סרן קירקגור: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספת ציטוטים מהספר 'אי ציות'
עריכה, הרחבה
שורה 7:
* "קיימות שתי דרכים לטעות: האחת - להאמין במה שלא קיים, והאחרת - לסרב להאמין במה שיש."
* "האמת היא מלכודת: אינך יכול להשיגה בלי ליפול לתוכה."
* "את החיים אפשר להבין רק לאחור ולחיות רק קדימה."
* "אימא אוהבת מלמדת את הילד ללכת בדד."
* "רוב האנשים הם סובייקטיבים כלפי עצמם ואובייקטיבים כלפי השאר, אבל המשימה המדויקת היא להיות אובייקטיבי כלפי עצמך וסובייקטיבי כלפי כל השאר."
* "אני משורר, אך אינני רוצה להיות משורר עבור הזולת. אני אוכל את שיריי ואתקיים מהם."
* "אנשים דורשים חופש דיבור כפיצוי על חופש המחשבה שממנו הם מעדיפים להימנע."
* "ככל שאנו חושבים באופן אובייקטיבי יותר, כך פחות אנו קיימים."
* "לכל [[אישה]] יש מפתה. אושרה אינו אלא לפגוש בו."
* "תפילה אמיתית אינה זו שבה אלוהים שומע מה שאנו מבקשים, אלא זו שבה מי שממשיך להתפלל שומע את רצונו של אלוהים."
* "לאלוהים יש תשוקה אחת בלבד: לאהוב ולהיות נאהב."
שורה 17 ⟵ 20:
* "זה נכון מאוד לא להיות מובן. כך יש לנו ערובה נגד כל אי הבנה."
* "הנישואים היו ויישארו החשוב במסעי התגליות שאדם לוקח על עצמו."
* "לכל [[אישה]] יש מפתה. אושרה אינו אלא לפגוש בו."
* "אימא אוהבת מלמדת את הילד ללכת בדד."
* "עבור האדם, אין בנמצא דבר אציל יותר מאשר לדעת לשמור סוד."
* "ככל שאנו מסתתרים יותר, גוברת אי נעימותנו להיות מופתעים."
שורה 31 ⟵ 32:
* "הבסיס לכל [[דאגה]] ארצית נעוץ בסירובו של האדם לשמוח בחלקו כאדם, בכמיהתו המודאגת לזכות לייחודיות בדרך ההשוואה." ~ מה יגידו שושני השדה
* "בוודאי מועיל גם להישמע לייעוץ ולתורה של מי שמינית לשמש מורה לבני האדם, יועץ למודאגים. עשה, לפיכך, כי המודאג אמנם ילמד מן המורים שהוסמכו בקדושה: שושני השדה ועוף השמים!" ~ מה יגידו שושני השדה
• '* "[=על עצמו] כותב הוא כי לעונג לו הדבר, עונג המתעצם והולך, עונג הסופג לתוכו יותר ויותר צידוק, ככל שמועט יותר מספר הרוכשים את כתביו או מעיינים בהם' [עמ' 5]."
• '* "רק זה אשר טורח – זוכה בלחם, רק זה אשר ידע יאוש ואימה – מוצא מנוחה, רק מי שיורד אל העולם התחתון - מחלץ את האהובים עליו' [עמ' 23]."
• '* "זה אשר יש לו הערכה של ממש כלפי עצמו ודאגה של אמת לנפשו – יודע שמי שמתקיים על אחריותו שלו, לבדו בכל העולם, מקפיד ומחמיר עם עצמו יותר מנערה החיה בחדר גבירתה' [עמ'." 81]
* "אתה תוחב את האצבע בקרקע להחליט על פי ריחה את טיבה. אני תוחב את האצבע בקיום - אין לו ריח כלל. איפה אני? מי אני? איך הגעתי עד הלום? מהו הדבר הזה שנקרא העולם? מהי מהותו של עולם זה ומה משמעותו? מי פיתה אותי להגיע לכאן ואז עזב אותי? למה שיהיה לי עניין כלשהו בעסק הזה שנקרא 'מציאות'? ואם נדונתי להיות חלק בהצגה, הגידו לי היכן נמצא הבמאי? אני חייב להעיר כמה הערות. רוצה אני עוד עוד שורות טובות יותר. אין במאי? אז בפני מי אוכל להתלונן?" ~ חזרה
 
