מגפה: הבדלים בין גרסאות בדף

התפרצות והתפשטות המונית ומהירה של מחלה
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שילוני (שיחה | תרומות)
בתור התחלה- מגיפה ביהדות
(אין הבדלים)

גרסה מ־17:02, 17 במרץ 2020

דף זה מכיל ציטוטים כלליים בנושא מגפה.


עצות

  • תנו רבנן: מגיפת דֶבֶר בעיר - כנס רגליך! [כלומר, מעט ביציאה מן הבית].
    שנאמר: "ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר"(שמות, יב, כב,
    ואומר: "לך עמי בא בחדריך וסגור דלתיך בעדך [חבי כמעט רגע עד יעבור זעם]" ישעיהו, כו, כ,
    ואומר: "מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה [גם בחור גם בתולה יונק עם איש שיבה] דברים, לב, כה.

    יש מקום לשאול- ואם תאמר: דברים אלה אמורים "שלא ייצא"- דווקא בלילה, כאשר המשחית בעיר? אבל ביום — לא? תא שמע [בוא ולמד] ממה שנאמר בכתוב: "לך עמי בא בחדריך וסגור דלתך".
    ואם תאמר: דברים אלה אמורים דווקא במקום שאין אימה מבפנים, ולכן ראוי להתחבא בבית. אבל, במקום שיש אימה מבפנים, אולי עדיף שהאדם ייצא ויישב בין אנשים בחברה? על כן תא שמע [בוא ולמד] מן הכתוב: "מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה" לומר: אף על פי ש-"מחדרים אימה" - מכל מקום "מחוץ תשכל חרב" - ומוטב להישאר בבית!

    ומסופר: רבא בעידן רתחא הוי סכר כוי [בזמן דבר, היה סוגר את חלונות ביתו] דכתיב [שנאמר]: "כי עלה מות בחלונינו" (ירמיה ט, כ). תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ס, עמוד ב, על פי ביאור {{ו|תלמוד שטיינזלץ|תלמוד שטיינזלץ}

לקח דתי

  • " ויעתר ה' לארץ ותעצר המגפה מעל ישראל - וקביל ה' צלות דיירי ארעא (= וקיבל ה' את תפילות תושבי הארץ).
    ובדרש: כל האלפים האלה שנפלו בימי דוד, לא נפלו אלא על-ידי שלא תבעו בית המקדש. והרי דברים קל וחומר: ומה אם אלו שלא היה בימיהם ולא חרב בימיהם, נפלו על שלא תבעו אותו- אנו, שהיה בימינו וחרב בימינו - על אחת כמה וכמה! לפיכך, התקינו זקנים ונביאים ליטע בפיהם של ישראל להיות מתפללים שלושה פעמים בכל יום: "השב שכינתך ומלכותך לציון וסדר עבודתך לירושלם". אכי"ר סלה:" ~ רד"ק. על ספר שמואל ב, פרק כד, פסוק כה, על-פי מדרש תהילים. יז

ראו גם

קישורים חיצוניים