יאנוש קורצ'אק: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 1:
[[קובץ:Janusz Korczak (2).jpg|שמאל|ממוזער|190px|"אינני קיים כדי שיאהבוני ויוקירו אותי, אלא כדי שאפעל אני ואוהב."]]
'''[[w:יאנוש קורצ'אק|יאנוש קורצ'אק]]''' (בפולנית: '''Janusz Korczak'''{{כ}}; 22 ביולי 1878 או 1879 - 5 באוגוסט 1942) הוא שם העט שבו נודע הנריק גולדשמיט (Henryk Goldszmit), סופר, רופא, ומחנך יהודי־פולני.
 
==ילדות==
* "הדמעות מלוחות. מי שמבין זאת יכול לחנך [[ילדות|ילדים]], מי שלא מבין, לא יכול לחנכם."
* "הגדולים סבורים, שהם מכירים אותנו יפה יפה. מה יש בילד, שאפשר ויהיה בו עניין? ימיו עודם מעטים, הבנתו מעטה. כל אחד שוכח, איך היה בילדותו והוא סבור שרק עתה החכים." ~ ילדות של כבוד, עמ' 102.
* "תיקון העולם יתאפשר בתיקון הילדים."
* "ההבדל בין הילדים לבין המבוגרים אינו אלא בכסילותם של הראשונים."
* "דומה הילד ל[[אביב]]. הרי [[שמש]], מזג אוויר נאה, והרי [[שמחה]] ויופי. והרי פתאום סערה... והמגודל - כשוכן בערפל, עלטה נוגה סביבו. לא שמחות גדולות, לא עצבונות גדולים, אפרורית וכובד ראש." ~ ילדות של כבוד, עמ' 76.
* "נותנים לו, אבל רק מרצון טוב. לילד לא מגיע דבר. מכאן הזלזול בילד. מכאן החשדות ואי-האמון שרוחשים לו: אנחנו מחלקים בשלומיאליות את השנים לפחות בשלות וליותר בשלות; אין יום לא בשל; אין הירארכיה של גיל, אין דרגות גבוהות יותר ונמוכות יותר של [[כאב]] ושמחה, [[תקווה]] ואכזבה." ~ ילדות של כבוד, עמ' 367.
* "הילד הוא נוכרי בארץ זרה, לא מבין את השפה, לא מכיר את כיווני הרחובות, לא מכיר את החוקים ואת המנהגים... נחוץ מדריך, שיענה בנימוס על שאלתו. כבוד לאי-ידיעתו... כבוד לכישלונות ולדמעות." ~ ילדות של כבוד, עמ' 366-365.
* "שנות הילדות שלנו הן הן שנות החיים באמת, על שום מה ולמה אומרים לנו לחכות?" ~ ילדות של כבוד, עמ' 214.
* "קיפוח הילד אין לו אח בכל בעיות אירופה של ימינו." ~ דת הילד, עמ' 285.
* "כשבאים נערים אל חדרי, אני מעמיד תמיד במקום בטוח את המנורה ואת השעון המעורר. אינני רוצה, שיהיה להם צער ולי נזק. מוטב להרחיק את קסת הדיו בעוד מועד, מלכעוס אחר כך שהדיו נשפכה." ~ ילדות של כבוד, עמ' 261.
* "אם לא ניחנת בהופעה מרשימה וחזה חזק, לשווא תשתדל בקול רועם להסות את המולת החבורה. - יש לך [[חיוך]] טוב ומבט סבלני - אל תדבר כלל, אולי יירגעו בעצמם? חפש את דרכך אתה." ~ שם, עמ' 118.
* "ילד שחטא, אין טוב מלסלוח לו. אם עשה דבר רע, משום שלא ידע; כעת הוא יודע. הרע לעשות שלא בכוונה, יזהר בעתיד. אם חטא מפני שקשה לו שלא לחטוא, ישתדל. חטא מפני שפיתוהו חבריו, לא ישוב לשמוע בקולם. ילד כי חטא, אין טוב מלסלוח לו ולחכות עד שייטיב דרכיו."
* "כל בעיה של הילד הוא תחלואת הוריו."
* "אין ילד רע, יש ילד שרע לו בחייו והוא מוציא תסכולו כלפי חוץ."
* "זכור, לרוב אתה לא צודק. הילד צודק. הילד הוא שופט מחמיר לכל מעשיך. היה ישר עם הילד, ישר עד הסוף, אחרת לא תרכוש את אמונו, כי הילד רגיש לכל זיוף מצדך, ויהא הקל שבקלים. זכור: אתה אגואיסטי יותר מהילד ואל תדרוש שימלא את רצונך, - תורה זו ספגנו, אם כי לא נאמרה בפירוש."
* "עלינו ללמד את הילד לא רק להעריך את ה[[אמת]], אלא גם להבחין בשקר... לא רק לכבד, אלא גם לבוז." ~ עם הילד, עמ' 254.
* "לא מספיק לאהוב ילדים, צריך להבין אותם ולהתייחס אליהם כבני אדם: להעניק להם את אותם הזכויות והכללים, אותן התחייבויות אשר מחייבים את המבוגרים."
* "אומרים על הילד שהוא כפוי טובה – האם האדמה מכירה טובה לשמש מפני שהיא מאירה?"
* "ההנחה שהפדגוגיה היא תורת הילד ולא תורת האדם, זאת היא אחת הטעויות המרגיזות ביותר. ילד תוקפני בהתרגזותו- היכה, מבוגר בכעסו- רצח, מילד טוב- לב הוציאו במרמה צעצוע, ממבוגר- הוציאו במרמה חתימה על שטר, ילד קל- דעת קנה סוכריות בעשרת הגרושים שנתנו לו למחברת, מבוגר הפסיד בקלפים את כל רכושו: אין ילדים- ישנם אנשים ולהם קנה מידה ומושגים שונים, אוצר ניסיון שונה ותכונות והרגשות שונות- שאין אנו יודעים אותם. בלתי מבוגרים!" ~ כיצד לאהוב ילדים.
 
==כללי==