גבריאל גארסיה מרקס: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 58:
* "לא היו לו שומרי ראש, והוא אכל ושתה בלי חשש מכל מה שהציעו לו בכל מקום. מנואלה לבדה ידעה שלא פטליזם היה כאן ולא שיקול דעת לקוי, אלא אותה ודאות נוגה שעתיד הוא למות על מיטתו עני ועירום ובלי נחמתה של הכרת הטובה של הציבור."
* "הריהו הולך ולא ישוב עוד, ולא כדי למצוא הקלה לפגעים הברורים של הגוף דווקא, שהם רבים וחמורים, אלא כדי להשתדל למצוא הפוגה מן הצער הגדול שגורמת לו צרתם של אחרים."
* " 'לא ב[[מוות]] בלבד החיים מסתיימים,' אמר הגנרל. 'יש גם דרכים אחרות, מהן אפילו מכובדות יותר.' "
* " 'לעולם לא אתאהב עוד,' התוודה פעם אחת באוזני חוסה פאלאסיוס, האדם היחיד שלפניו הרשה לעצמו להתוודות וידויים שכאלה. 'הדבר דומה לאדם שיש לו שתי נשמות בעת אחת'."
 
==לחיות כדי לספר (2002)==
* "החיים אינם מה שחיית, אלא מה שאתה זוכר והאופן שאתה זוכר אותם כדי לספרם."
* "כל דבר, ברגע שנח עליו מבטי, העיר בי תשוקה קודחת לכתוב כדי שלא למות."
* "אני רואה בבכי כבוש אמצעי רב עוצמה שהנשים הגדולות משליטות בו את רצונן."
* "לא מצוקה של היגיינה היתה שם כי אם בעיה אסתטית, ולפי הצורה שנשמר הדבר בזיכרוני דומני שזו היתה החוויה הראשונה שלי כסופר."
* "אני חושב שקרבתי אל המשרתות היתה המקור לנתיב הידברות חשאי שיש לי, לדעתי, עם נשים, והודות לו הרגשתי כל חיי נינוח ובטוח בחברתן יותר מאשר בחברת גברים. אפשר שזה גם מקור השקפתי כי הנשים הן התומכות בעולם ואילו אנחנו הגברים משבשים אותו בפראותנו ההיסטורית."
* "היינו פולשים למקום בשעות הערב הפנויות וסוחבים ספרים באצבעות זריזות, ברוח החוק הבית ספרי הקובע שגנבת ספרים היא חטא אך לא פשע."
* "אמי לא קראה אותו, בנימוק שעודני נוצר כאחת הפנינים שלה במוזיאון בפרטי שלי: 'עניין שנגמר כל כך רע בחיים לא יכול לצאת טוב בספר.'"
* "הדחף הראשון שלי היה לדפוק על הדלת כדי לברר את פרטי התגלית הזאת, אבל הביישנות גברה עלי. כך לימדו אותי החיים עצמם שאחד הסודות היעילים ביותר לכתיבה הוא ללמוד לקרוא את כתב החרטומים של המציאות בלי לדפוק על שום דלת כדי לברר משהו."
 
==קישורים חיצוניים==