אהבה בימי כולרה (ספר): הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
מ הגהה |
||
שורה 1:
'''[[w:אהבה בימי כולרה (ספר)|אהבה בימי כולרה]]''' (בספרדית: '''El amor en los tiempos de cólera''') הוא רומן מאת [[גבריאל גארסיה מרקס]] שיצא לאור ב־1985. הרומן עוסק בצורותיה השונות של
{{מפריד}}
* "אבל לא את סימני ההחלדה הסופית ראתה בכל אלה, אלא שיבה משמחת אל
* "היה לו הדופק החלש והנשימה החולנית והזה החיוורת של הנוטה למות. בבדיקתו העלה שאין לו לא חום ולא כאבים, והרגשתו הממשית האחת היא הצורך הדוחק למות. די היה לו בחקירה הערמומית שחקר תחילה אותו ואחר כך את אמו בשביל להיווכח שוב שתסמונת האהבה דומה בכל לתסמונת הכולרה."
* "פלורנטינו אריסה כתב כל דבר בלהט כה גדול, עד שאפילו מסמכים רשמיים נראו ככתבי אהבה. שטרי המטען שכתב יצאו מחורזים, ואחת היא כמה השתדל להימנע מזה, ומכתבי עסקים שגרתיים נתלוותה להם נעימה לירית, ונגרעה סמכותם."
* "אין לך אנשים מעשיים ואין לך חוטבי עצים עקשנים ואין לך מנהלים צלולי דעת ומסוכנים יותר מהמשוררים."
* "הדבר היחיד שיצער אותי ב[[מוות]] הוא שסיבתו לא תהיה האהבה."
* "ברוב
* "כדרכם של לבבות עולל לו לבו אחד מאותם תעלולי זונות, וגילה לו שהוא והאיש הזה, שבו ראה אויב תמיד, אינם אלא טרף לגורל אחד ולתשוקה אחת, צמד בהמות בעול אחד. בפעם הראשונה בעשרים ושבע שנות המתנה שאין לה סוף לא יכול פלורנטינו אריסה לעמוד במדקרת כאבה של ההבנה שהבין, שהאיש הזה, הראוי להערצה, צריך למות כדי שימצא הוא עצמו את האושר."
* "לא, הוא לא יגלה לאיש, גם לא ללאונה קאסיאני, ולא מפני שאין הוא רוצה לפתוח לה את התיבה שבה שמר אותו היטב מחצית חייו, אלא מפני שרק אז הבין שהמפתח לתיבה אבד לו."
* "
* "בשני עולמות נפרדים חיו, אבל בזמן שהשתדל הוא בכל מאודו לצמצם את המרחק ביניהם, היו כל צעדיה שלה בכיוון ההפוך."
* "פלורנטינו אריסה היה שוכח תמיד בזמן שלא היה צריך לשכוח, שהנשים נותנות את דעתן על הכוונה הסמויה של שאלה יותר מעל השאלה עצמה."
* "הוא לא אבה לראות שהחיכוכים עם אשתו אפשר שיש לתלותם באווירה הדחוסה השוררת בבית, ונוח היה לו לתלותם בעצם טיבם של הנישואין
* "הד"ר אורבינו תלה זאת בקשיחותן של נשים מטבען, שבזכותה כדור הארץ מוסיף להסתובב מסביב ל[[שמש]], כי בעת ההיא לא ידע שהיא מעמידה חיץ של כעס תמיד כדי להסתיר את פחדה."
* "הוא לא עשה מה שקיוותה בדריכות ובמתיחות שיעשה
* "הוא השתוקק לדעת איך ראוי להן לנשים, לדעתה, להתאהב ב[[קולנוע]] כדי שאהבתן תכאיב פחות מבמציאות."
* "לא מן המוות דווקא פחד אלא בעיקר מן הגיל המשפיל שבו תוצרך אישה להוליכו בזרועו. הוא ידע שביום ההוא, וביום ההוא בלבד, יהיה אנוס לחדול מלייחל אל פרמינה דאסה."
* "הוא עצמו לא היה מסוגל להיפטר ממושג
* "לכן תיכנן
* "שלא מדעת התחיל דוחה את קשייו מתוך תקווה שהמוות יישב אותם."
* "הגיעה שעתה שלה גם היא לשאול את עמה מתוך כבוד, מתוך גדולה, מתוך רצון שאין לכובשו לחיות, מה לעשות באהבה שנשארה בלי בעלים."
* "לא ייאמן איך אדם יכול להיות מאושר כל כך שנים רבות כל כך מתוך מריבות רבות כל כך וסיבוכים רבים כל כך, לכל הרוחות, ולא לדעת בעצם אם אהבה היא או לא."
* "כשאשה, לעומת זה, מחליטה לשכב עם גבר, אין גדר שלא תמוטט, אין שיקול מוסרי שלא תהיה מוכנה לצפצף עליו
* "משל כאילו דילגו על נתיב הייסורים של חיי הנישואין וניגשו בלי עיכובים אל לב לבה של האהבה. בשקט בילו להם יחדיו כבעל ואשה זקנים, למודי ניסיון חיים, שהם כבר למעלה ממלכודות התשוקה, למעלה מן הלצון האכזרי של האשליה ומן ההתבדות של האכזבה
* "הסתכל בפלורנטינו אריסה, בכוח השליטה הזה שבו אין לנצחו, באהבתו זו שאינה יודעת פחד, והוא נמלא יראה מפני החשש המאוחר שמא החיים הם, ולא המוות דווקא, שאין להם גבולות."
|