|
[[קטגוריה:רומנים אמריקאיים]]
===
Rivka Cohen-Luria. PhD. 28-3-2020
=== לגבי הציטוט: "אני סוג של אתאיסט. כלומר, אני מחבב את ישו והכול, אבל אני לא מתלהב יותר מדי מכל שאר הדברים בתנ"ך."
בגלל מתקפת הקורונה וההישארות בבית היה לי זמן אפילו לראות את הסרט האחרון המטורף לחלוטין של האחים כהן וג׳ורג׳ קלוני. ושם הדודה המכשפה הרעה המטורללת מנהלת בשולחן האוכל ברכה (נוצרית) על המזון. בתפילה מודים על המזון שמעניק האל הטוב והמיטיב למאמין אשר יזכה לחיים טובים, בטוחים, שמחים ושלווים, שיתנהלו כמסע מופלא ונשגב בשדות שיפון אינסופיים. ובקטע הזה נפל לי האסימון. הרי זה המפתח לפירוש של שם הספר, עם טוויסט מפואר: בניגוד לשפע, כשדה השיפון האיסופי, המובטח למאמין בברכה הזאת לאל, הרי שבחלום, אותו שדה השיפון המובטח, לא רק שאינו אינסופי, אלא ש-אבוי, הוא סופי, וגובל בתהום. ומה יעלה בגורלם הדטרמיניסטי, הצפוי להיות רע ומר בקצה החלקה, של אותם ילדים תמימים המשחקים בשאננות במרחב המסוכן הזה בשדה השיפון? מי יציל אותם מהנפילה הנוראה מהצוק? האם האל הטוב והמיטיב יגרום לנס להתתרחש? והתשובה של קולפילד היא - לא. לא האל יבוא ויזכה את הרכים הקטנים בישועה. יתרה מכך, גם אין צורך בסיועו. ולמה? כי במקום הנס שלא יתרחש מהאל, יש מושיע אחר, תואם-אל, שנמצא כאן ועכשיו. וזהו קולפילד. ===
|
