייסות כולם נכונים. עוד קודם לכן נמסר על כוונות תוקפניות של צבא מצרים, ומשאותרו המזימות – ניתן האות, והועברה הפקודה: 'לדרך!'" ~ {{קישור|איתן הבר}}
* "נדפוק אותם מהר, חזק, ובאופן אלגנטי." ~ {{קישור|חיים בר-לב}}
* "ממשלת [[לוי אשכול|אשכול]], אשר צרפה אליה את [[משה דיין]] מרפ"י כשר הביטחון ואת [[מנחם בגין]], ראש 'חרות', כשר בממשלה, פתחה היום במלחמה נגד מצרים. הממשלה החדשה אפילו עוד לא אושרה על ידי [[הכנסת]] וכבר החליטה על פתיחת מלחמה, ועתה באה להטיל על העם מסי־מלחמה מיוחדים. המלחמה עלולה להביא אסון על מדינת ישראל. שום אויב לא יכול היה להביא נזק כה רב לישראל כמו הממשלה הנוכחית. אתם אומרים שזוהי ממשלת ליכוד לאומי. אנו אומרים לעם: זוהי ממשלת מלחמה אנטי־לאומית. מי שפותח במלחמה אינו יכול לדעת כיצד היא תיגמר. זאת מוכיח הניסיון העצמי של ישראל. לכן אומרים אנו מתוך אחריות היסטורית עליונה: למען ביטחון ישראל ועתידה כמדינה עצמאית מוכרת על ידי עמי האזור: תופסק המלחמה, יוחזר צה"ל מייד אל קווי שביתת הנשק! המלחמה לא תפתור כל שאלה שנויה במחלוקת בין ישראל ומדינות ערב. המלחמה רק תסבך את ישראל עוד יותר ותגרום לה נזק בל־ישוער באזור ובזירה הבינלאומית. לישראל הזכות לחופש השיט, אך חופש השיט לא יושג במלחמה אלא בדרכי שלום והסכם עם המדינות הנוגעות בדבר. את כל השאלות השנויות במחלוקת בין ישראל ומדינות ערב יש לפתור אך ורק בדרכי שלום על בסיס הכרה הדדית בזכויות הלאומיות החוקיות של עם ישראל ושל העם הערבי הפלסטיני... אנו מציעים להחזיר את בנינו ובנותינו מן המלחמה אל קווי שביתת הנשק, אל חיי שלום ויצירה. מתוך רגש אחריות לאומית אנו מזהירים מפני המשכת המלחמה ומציעים לכנסת להורות לממשלה להפסיק את המלחמה, להחזיר את צה"ל אל קווי שביתת הנשק, להחזיר את השלום על כנו!" ~ [[מאיר וילנר]], מתוך נאום בכנסת, 5 ביוני 1967
* "לוחמי חיל האוויר (.)
* "עמנו למוד המלחמה על קיומו שוב נלחם על חייו והפעם פגע הברזל בברזל וצבאות האויב הוכו מכה נצחת[...]אל ה[[מוות]] הישרנו מבט - והוא השפיל את עיניו." ~ [[שמואל גונן]] (גורודיש),מתוך נאום במסדר חטיבתי בתום המלחמה▼
* "התמזל מזלי לפקד על חיל האוויר באותה תקופה. נכנסתי לתפקיד כשנה ורבע לפני המלחמה, ועמדתי בראשו בשעה שהוא רשם את אחד הפרקים המזהירים בהיסטוריה של המדינה." ~ [[אלופי צה"ל#מרדכי (מוטי) הוד (פיין)|מרדכי (מוטי) הוד (פיין)]]▼
* "מלחמת ששת הימים הייתה לישראל מלחמת הגנה לאומית מובהקת ולכן הייתה זו אחת המלחמות הצודקות בהיסטוריה האנושית" ~ [[משה סנה]]▼
* "אי אפשר שלא להתמלא הערצה לביצוע המושלם." ~ הגנרל בופר, מפקד הכוח הצרפתי במבצע סואץ.▼
* "חזרנו אל בורות המים לשוק ולכיכר, שופר קורא בהר הבית בעיר העתיקה." ~ בית בשיר "[[w:ירושלים של זהב|ירושלים של זהב]]" מאת [[נעמי שמר]] שנוסף לאחר המלחמה.▼
==דיוני הקבינט המדיני-בטחוני==
* "… אני למשל לא חושב, שצריך לכנס את
