איין ראנד: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
הרחבה, עריכה |
||
שורה 90:
* "אין בנו [[בושה]] או חרטה. אנו אומרים לעצמנו כי אנו ניבזים ובוגדים. אך אין הדבר מעיק על מצפוננו, ואין אנו מרגישים פחד בליבנו. נראה לנו שנפשנו בהירה כאגם שאינו מוטרד על ידי איש, ורק השמש מאירה אותו. ובליבנו – משונות דרכי הרשע! – בליבנו נמצאת לראשונה שלווה שלא ידענו זה עשרים שנה."
{{דף מורחב|כמעיין המתגבר}}
* "כדי לומר 'אני אוהב אותך', אדם צריך ללמוד קודם כול לומר 'אני'."
▲* '''[[כמעיין המתגבר]]''' (1943)
* "אלה שמדברים על [[אהבה]] בצורה בלתי אחראית הם אלה שמעולם לא חשו בה. הם מרגישים תערובת של סימפטיה, חמלה, איבה ואדישות וקוראים לזה אהבה."
* '''[[מרד הנפילים]]''' (1957)▼
* "חסידי פולחן האדם הם אלו שרואים את הפוטנציאל הנאצל שטמון באדם ושואפים לממש אותו. שונאי אדם הם מי שרואים בו יצור חסר אונים, מושחת ובזוי, ומשתדלים ככל יכולתם להוכיח זאת."
* "קל הרבה יותר לתרום כמה אלפים לצדקה ולחשוב שאתה אצילי, מאשר לבסס את כבודך העצמי על הישגים אמיתיים."
* "זאת בדיוק הסכנה באנשים המתווכים. הם לא מתעניינים בעובדות, ברעיונות, בעבודה קשה. הם מתעניינים רק באחרים. הם לא שואלים: 'האם זה נכון?' הם שואלים: 'האם אחרים חושבים שזה נכון?' הם לא שופטים, הם ממחזרים."
{{דף מורחב|מרד הנפילים}}
* "לוח השנה הזה לא מצא חן בעיניו מהרגע הראשון. הלוח הפריע לו באופן שהוא לא הצליח להסביר או להגדיר."
* "הוא לא נזקק לשום דבר ולא רצה לקנות שום דבר; אך הוא אהב לראות את הסחורה המוצגת, כל סחורה שהיא, כל חפץ שיצרו בני אדם לשימושם של בני אדם."
* "פניו לא היו עוינות; הוא לא התחמק ממבטה, הוא ענה לה בפשטות ובצורה ישירה; הוא דיבר כ[[אדם]] שאין לו מה להסתיר, או להוכיח."
* "היא ישבה והאזינה ל[[מוזיקה]]. סימפוניית ניצחון. הצלילים נסקו, הם סיפרו על התרוממות והם גילמו את ההתרוממות, הם היו התמצית והצורה של התנועה מעלה."
* "היא חשבה: למשך כמה רגעים, כל עוד המוזיקה נמשכת, מותר להיכנע כליל, לשכוח הכול ופשוט להרשות לעצמך להרגיש."
==קישורים חיצוניים==
| |||