שורה 40 ⟵ 44:
* "האם לא עלה בדעתך לפעמים, קורא יקר, לפקפק בקביעה הפילוסופית המוכרת שהחיצוני הוא הפנימי ושהפנימי הוא החיצוני?"
* "אין הספק הזה זר ללבך, וכמו צורה חולפת הוא עלה מדי פעם בדעתך. ספק כזה בא והולך ואין יודעים מניין הוא בא ולהיכן הוא הולך."
* " כאשר התבגרתי ופקחתי את עיניי לראות את המציאות, התחלתי לצחוק ולא הפסקתי מאז. ראיתי כי משמעות החיים היא פרנסה, שמטרת החיים היא להיות יועץ, שההנאה העשירה של האהבה היא למצוא בת זוג אמידה, שברכת החברות היא עזרה הדדית בענייני כספים, ש[[חוכמה]] הינה מה שהרוב חושב לחוכמה, שהתלהבות הנה לשאת נאום, שאומץ משמעו להסתכן בקנס של עשרים כתרים, שלבביות הינה לומר 'לבריאות' אחרי הארוחה, שיראת שמים הנה לבוא לכנסייה אחת לשנה. את כל אלו ראיתי וצחקתי."
=== יומנו של מפתה===
* "לחדור כבחלום לנפשה של נערה זו אמנות. לצאת משם זו יצירת מופת."
שורה 53 ⟵ 57:
* "הוא חי כאילו שום אחריות אינה מוטלת על שכמו, דומה כי אחת היא לו מה ילד יום, ועם כל זה הוא רוכש לו את הזמן ובמחיר יקר ביותר, שכן אין הוא מבצע שום דבר, ולו גם הפעוט ביותר, אלא בכוח האבסורד."
* "מתוך ויתור אינסופי מיצה האיש את כוס העצב התהומי אשר לחיים... ועם כל זה הוא חש ביטחון בהתענגו על הסופי, כאילו החיים בעולם הסופי היו הדבר הבטוח מכל."
• 'חייב האדם לדעת תחילה את עצמו לפני שידע משהו אחר. אך ורק אחרי שהאדם הבין את פנימיותו והכיר את דרכו – יוכל להגיע לחיי שלוה ומשמעות עמוקה' [עמ' י, מתוך יומן אישי]
• ' [=על עצמו] כותב הוא כי לעונג לו הדבר, עונג המתעצם והולך, עונג הסופג לתוכו יותר ויותר צידוק, ככל שמועט יותר מספר הרוכשים את כתביו או מעיינים בהם' [עמ' 5]
• 'רק זה אשר טורח – זוכה בלחם, רק זה אשר ידע יאוש ואימה – מוצא מנוחה, רק מי שיורד אל העולם התחתון - מחלץ את האהובים עליו' [עמ' 23]
• 'זה אשר יש לו הערכה של ממש כלפי עצמו ודאגה של אמת לנפשו – יודע שמי שמתקיים על אחריותו שלו, לבדו בכל העולם, מקפיד ומחמיר עם עצמו יותר מנערה החיה בחדר גבירתה' [עמ' 81]
 
==העת הזאת (1846)==
שורה 70:
* "משקפיים מסתירים דברים רבים; אפילו דמעות בעיניים."
* "[[אהבה]] היא הדבר היחיד שאני מומחה בו. רק תנו לי אובייקט לאהבתי. אך הנה אני עומד כאן כמו קַשָּת, שקשתו מתוחה עד לקצה קצה, ומתבקש לקלוע במטרה הנמצאת חמישה צעדים לפניו."
• '* "חייב האדם לדעת תחילה את עצמו לפני שידע משהו אחר. אך ורק אחרי שהאדם הבין את פנימיותו והכיר את דרכו – יוכל להגיע לחיי שלוה ומשמעות עמוקה' [עמ' י, מתוך יומן אישי]."
 
==נאמר עליו==