▲* "… אני למשל לא חושב, שצריך לכנס את הועדה…לדון בשאלה שעל אש טנקים משיבים בטנקים. יש פקודת קבע למקרה כזה ולא צריך לבקש רשות…" ~ [[יגאל אלון]], 9.1.67
* "… אני מבין אחרת את הועדה הזאת. אני חושב, שכאן צריכים להיות אנשים שלא כל כך ששים אלי קרב. זה תפקיד הועדה, לא לרוץ …" ~ [[w:חיים משה שפירא|חיים משה שפירא]], 9.1.67
* "לא נהגנו עד עכשיו למסור מספרים בישיבת הממשלה. אני מודיע כי נתייחס לישיבה זו כאל ועדת השרים לעניני בטחון. [לרבין:] בבקשה למסור על כוחותינו" ~ [[לוי אשכול]], 1.6.67
שורה 37 ⟵ 31:
==בתוך הצבא==
* " בעיצומה של ההיערכות בפיקוד דרום למלחמה, נקרא (שייקה גביש) להתייצב אצל הרמטכ"ל יצחק רבין. 'תדע שעקב בעיות קואליציוניות משה דיין ביקש לקבל את משרד הביטחון. אשכול סירב. הצעתי לדיין לקבל את הפיקוד על הצבא ושאני אתפטר. דיין דחה את ההצעה וביקש להתמנות לאלוף פיקוד הדרום. מיניתי אותו, ומרגע זה הוא אלוף הפיקוד, ואני מבקש ממך להישאר כסגנו'. [[W:ישעיהו גביש|גביש]] היה הלום רעם, איך לא. כל זרועות הפיקוד שלו ערוכות ומוכנות למלחמה, ואפילו סיסמת היציאה לשדה הקרב, '''סדין אדום''', כבר שגורה על לשונו. רבין יודע את זה, ומספר לו אמת לאמיתה: 'זה הכל בעקבות תביעתו של משה לפקד על הדרום ולקצור את התהילה'. 'אני מוריד את הכובע בפני משה. הוא אלוף פיקוד הרבה יותר טוב ממני', הגיב. הוא הודיע כי הוא יוצא למפקדתו, לאשר באורח סופי את תוכניות המלחמה, לכנס את מטה הפיקוד, להביא להם את בשורת מינויו של מפקדם החדש ולחזור לביתו. ואז שיחרר רבין את תחושות מצוקתו. 'דיין לא יודע על מה מדברים. הוא לא מכיר את תוכנית (המלחמה), הוא לא יודע מה עושים, הוא לא יכול להיות...'. וגביש, חייל מבטן ומלידה, מפקד אהוב ונערץ, הטיח בו: 'זו בעיה שלך, לא שלי!'. הוא הצדיע, בוודאי חשב שזאת ההצדעה האחרונה בשירותו הצבאי, ויצא מן החדר. 'יצחק היה צריך להגיד שהוא לא מוכן למנות את דיין לאלוף הפיקוד, ואם זה היה נכפה עליו — הוא היה צריך לעשות דבר פשוט, להודיע לראש הממשלה: אני מתפטר'. הימים הם ערב מלחמה, זו שעתידה להיקרא מלחמת ששת הימים. הממשלה היתה שרויה במבוכה קשה. צה"ל היה ערוך, דרוך, מוכן. אבל יש גם צד פוליטי. מנהיג האופוזיציה מנחם בגין הוביל ניסיון להרחיב את הממשלה ולצרף אליה את רפ"י, סיעתו של רודפו כל השנים, [[דוד בן גוריון]]. אלא שממשלת ליכוד לאומי תוכל לקום רק אם דיין יקבל תפקיד ביצועי. השיחות עם ראש הממשלה לוי אשכול הולידו את האפשרות היחידה, אלוף פיקוד הדרום, מפקד המלחמה. גביש חזר למפקדתו, ובדיוק בשמונה בערב, כאשר כל קציני הפיקוד נאספו כדי לשמוע את הודעתו של גביש והוא עשה את דרכו לאולם, טילפן רבין: 'שייקה, כל מה שדיברנו בטל. הוא התמנה לשר ביטחון' רק אחרי המלחמה התברר לגביש מה היה מאחורי הקלעים. אשכול התקשה לעמוד בלחץ הפוליטי ולהדוף את הדרישה למנות את דיין לתיק הביטחון. דיין אמר לו שהוא חפץ במשרד. אשכול הבהיר לו שזה לא בא בחשבון, שהרי הוא שר הביטחון, אבל אם דיין רוצה תפקיד אחר, כל תפקיד — הוא יקבל אותו. דיין בחר בפיקוד דרום. אשכול נשם לרווחה ושלח אותו לרבין. ורבין, כתב גביש בספרו, 'לרגע אחד רבין לא חשב להתפטר. הוא ויתר בלי מאבק על עמדתו'. ימים אחדים אחרי המלחמה אמר אשכול לגביש כי עליו להודות לו, שכן הוא דאג לו. 