עולם חדש מופלא: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה, הרחבה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
מ הגהה |
||
שורה 1:
'''[[w:עולם חדש מופלא|עולם חדש מופלא]]''' (באנגלית: '''Brave New World''') הוא רומן מאת [[אלדוס האקסלי]] על עולם [[W:דיסטופיה|
==על החברה==
* "קהילתיות, זהות, יציבות."
* "כולכם זוכרים, אני מניח, את אמרתו היפה ורבת ההשראה של אדוננו [[
* "אלה החשים כי בזים להם ייטיבו לעשות אם ייראו כבזים לזולתם."
* "בית
* "יציבות. אין קיום
* "המכונה פועלת, היא פועלת והיא חייבת להמשיך לפעול לעולמי עד. היעצרותה פירושה [[מוות]]."
* "כל אחד מאיתנו שייך לכולנו."
שורה 13:
* "אדם אינו יכול לצרוך הרבה כשהוא יושב וקורא [[ספרות|ספר]]."
* "[[W:ביצית|ביצית]] אחת, [[W:עובר|עובר]] אחד, בוגר אחד
* "הלוא תסכימו עמי כי יש כאן שיפור רב בדרכי הטבע." ~ מנהל ה
* "כולם (העוברים) תאומים זהים
* "תהליך בוקנובסקי הוא אחד הכלים העיקריים לשימור היציבות החברתית! ... תשעים ושישה תאומים זהים מפעילים תשעים ושש מכונות זהות!"
* "עקרון היצור ההמוני מיושם סוף סוף בביולוגיה."
* "התינוקות מגיעים להרקה כיצירי אנוש בעלי ייעוד חברתי, כבעלי סוג [[W:אלפא|אלפא]] או [[W:אפסילון|אפסילון]], כפועלי ביוב לעתיד (אפסילון) או כ... מנהלי מדגרות לעתיד."
* "אנו מניחים לשלושים אחוז מתוך העוברים הנקביים להתפתח באורח נורמלי. שאר הנקבות מקבלות מנה של הורמון מין זכרי."
* "תחליף הדם יעשה עתה את דרכו ביתר אטיות, על כן יעבור בריאה המלאכותית ברווחי זמן ארוכים יותר. על כן ייתן לעובר מנה מוקטנת של חמצן. אין כמחסור בחמצן לעצירת העובר בדרגה נמוכה." ~ על תהליך התניית העובר למעמדו החברתי, במהלכו מאטים את ההתפתחות התקנית של מוח העוברים שנבחרו למעמד
* "ככל שמדובר בדרגה נמוכה יותר, כן מקטינים את רמת החמצן."
* "אצל האפסילונים ([[W:מעמד הפועלים|מעמד הפועלים]]) אין לנו צורך בתבונה אנושית."
* "אם תקטין את רמת החמצן הנורמלית לשבעים אחוזים, יצאו לך גמדים. אם תקטין אותה עוד יותר, תקבל מפלצות ללא עיניים ('אשר שום תועלת לא תצמח מהן' - סיכם מר פוסטר)."
* "שנים ארוכות של חוסר בגרות מיותר ומבוזבז. אילו אך ניתן להאיץ את ההתפתחות הגופנית עד שתהיה מהירה כזו של פרה, למשל, איזה חיסכון עצום היה נובע מכך לקהילה!"
* "אחת עודפת לפניה מעין עגלת הגשה גובהית,
* "לאחר שנהפכו על גחונם השתתקו התינוקות, ומיד החלו זוחלים לעבר אשכולות הצבעים הנוצצים הללו, לעבר הצורות העליזות והססגוניות על גבי הדפים הלבנים. ... מתוך שורות העוללים הזוחלים בקעו ציוצי התרגשות, נהמות והגאים של עונג. ... המטפלת הראשית, שניצבה ליד לוח מכשירים בקצהו השני של האולם, לחצה על ידית קטנה. [[W:ניסוי אלברט הקטן|נשמעה התפוצצות אימים]]. צופר צרח בקול הולך וגובר. פעמוני אזעקה
* "צרחות התינוקות קיבלו פתאום נימה אחרת. היה משהו נורא, כמעט מטורף, ביבבות הדקות, המקוטעות, שבקעו עתה מגרונותיהם. גופיהם הקטנים התעוותו והתקשחו. איבריהם התנועעו בתזזית עוויתית כאילו הונעו בחוטים סמויים."
* "ספרים וקולות צורמים, פרחים והלם חשמלי
* "אחד החניכים הצביע וביקש רשות דיבור. הוא מבין בהחלט מדוע אין להרשות לבני המעמדות הנמוכים לבזבז את זמנה של הקהילה בקריאת ספרים. מה גם שתמיד קיימת הסכנה שיקראו דבר מה אשר יערער באורח בלתי רצוי את אחד הרפלקסים המותנים שלהם, אבל... ובכן, אין הוא מבין את עניין הפרחים. לשם מה הטרחה הזאת, שמטרתה לגרום לכך שאנשים מסוג דלתא תהיה בהם אי יכולת פסיכולוגית לאהוב פרחים? המנהל הסביר באורך רוח. העובדה שמרגילים את התינוקות לצרוח למראה ורד נובעת מן המדיניות הכלכלית. לפני זמן לא רב התנו את סוגי גמא ודלתא, ואפילו את האפסילונים, לאהוב פרחים
* "אני אוהב ללבוש בגדים חדשים, אך בגדים ישנים הם דבר בהמי, אנו משליכים בגדים ישנים. טוב חיסול מתיקון, טוב חיסול מתיקון, טוב חיסול מתיקון... המרבה להטליא אך עוני יביא, המרבה להטליא אך עוני..." ~ התניה לתינוקות המרגילה אותם ב[[W:תרבות הצריכה|תרבות הצריכה]]
* "כל פעוט מבלה שני בקרים מדי שבוע בבית חולים מיוחד לנוטים למות. שם משתעשעים הפעוטות במיטב הצעצועים, ובימים אלה, ימי המוות, הם מקבלים קרם שוקולד לקינוח. הם לומדים להתייחס למוות כאל דבר מובן מאליו. כמו כל תהליך גופני אחר."
