מגפה: הבדלים בין גרסאות בדף

 

==מקורות יהודים==

* "אמר רבי חנינה: אחת לשישים או לשבעים שנה הקב"ה מביא דֶבֶר בעולם, ומכלה את הממזרים ונוטל עמהן כשֵירים, שלא לפרסם את החוטאים." ~ [[תלמוד ירושלמי]], מסכת קידושין, פרק ד, הלכה א (דף מג, ב)

* "תנו רבנן: מגיפת דֶבֶר בעיר – כנס רגליך! [כלומר, מעט ביציאה מן הבית].{{ש}} שנאמר: 'ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר' ({{פסוק|שמות|יב|כב|קצר=כן}}),{{ש}} ואומר: 'לך עמי בא בחדריך וסגור דלתיך בעדך [חבי כמעט רגע עד יעבור זעם]' ({{פסוק|ישעיהו|כו|כ|קצר=כן}}),{{ש}} ואומר: 'מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה' [גם בחור גם בתולה יונק עם איש שיבה] ({{פסוק|דברים|לב|כה|קצר=כן}}).{{ש}}{{ש}} יש מקום לשאול – ואם תאמר: דברים אלה אמורים 'שלא ייצא' – דווקא בלילה, כאשר המשחית בעיר? אבל ביום – לא? תא שמע [בוא ולמד] ממה שנאמר בכתוב: 'לך עמי בא בחדריך וסגור דלתך'.{{ש}} ואם תאמר: דברים אלה אמורים דווקא במקום שאין אימה מבפנים, ולכן ראוי להתחבא בבית. אבל, במקום שיש אימה מבפנים, אולי עדיף שהאדם ייצא ויישב בין אנשים בחברה? על כן תא שמע [בוא ולמד] מן הכתוב: 'מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה' לומר: אף על פי ש'מחדרים אימה' – מכל מקום 'מחוץ תשכל חרב' – ומוטב להישאר בבית!{{ש}}{{ש}} ומסופר: רבא בעידן רתחא הוי סכר כוי [בזמן דבר, היה סוגר את חלונות ביתו] דכתיב [שנאמר]: 'כי עלה מוות בחלונינו' ({{פסוק|ירמיהו|ט|כ|קצר=כן}})." ~ {{בבלי|בבא קמא|ס|ב}}, על פי ביאור {{ו|תלמוד שטיינזלץ|תלמוד שטיינזלץ}}

* בִּזְמַן שֶׁדֶּבֶר בָּעִיר, יִסְגֹּר אָדָם עַצְמוֹ וְלֹא יִתְרָאֶה בַּשּׁוּק. שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּתָּן רְשׁוּת לַמְחַבֵּל - מִי שֶׁפּוֹגֵעַ בּוֹ נִזּוֹק, וְהוּא מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ." ([https://www.sefaria.org.il/Zohar_Chadash%2C_Midrash_Rut?lang=he זוהר חדש-מדרש רות])

* "כתבו הגדולים שכש{{ו|אבעבועות שחורות|אבעבועות שקורין פקי"ן}} פורחים בתינוקות ומתים – יש לגזור תענית. וכל אחד מחויב להרחיק מן העיר בניו ובנותיו הקטנים, ואם לא עשה כן – הרי זה מתחייב בנפשם.{{ש}} ובגמרא איתא [כתוב]: דֶבֶר בעיר – כנס רגליך (בבא קמא ס' ב'). אך האבעבועות הוי {{ו|מחלה מידבקת|מחלה מתדבקת}}, ולכן החיוב להרחיקם מן העיר.{{ש}} ועכשיו – אין זה מצוי, כי זה כמאה וחמישים שנים המציאו הרופאים להעמיד לכל קטן וקטנה בני שנה או יותר {{ו|אבעבועות הפרות|קו"י פאקי"ן}}, ועל ידי זה נמלטים ממחלה זו כידוע. ועכשיו, שכיחי בילדים מחלה שקורין {{ו|דיפתריה|דיפטערי"ט}}, והוא מין אסכרה שמחניק הגרון. ונראה לי שאם חלילה המחלה מתרבה בעיר – יש לגזור תענית." ~ {{ו|ערוך השולחן}}, אורח חיים, [[s:ערוך_השולחן_אורח_חיים_תקעו#סימן תקעו סעיף יב|סימן תקעו סעיף יב]]

* "ויעתר ה' לארץ ותעצר המגפה מעל ישראל – וקביל ה' צלות דיירי ארעא (= וקיבל ה' את תפילות תושבי הארץ).{{ש}} וב{{ו|מדרש|דרש}}: כל האלפים האלה שנפלו בימי דוד, לא נפלו אלא על־ידי שלא תבעו [[בית המקדש]]. והרי דברים {{ו|קל וחומר}}: ומה אם אלו שלא היה בימיהם ולא חרב בימיהם, נפלו על שלא תבעו אותו – אנו, שהיה בימינו וחרב בימינו – על אחת כמה וכמה! לפיכך, התקינו זקנים ונביאים ליטע בפיהם של ישראל להיות מתפללים שלושה פעמים בכל יום: 'השב שכינתך ומלכותך לציון וסדר עבודתך לירושלם'. אכי"ר סלה." ~ {{ו|רד"ק}}, על {{פסוק|שמואל ב|כד|כה}}, על־פי {{ו|מדרש תהילים}} [https://www.sefaria.org.il/Midrash_Tehillim.17?lang=he י"ז]