'כיצד הוא משקר כך? הרי כל ילד יודע שהוא עשה כל מאמץ כדי למנות את משה במקומי, ובלבד שהוא עצמו לא ייפגע. וכאשר שאלו את משה אם אינו בוחל בצעד זה, דחיקת רגלי אלוף הפיקוד רק כדי לקבל את התפקיד, השיב: 'כשהזקנים רוצים לחזור אין ברירה אלא לדרוך על הצעירים'. שיקול קר, אגואיסטי, ומה שחשוב יותר — למען היוקרה האישית והשאיפות לעתיד, אין שום חשיבות לדחיקה, לדריכה ולהרס אנשים. מילא דיין, אך מה עם רבין, חברו לנשק של גביש עוד מימי הפלמ"ח, שהפנה לו עורף? 'נדמה לי ששנים רבות לאחר מכן הוא התחמק מלהסתכל לי בעיניים' " ~ [[W:שלמה נקדימון|שלמה נקדימון]] על היחסים בין הרמטכ"ל יצחק רבין ז"ל והאלוף שייקה גביש
== לאחר המלחמה ==
▲* " בעיצומה של ההיערכות בפיקוד דרום למלחמה, נקרא (שייקה גביש) להתייצב אצל הרמטכ"ל יצחק רבין. 'תדע שעקב בעיות קואליציוניות משה דיין ביקש לקבל את משרד הביטחון. אשכול סירב. הצעתי לדיין לקבל את הפיקוד על הצבא ושאני אתפטר. דיין דחה את ההצעה וביקש להתמנות לאלוף פיקוד הדרום. מיניתי אותו, ומרגע זה הוא אלוף הפיקוד, ואני מבקש ממך להישאר כסגנו'. [[W:ישעיהו גביש|גביש]] היה הלום רעם, איך לא. כל זרועות הפיקוד שלו ערוכות ומוכנות למלחמה, ואפילו סיסמת היציאה לשדה הקרב, '''סדין אדום''', כבר שגורה על לשונו. רבין יודע את זה, ומספר לו אמת לאמיתה: 'זה הכל בעקבות תביעתו של משה לפקד על הדרום ולקצור את התהילה'. 'אני מוריד את הכובע בפני משה. הוא אלוף פיקוד הרבה יותר טוב ממני', הגיב. הוא הודיע כי הוא יוצא למפקדתו, לאשר באורח סופי את תוכניות המלחמה, לכנס את מטה הפיקוד, להביא להם את בשורת מינויו של מפקדם החדש ולחזור לביתו. ואז שיחרר רבין את תחושות מצוקתו. 'דיין לא יודע על מה מדברים. הוא לא מכיר את תוכנית (המלחמה), הוא לא יודע מה עושים, הוא לא יכול להיות...'. וגביש, חייל מבטן ומלידה, מפקד אהוב ונערץ, הטיח בו: 'זו בעיה שלך, לא שלי!'. הוא הצדיע, בוודאי חשב שזאת ההצדעה האחרונה בשירותו הצבאי, ויצא מן החדר. 'יצחק היה צריך להגיד שהוא לא מוכן למנות את דיין לאלוף הפיקוד, ואם זה היה נכפה עליו — הוא היה צריך לעשות דבר פשוט, להודיע לראש הממשלה: אני מתפטר'. הימים הם ערב מלחמה, זו שעתידה להיקרא מלחמת ששת הימים. הממשלה היתה שרויה במבוכה קשה. צה"ל היה ערוך, דרוך, מוכן. אבל יש גם צד פוליטי. מנהיג האופוזיציה מנחם בגין הוביל ניסיון להרחיב את הממשלה ולצרף אליה את רפ"י, סיעתו של רודפו כל השנים, [[דוד בן גוריון]]. אלא שממשלת ליכוד לאומי תוכל לקום רק אם דיין יקבל תפקיד ביצועי. השיחות עם ראש הממשלה לוי אשכול הולידו את האפשרות היחידה, אלוף פיקוד הדרום, מפקד המלחמה. גביש חזר למפקדתו, ובדיוק