רומן גארי: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
עריכה |
||
שורה 124:
* "אני זוכר היטב את הרגע הזה בחיי, מפני שלא היה כל הבדל בינו ובין האחרים."
* "כשפרצו את הדלת, כדי לראות מאין זה בא וראו אותי שוכב על־ידה, התחילו לצרוח הצילו, איזו זוועה, אבל קודם לא חשבו לצעוק, כי לחיים אין ריח."
==פסבדו (1976)==
* "אל תצחיק אותי. אני בלשן מלידה. אני שומע ומבין אפילו את השקט. זו שפה מפחידה במיוחד והקלה ביותר להבנה. השפות החיות שנבלעו בתהומות השכחה והאדישות ושאיש אינו שומע, הן אלו שמצטלצלות ברהיטות מרבית"
* "כשדוד מאקוט היה צעיר הוא נהרג במלחמה, אבל אחר כך הוא מצא את דרכו."
* "היות שלא הבנו זה את זה, הרגשתי שאנחנו עומדים לפתח קשרים אמיצים."
* "הם נראו לי שונים מאוד ממני, ולכן האמנתי שנגיע להבנה."
* "אם נצליח להמציא שפה חסרת תקדים ונטולת קשרים זה יהיה סופו של הטירוף שלנו."
* "ברגע שיש הבנה, יש אי הבנה."
* "העובדה שאתה קצת תלוש היא בדיוק הצד האנושי בך."
* "תאכל חרא, משם נולדות יצירות מופת."
* "לא משנה כמה תנסה, לא תצליח לנשום בלי לאהוב מישהו. אותך או מישהו אחר, זה היינו הך."
* "אין להם שום דבר משותף איתם, ולכן הם יכולים להתגאות בהם."
* "התשובות האפשריות היחידות הן השאלות."
* "המוח. אין ספק שזו טעות של הטבע."
* "השירים שלי מזויפים כיוון שבלי מחבר לא יכולה להיות אותנטיות."
* "לא הייתה לי כל סיבה לחוש שלווה, וזה לכשעצמו היה מרגיע."
* "הלחישה היא אולי הדבר הרועש ביותר בעולם."
* "את ראשי לא ניסיתי אפילו להציל - הוא ממילא לא שלי."
* "המילים שונאות בריאות משום שהיא עושה אותן חולות."
* "אני מודה לחברה של היום שהעדיפה את השיגעון שלי על פני אחרים. עוד רגע אזיל דמעה מרוב הכרת תודה."
* "אלה לא היו רציחות־עם ומחנות עינויים, זה היה החתלתול."
* "כל פעם שהרווחתי את לחמי בזיעת אפיים, הלחם הזה עורר בי שאט נפש כה גדול, שהקאתי אותו יחד עם כל בני מעיי."
* "היה הנשק הגרעיני, אבל זה המכנה המשותף היחיד בין [[ברית המועצות]], ארצות הברית, סין וצרפת, והרי לא יכולתי לכתוב נגד האחווה." ~ עמוד 70
* "ככל שתהיה כן, ככה יצעקו שאתה מזוייף" ~ עמוד 72
* "הערים מלאות באנשים שנהרגו ועם זאת הצליחו להסתדר בחיים" ~ עמוד 75
* "הדרך הטובה ביותר להוכיח שאינך קיים באמת היא להראות את הפרצוף שלך, לרבות אף, פה וכמה משחקי מילים לחיזוק. אין מוצלח מזה כהוכחה לאיין" ~ עמוד 78
* "אני לא יצירה של טירון. אני יצירה של מאות שנים ושל גנים עתיקים שקיימים בפנים כבר אלפי שנים. אין דבר כזה טירון" ~ עמוד 78
* "התחלתי לעסוק בהפלות, כיוון שהיתה לי תחושה שככה אני מציל חיי אדם" ~ עמוד 80
* "לא רציתי שיחשבו שאני א- סוציאלי או איש בעל עקרונות" ~ עמוד 81
* "אם יש משהו שאני מתעב, זה שקרים. הם הרבה יותר מידי כנים" ~ עמוד 82
* "שערי סומר על ראשי לעצם המחשבה שאני יושב על כיסא ושאף אחד, אבל אף אחד לא יכול להיות בטוח שכיסא אינו סוכן פסבדו-פסבדו האמון על המזימה המחרידה ביותר עלי אדמות: לשות לכל מה שמקיף אותנו מראה מרגיע, יומיומי ומוכר" ~ עמוד 83
* "היזהר, המילים היריבות מאזינות לך" ~ עמוד 83
* "אין רגע נכון לסתום בו את הפה" ~ עמוד 83
*"דוקטור כריסטיאנסן אמר לי לסתום את הפה ברגע הנכון, אבל אין רגע נכון לסתום בו את הפה." ~ עמוד 83
*"ככל שניסה לא להיות אדם, כל נהיה אנושי יותר" ~ עמוד 87
*"ראיתי את המציאות, שהיא מעוררת ההזיות החזקה מכול" ~ עמוד 88
*"אלה שלא מסוגלים לזהות אנטישמיות וגזענות משום שהם נושמים אותן, ואף אחד הרי לא מודע בנשימה שלו" ~ עמוד 89
