גבריאל גארסיה מרקס: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
שורה 30:
* "פורק את משא בדידותו עם [[אישה|נשים]] אקראיות." ~ עמ' 140
* "טורח לבקע את הקליפה הקשה של ה[[בדידות]]." ~ עמ' 156
* "'תגידי לו,' אמר הקולונל בחיוך, 'שאיש אינו מסתלק מן העולם כשהוא צריך למות, אלא כשהוא יכול'." ~ עמ' 219
* "העולם הוא ודאי חרא אחד גדול, כשאנשים נוסעים במחלקה ראשונה והסִפְרוּת בקרון - משא." ~ עמ' 355
* "מלקיאדס לא סידר את המאורעות בזמן המקובל על בני האדם, אלא צמצם מאה שנים של מקרים יומיים באופן שכולם היו קיימים יחד ברגע אחד." ~ עמ' 368
* "אדם לא שייך למקום מסוים עד שאין לך מת קבור באדמה."
* "אל תשכחו, שכל עוד נותן האלוהים נשמה באפינו אנחנו מוסיפות להיות אמהות, ולא חשוב כמה מהפכנים אתם, שמורה לנו הזכות לשלשל את מכנסיכם ולהלקות אתכם אם לא תנהגו בנו כבוד."
* "היה לו ליזום שלושים ושתים מלחמות, להפר את כל החוזים שלו עם המוות, להתפלש כחזיר בערימת הדומן של התהילה, בשביל לגלות, באיחור של ארבעים שנה, את הזכויות הנעלות של הפשטות."
* "בזמן שהקרויים 'אאורליאנו' היו מכונסים בעצמם ונוטים להתבודד, אבל בעלי שכל בהיר, היו הקרויים 'חוסה ארקדיו' אימפולסיביים ובעלי יזמה, אבל כמו טבועים בחותם הטרגיות."
* "כל כך הרבה תשומת לב הוצרך להשקיע במלאכת-המחשבת המדוקדקת, עד שבתוך זמן קצר הזדקן יותר מבכל שנות המלחמה, שדרתו נתעקמה מן הישיבה ועיניו כהו מן המדידה הדקה, אבל הריכוז העקשני העניק לו את שלוות הנפש."
* "כמו בשעת פטירתה של רעייתו, וכמו פעמים כה רבות בשנות המלחמה כשמתו חבריו המסורים ביותר, לא הרגיש צער, אלא זעם עיוור ותועה, הרגשת אין אונים מתישה."
* "צר היה לה שלא זכתה לגילוי הזה לפני שנים רבות, כשעדיין היה אפשר לטהר את הזכרונות ולעצב את העולם באור חדש, ולהעלות ללא חרדה את בושם האזוביון של פיטרו קרספי בערב, ולהציל את רבקה מסבלותיה, לא מתוך שנאה ולא מתוך אהבה, אלא בכוח הבנה ללא מצרים בטיבה של הבדידות."
* "ובלי שיספר לה שהוא בוכה מאהבה, הכירה מיד את הבכי העתיק ביותר בתולדות הגבר."
* "מאה שנים של קלפים ונסיון לימדוה שתולדות המשפחה הזאת היו מנגנון של חזרות שאין למנען, גלגל שהיה חוזר לנצח-נצחים אילמלא השחיקה המתמדת לבלי תקנה של הציר."
* "ואולם קודם שהגיע אל שורת השיר האחרונה הבין שלעולם לא יצא מן החדר ההוא, כי היה צפוי מראש, שעיר הראיים (או מראות התעתועים) תימחה ברוח-סערה ותאבד לנצח מזכרונם של בני אדם בו ברגע שיכלה אאורליאנו בבילוניה לפענח את הגוילים, וכל מה שכתוב בהם אינו חוזר מימות עולם ועד עולם, כי גזע צאצאים שנידון למאה שנות בדידות אינה ניתנת לו הזדמנות שניה על האדמה."
 
==אהבה בימי כולרה (1985)==