זקנה: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
עריכה
שורה 59:
* "אדם זקן מצליח לעורר יראת כבוד רק אם הוא מגן על כבודו, אם הוא ממשיך לשמור על זכויותיו, אם אינו משתעבד לאיש."
* "כשם שאני משבח צעיר שיש בו שמץ זיקנה, כך אני משבח זקן שיש בו שמץ [[נעורים]]. מי שנוהג כך יזדקן אמנם בגופו אבל לעולם לא ברוחו."
* "חשוב שהנפש תחיה עם עצמה לאחר שתסיים את שירותה ל[[תשוקה]], לכבוד, למריבות, ליריבויות ולכל התאוות. אם יש לה מעין מזון רוחני, דהיינו פעילות שכלית, אין לך דבר נעים יותר מזיקנה שיש עמה פנאי."
* "אין אני משבח אלא זקנה המושתתת על יסודות איתנים שהונחו בגיל הנעורים."
* "אני מוצא ארבע סיבות אשר בגללן נראית הזקנה אומללה. ראשית מפני שהיא מרחיקה אותנו מחיי מעש. שנית מפני שהיא מחלישה את הגוף. שלישית, מפני שהיא גוזלת מאתנו כמעט את כל התענוגות. רביעית, מפני שאין היא רחוקה מן ה[[מוות]]."
* "הטוענים שזקנים אינם מסוגלים לחיות חיי מעש ואינם תורמים דבר דומים לטוענים כי הקברניט באניה אינו עושה מאומה. המלחים מטפסים על התרנים, מתרוצצים בין שורות המשוטים..ואילו הקברניט יושב לו בשקט בסיפון האחורי ומחזיק בהגה. אמנם אין הוא עושה את אשר עושים הצעירים אך פעולתו חשובה ומועילה לעין ערוך. לא בכוח הגוף, בזריזות או במהירותב[[מהירות]] מתבצעות הפעולות החשובות אלא בתכנון, בסמכות ובשיקול דעת. ןתכונותותכונות אלו אלא זו בלבד שאינן חסרות לזקנים אלא הולכות ומתחזקות אצלם."
* "עלובה היא הזקנה החייבת ללמד סנגוריה על עצמה בעזרת מילים בלבד. לא שערות שיבה ולא קמטים אין בהם לעורר יראת כבוד כלפי הזקן אלא חיים שנוהלו בכבוד וזכו באחריתם לקטוף את פרי היוקרה."
* "מה אומלל הזקן אשר במשך חייו בארוכים לא למד כי יש לבוז [[מוות|למוות]]. שהרי או שאין להתייחס אליו לחלוטין אם הוא מכחיד את הנפש כליל. או שהוא אפילו רצוי אם הוא מביא אותה למקום שבו תשכון לנצח. שכן אפשרות שלישית בוודאי אינה בנמצא. "