* "כאן טמון סוד האושר והמידות הטובות
* "ורדים ונופים, יש בהם מגרעת חמורה: ההנאה מהם היא חינם. אהבת הטבע אינה מספקת עבודה למפעלים."
* "בימים ההם היה משהו שנקרא בשם ליברליזם... חירות להיות בטלן ואומלל. חירות להיות יתד עגולה בחור מרובע."
* "סנטימטר מעוקב (של [[סמים|סומא]]) אחד ירפא עשרה רגשות עגומים."
* "לאדם בן התרבות אין שום צורך לשאת באורך רוח דברים שיש בהם אי נעימות של ממש." ~ המפקח הכלל עולמי, מוסטפא מונד
* "עמיתכם זה
==שיחות==
שורה 47:
:'''הפרא ג'ון''': "רציתי לדעת איך אתה מרגיש כשהינך צלוב, מוקע בשמש..."
:'''ברנארד''': "אבל מדוע?"
:'''הפרא ג'ון''': "מדוע? ובכן..." הוא היסס "הרגשתי שהדבר מוטל
:'''ברנארד''': "זו נראית לי דרך מוזרה להיחלץ מהרגשת אומללות" אבל
{{מפריד}}
:'''רופא''': "יום בהיר ילקו איברי הנשימה בשיתוק. לא עוד נשימה. וגמרנו. וגם זו לטובה. אילו יכולנו לחדש נעורים, זה היה משהו אחר. אבל זאת אין אנו יכולים לעשות."
:'''ג'ון''': "אך האם אינך מקצר את חייה במנות הגדולות הללו?"
:'''רופא''': "מבחינה
:'''ג'ון''': "נצח היה בשפתינו, בעינינו."
:'''רופא''': "אה?"
שורה 59:
:'''ג'ון''': "אבל אני חפץ באותן אי נעימויות."
:'''המפקח''': "אנו איננו חפצים בהם. אנו מעדיפים לעשות דברים בנוחיות."
:'''ג'ון''': "אבל אני איני רוצה בנוחיות. רוצה אני
:'''המפקח''': "במילים אחרות, אתה תובע לעצמך את הזכות להיות אומלל."
:'''ג'ון''': "יהי כן, אני תובע לעצמי את הזכות להיות אומלל."
:'''המפקח''': "שלא לדבר על זכויות נוספות
:'''ג'ון''': "אני תובע לעצמי את כל אלה."
{{מפריד}}
שורה 73:
* "מן הציוויליזציה באתם, לא כן? באתם מן המקום האחר, מחוץ לשמורה?"
* "מדוע (בני השבט האינדיאני) לא הניחו לי להיות לקורבן? ממני היו מקיזים כפליים דם. מי הימים האדירים להאדים."
* "ספר נורא, ספר נורא!" ~
* "לבדי, תמיד לבדי." ~ על חייו
* "כשאדם שונה מן האחרים נגזר עליו להיות בודד. אז מתנהגים אליו בחזירות."
* "איזה עולם חדש מופלא. מופלא, שאנשים כאלה יש בו."
* "אף על פי כן, איני חושב שזו דרך נכונה." ~ על הסומא
* "מה שדרוש לכם יותר מכל, הוא, לשם שינוי, משהו שיש בו דמעות. שום דבר כאן אין לו מחיר כערכו."
* "לחשוף את שהינו בן תמותה ומעוט ביטחון לכל פגעי הגורל, המוות והסכנה... האם אין בזה משהו?"
* "נפטרתם מהם. כן, זה מתאים לכם. להיפטר מכל דבר בלתי רצוי במקום ללמוד לחיות איתו." ~ על הכחדת היתושים והזבובים
* "אני כלב אם אניח להם להמשיך לערוך בי ניסויים."
שורה 86:
* "הוא השפיל מבט אל צלה השחור של המסה, אל צלו השחור של המוות."
* "מתוך קסם האימה והכאב, ומתוך הדחף לשיתוף פעולה, תשוקת אחידות וכפרה קבוצתית, שהטביעה בהם ההתניה הממושכת, החלו הצופים מחקים את תזזית תנועותיו, כשהם חובטים זה בזה כשם שחבט הפרא בבשרו הסורר ומורה."
* "מתחת לטפחת הקמרון השתלשל זוג רגליים בחלל האוויר. ... לאט,
==על הספר==
* "בזמן ההוא [1932] הרחקתי את האוטופיה מרחק שש מאות שנה בעתיד הרחוק. כיום נראה כי אפשר מאוד שאימה זו תאפוף אותנו בתוך מאה שנה... יתפתח בהדרגה משטר של עריצות רווחה נוסח אוטופיה. אתה משלם את הכסף ואתה בוחר את הסחורה." ~ אלדוס האקסלי
* "שני ספרי חזון הטילו את צלם על עתידנו במחצית השנייה של המאה העשרים. האחד הוא הרומן '[[1984]]' מאת [[ג'ורג' אורוול]] משנת 1949, ... הספר האחר הוא 'עולם חדש מופלא' מאת אלדוס האקסלי, שמתאר טוטליטריות שונה, 'רכה' יותר
==קישורים חיצוניים==
|