משה ארנס: הבדלים בין גרסאות בדף

* "מלחמת העולם השנייה הביאה להרס מבצרי תנועת בית"ר בפולין ובארצות הבלטיות. בתקופת השלטון הסובייטי במזרח פולין ובארצות הבלטיות הגלו השלטונות הסובייטיים כמה מהמנהיגים של התנועה לסיביר. היו שהצליחו להגיע דרך וילנה לארץ ישראל, ושם תגברו את שורות האצ"ל והלח"י. אחרים נלכדו באזורי הכיבוש של הגרמנים. רבים מהם, כמו איסר לובוצקי, לחמו נגד הגרמנים ונגד עוזריהם. נאמנותם לתורת ז'בוטינסקי נשארה איתנה במשך שנים ארוכות,בגולג בגולאג, בגטו וביער. וכאשר הגיעו לחופי הארץ, הצטרפו למאבק נגד השלטון הבריטי ולמען עצמאות מדינת ישראל." (מתוך ההקדמה לספר "[[w:איסר לובוצקי|לא דרכי האחרונה]]" מאת ד"ר [[w:עשהאל לובוצקי|עשהאל לובוצקי]])

* "לדידם של הרביזיוניסטים וחברי בית"ר בארץ-ישראל, היה זה בלתי מתקבל על הדעת כי בית"ר הפולנית, תנועת הנוער הציונית הגדולה ביותר בפולין טרום המלחמה, שחבריה קיבלו אינדוקטרינציה ציונית מיליטנטית, כמו גם הכשרה צבאית וצבאית-למחצה, לא לקחו חלק פעיל במרדב[[w:מרד גטו ורשה|מרד גטו ורשה]]. אך היכן הראיות? מנהיגי אצ"י, פאוול פרנקל ולאון רודל, נפלו בקרב. כך גם כל המפקדים הבכירים בארגון. הניצולים המעטים מבין לוחמי אצ"י שהגיעו לישראל לא נשאו בתפקידים חשובים בתנועה הרביזיוניסטית, או שלא היו חברי התנועה, וכתוצאה מכך לא נשמעו קולותיהם" ([http://www.moreshet.org/?CategoryID=245&ArticleID=100 "דגלים מעל הגיטו", ראיון עם פרופ' משה ארנס על ספרו החדש], דניאלה אוסצקי, מורשת)