*"מוחמד, המתקרא מומו למען דוברי הצרפתית, עמד ליד היהודי המכונה ישו, זה שסומן כאהבה וכגאולת האנושות במטרה להשמיד את היהודים כעונש על כך שיהודי אחד המציא את התרבות הנוצרית והנוצרים לא סולחים לו בשל כך, לאור המחויבות שהיא מטילה עליהם. זו עובדה קלינית שהנוצרים רוצים להרוג את היהודים מרוב כעס שהם הפכו אום לנוצרים עם כל החובות האלה שהם לא רוצים למלא" ~ עמוד 89
*"אני חלש ובזכות זה אני עדיין כאן"~ עמוד 90
*"אין דבר מבהיל יותר מן ההבנה"~ עמוד 94
*"כשמבינים הכול, תמיד חוטפים התמוטטות עצבים קשה. זה בגלל הצלילות"~ עמוד 95
*"אני יהודי דוקטור, ומכאן השנאה העצמית והגזענות כלפי עצמי."~ עמוד 98
*"אין דבר אנושי ומוצהר יותר מישראל, ידידי, אומה הראויה לשמה, ואין הוכחה מוחצת לטבע האנושי יותר מאשר אומה"~ עמוד 100
*"הייאוש כבר מיצה את עצמו"~ עמוד 101
*"מסכן שלי, אתה עדיין חושב ששתיים ועוד שתיים הן ארבע. זו טעות. שתיים ועוד שתיים הן מצב פסבדו, שותפות לדבר עברה, הן רק מעמידות פנים שיחד הן ארבע, מחמת איזה סדר עליון. הן מקבלות על עצמן את מראית העין, אבל אנחנו לא חייבים..."~ עמוד 104
*"סוף סוף יש בצדקה לחרשה שלי, אני שייך לעולם"~ עמוד 116
*"עדיין נשקף לו [[עתיד]] כעם עם עבר"~עמוד 119
*"סלח לי, אבל יש לך סימני שואה על השרוול"~עמוד 122
*"התקווה עושה אותה חולה"~עמוד 123
*"בין החיים למוות מתחולל מאבק של נוסחים ספרותיים"~עמוד 124
*"הטיפוסים המושלמים הם הטיפוסים הלא מודעים"~עמוד 127
*"כל החתלתולים מתים מפני שהם גדלים"~עמוד 127
*"הכיסאות מפחידים אותי במיוחד מפני שהצורה שלהם מרמזת על היעדרות אנושית" ~עמוד 128
*"יש צעקות שהן כליל ה[[יופי]]"~עמוד 154
*"הכאן, הוא קריקטורה של מקום אחר"~עמוד 154
*"אפילו המשוררים מניחים לעצמם למות משתיקה"~עמוד 156
*"הפנטזיה היא חברתו הטובה של ה[[אדם]]"~עמוד 160
*"טבחית טובה צריכה לדעת להשתמש בכל דבר, גם באשפה"~עמוד 162
*"מאחר ששום דבר לא קיים, שום דבר לא חשוב...חוץ מהספרות?"~עמוד 162
*"יש אנשים שהיו זבלים בחייהם ומושיעי האנושות ביצירותיהם"~עמוד 162
*"צריך להיזהר במדיניות, כיוון שהיא עוזרת לחיות"~עמוד 163
*"אלוהים יודע מה הם דחפו לישו באמצעות זריקות האינסולין נגד "נטיות משיחיות""~עמוד 166
*"כלבים הם מן עם עם תקווה"~עמוד 166
*"רק יצירות המופת חיות באושר"~עמוד 168
*"שום דבר תמותי לא יכול להיות אותנטי"~עמוד 168
*"אני שומר את הכלום לעצמי"~עמוד 169
*"סליחה שאני צועק, זה בגלל שלא נשאר לי קול"~עמוד 145
*"לא הכרתי אותו ולכן אני אוהב אותו"~עמוד 144
*"אני לא רוצה להוסיף ולגבר על כל זה, ולכן אני מדבר על זה"~עמוד 147
==לאור אשה (1977)==
שורה 218 ⟵ 287:
* "כשאני שומעת קול של [[גבר]] ממלמל מאחורי גבי: 'איזו בחורה נאה!' הרי זה כאילו בישרו לי שהראי יהיה הדבר העיקרי בחיי."
* "היה לה הרצון להגשים את עצמה לא רק בנשיותה."
* "יש שהמילה נשיות היא כלא
* "הזדרזו, ייתכן שאתם חיים את סיפור האהבה האחרון בתולדותיו של עולם."
* "אבינו שבשמים! עשה שיהיה העולם נשי! עשה שהרעיונות, הארצות וראשי המדינות יעמדו כולם בסימן הנשיות! יודעים אתם ילדי, מיהו הראשון שדיבר בקול נשי? ישו."
שורה 224 ⟵ 293:
* "לא דיי לאהוב סתם, אלא צריך ללמוד לאהוב."
* "אפשר שרק מי שכבר אהב נשים רבות יודע לאהוב אישה אחת."
* "אנשים מאושרים יותר מידי עלולים להיהפך למפלצות של [[אושר]]."
* "אטפל בך היטב, גם זמן רב אחרי שתעזבי אותי."
==הסערה (סיפורים קצרים)==
<small>(בסוף כל ציטוט מצוין שם הסיפור ומספר העמוד במהדורה העברית.)</small>
*"שיפצו לי פעמיים את הפנים, עד כדי כך שהמנתח אמר לי שמספר הקלסתרונים הולך ואוזל לו. בפעם האחרונה, לפני ששה חודשים, ה[[שינוי]] היה באמת קיצוני, אבל חייבים לומר שלגבי העיניים, אין הרבה מה לעשות. המבט מגיע מבפנים"~ עד כלות הנשמה, עמוד 36
| |||