בשמונה בערב, כאשר כל קציני הפיקוד נאספו כדי לשמוע את הודעתו של גביש והוא עשה את דרכו לאולם, טילפן רבין: 'שייקה, כל מה שדיברנו בטל. הוא התמנה לשר ביטחון' רק אחרי המלחמה התברר לגביש מה היה מאחורי הקלעים. אשכול התקשה לעמוד בלחץ הפוליטי ולהדוף את הדרישה למנות את דיין לתיק הביטחון. דיין אמר לו שהוא חפץ במשרד. אשכול הבהיר לו שזה לא בא בחשבון, שהרי הוא שר הביטחון, אבל אם דיין רוצה תפקיד אחר, כל תפקיד — הוא יקבל אותו. דיין בחר בפיקוד דרום. אשכול נשם לרווחה ושלח אותו לרבין. ורבין, כתב גביש בספרו, 'לרגע אחד רבין לא חשב להתפטר. הוא ויתר בלי מאבק על עמדתו'. ימים אחדים אחרי המלחמה אמר אשכול לגביש כי עליו להודות לו, שכן הוא דאג לו. 'כיצד הוא משקר כך? הרי כל ילד יודע שהוא עשה כל מאמץ כדי למנות את משה במקומי, ובלבד שהוא עצמו לא ייפגע. וכאשר שאלו את משה אם אינו בוחל בצעד זה, דחיקת רגלי אלוף הפיקוד רק כדי לקבל את התפקיד, השיב: 'כשהזקנים רוצים לחזור אין ברירה אלא לדרוך על הצעירים'. שיקול קר, אגואיסטי, ומה שחשוב יותר — למען היוקרה האישית והשאיפות לעתיד, אין שום חשיבות לדחיקה, לדריכה ולהרס אנשים. מילא דיין, אך מה עם רבין, חברו לנשק של גביש עוד מימי הפלמ"ח, שהפנה לו עורף? 'נדמה לי ששנים רבות לאחר מכן הוא התחמק מלהסתכל לי בעיניים' " ~ [[W:שלמה נקדימון|שלמה נקדימון]] על היחסים בין הרמטכ"ל יצחק רבין ז"ל והאלוף שייקה גביש (שלמה נקדימון [http://www.haaretz.co.il/.premium-1.2895695 "בחזרה לקרב הגדול של מלחמת ששת הימים"], אתר הארץ, תאריך 4.4.2016)
▲* "עמנו למוד המלחמה על קיומו שוב נלחם על חייו והפעם פגע הברזל בברזל וצבאות האויב הוכו מכה נצחת
▲* "התמזל מזלי לפקד על חיל האוויר באותה תקופה. נכנסתי לתפקיד כשנה ורבע לפני המלחמה, ועמדתי בראשו בשעה שהוא רשם את אחד הפרקים המזהירים בהיסטוריה של המדינה." ~ [[אלופי צה"ל#מרדכי (מוטי) הוד (פיין)|מרדכי (מוטי) הוד (פיין)]]
▲* "מלחמת ששת הימים הייתה לישראל מלחמת הגנה לאומית מובהקת ולכן הייתה זו אחת המלחמות הצודקות בהיסטוריה האנושית" ~ [[משה סנה]]
▲* "אי אפשר שלא להתמלא הערצה לביצוע המושלם." ~ הגנרל בופר, מפקד הכוח הצרפתי במבצע סואץ.
▲* "חזרנו אל בורות המים לשוק ולכיכר, שופר קורא בהר הבית בעיר העתיקה." ~ בית בשיר "[[w:ירושלים של זהב|ירושלים של זהב]]" מאת [[נעמי שמר]] שנוסף לאחר המלחמה.
* "אחרי מלחמת ששת הימים נקבעה אחת ולתמיד בתודעתם של היהודים, ומה שחשוב ביותר: בתת־תודעתם, הוודאות שמדינת ישראל היא מעתה לא רק עובדה, אלא עובדה קיימת עד עולם". ~ [[יגאל אלון]] בנאום בכנסת, 24 במרץ 1969.{{הערה|אודי מנור, '''יגאל אלון – ביוגרפיה פוליטית''', עמ' 215.}}
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיפדיה=מלחמת ששת הימים|ויקישיתוף=Category:1967 Arab-Israeli War|שם ויקישיתוף=מלחמת ששת הימים}}
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מלחמות ישראל|ששת הימים]]
| |||