ס. יזהר: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
כתיבה, עריכה
הרחבה, עריכה
שורה 1:
[[תמונה:S Yizhar.jpg|שמאל|ממוזער|172px|"הגבולס. שבין הנחרש והולך ובין הנוקשה מעולמי עולמים."יזהר]]
'''[[w:ס. יזהר|ס. יזהר]]''' או '''יזהר סמילנסקי''' (27 בספטמבר 1916 - 21 באוגוסט 2006), סופר עברי ומחדש גדול בספרות העברית החדשה, חבר כנסת וחתן פרס ישראל לספרות יפה ופרס א.מ.ת לספרות.
 
==אמרותיו==
* "המשכיות היא לא קו רציף, אלא תנועה של עליות ומורדות."
* "בני אדם הם יצורים מורכבים מאוד, מסובכים."
* "סיפור הוא הליכה לאורך דרך, שסופה רחוק מנקודת ההתחלה."
* "מבקרים טובים הם אלה שמפנים תשומת לב לדברים שהקורא עשוי לפסוח עליהם."
* "אני לא הלכתי להשביע את רצונו של מישהו, אלא להגיד מה שרציתי להגיד, וכתבתי את זה מפני שהייתי מוכרח לכתוב את זה, זה היה משהו שלא יכולתי לשתוק עליו."
* "אלה שמבקשים את הסליחה הם תמיד מיעוט. הם מכירים בצורך הדבר הזה ונדמה להם שאפשר בסליחה לכבס את הכתמים של ההיסטוריה. בגדים אולי אפשר לכבס, גם כן לא את כל הכתמים, אבל כתמים של היסטוריה אי אפשר לכבס."
* "חשבתי שיש דברים שיהודים לא עושים, בגלל ההיסטוריה שלהם, בגלל מה שהם יודעים. מהר מאוד הנאיביות נגמרה ואמרתי לעצמי שאין דבר שיהודים לא עושים."
* "חלק גדול ממה שאנו עושים הוא מתוקף ההכרה שהסביבה והקיום טבועים בנו – ולא מתוקף הבחירה שלנו עצמנו."
* "מי שקורא סיפור עושה זאת כדי למצוא את מהלך הסיפור. אם יש מסר שקוף, הסיפור חדל להיות סיפור ונעשה אלגוריה."
* "מידותיה של הארץ מזה, קצב פיתוחה מזה וייחוד טבעה מזה - הגיעו עד למקום שקשה להמשיך בו במעשים כרגיל. ארץ [[כיעור|מכוערת]] תוליד אנשים מכוערים, אנשים מכוערים יולידו עולם מכוער, ועולם מכוער לא יוליד עוד אלא יחנוק." ~ דברי הכנסת, ישיבה קצ"א. דיון בחוק גנים לאומיים ושמורות טבע, דצמבר 1962
 
==מתוך כתביו==
שורה 7 ⟵ 19:
* "ציחצחה מקורה וליקטה כל התחלותיה המקוטעות ושאפה רוח וצווחה ציוחת־התפעלות אחת עליזה וגבוהה – אני כאן!"
* "בחלקה זו שאין בה יותר מכמה דונמים, על הגבול שבין הנחרש והולך ובין הנוקשה מעולמי עולמים - ישב לו בשקט, בינתיים, תינוק זה."
* "מלחמות אינן נופלות מן השמים, מלחמות הן החלטות. מלחמות אינן כמו נד שיטפון הרים פתאומי, ולא כמו רעש אדמה פתאומי, שאי אפשר לשער מראש, מלחמות הן החלטות מחושבות של בני אדם." ~ גילוי אליהו
* "בתוך העולם הגדול, עם שני הקטבים, עם קו המשווה, עם חמש היבשות הגדולות, שאינן עושות כידוע אלא רק כרבע מתפוסת קליפת הכדור, והשאר נשאר תמיד מכוסה מים."
 
שורה 17 ⟵ 28:
* "צריחה שהיא נשק־מגן, צריחת לא־אזוז, לא אתן, אמות ולא תגעו, עד שגם האבנים מתחילות זועקות איתה — היתה מתעצמת, בהפסקות קצרות,של נשימה חטופה, ואפשר היה, אחר־כך, אפילו להבחין ב[[מילים]], אלא שהן לא היו מובנות."
 
==ימי צקלג (1958)==
==אמרותיו==
* "הרגישה, כנראה, שמה שמתרחש בעולם מרובה הוא ממה שהייתה משערת, וכי על־כן ציחצחה מקורה וליקטה כל התחלותיה המקוטעות ושאפה רוח וצווחה ציוחת־התפעלות אחת עליזה וגבוהה – אני כאן!"
* "המשכיות היא לא קו רציף, אלא תנועה של עליות ומורדות."
* 'בין כה וכה אנחנו גומרים ומסתלקים מכאן', אמר לעידוד רוחו של ברזילי. - 'אבל המקום נשאר', - אמר ברזילי. 'שיישאר. לא נוגע לנו. שמע לי: לא זה העיקר'. - מה העיקר?' - 'הו, אינך יודע? - אנחנו'."
* "בני אדם הם יצורים מורכבים מאוד, מסובכים."
 
* "סיפור הוא הליכה לאורך דרך, שסופה רחוק מנקודת ההתחלה."
==גילוי אליהו (1999)==
* " אין לי שאלה שאני רוצה שישאלו אותי. הסיפור צריך להיספר."
* "מלחמות אינן נופלות מן השמים, [[מלחמה|מלחמות]] הן החלטות. מלחמות אינן כמו נד שיטפון הרים פתאומי, ולא כמו רעש אדמה פתאומי, שאי אפשר לשער מראש, מלחמות הן החלטות מחושבות של בני אדם." ~ גילוי אליהו
* "לא חשבתי שאני כותב מילים קשות; אולי מילים מדויקות."
* "גם הקור אינו מכהה את מראה השמים האלה, הענקיים הזוהרים האלה, הקמרוניים והמלאים המון כוכבים מצוחצחים וזוהר מסנוור כמעט בלילה הצח הזה, כוכבים גדולים ובוהקים וכאילו בוער סביבם."
* "מבקרים טובים הם אלה שמפנים תשומת לב לדברים שהקורא עשוי לפסוח עליהם."
* "אולי גם שמע מתוכה כמתוך קונכיה איזה הדים עתיקים מאוד שכבר היו מעולם, מעבר לכל ההשכחה שניסו להשכיח אותו ומעבר לכל מחיקת הקשרים העתיקים."
* "ה[[היסטוריה]] עשתה מה שעשתה ואנחנו כאן, וכיוון שזה כך אי אפשר ללכת להחזיר את ההיסטוריה אחורנית."
* "אני לא הלכתי להשביע את רצונו של מישהו, אלא להגיד מה שרציתי להגיד, וכתבתי את זה מפני שהייתי מוכרח לכתוב את זה, זה היה משהו שלא יכולתי לשתוק עליו."
* "אלה שמבקשים את הסליחה הם תמיד מיעוט. הם מכירים בצורך הדבר הזה ונדמה להם שאפשר בסליחה לכבס את הכתמים של ההיסטוריה. בגדים אולי אפשר לכבס, גם כן לא את כל הכתמים, אבל כתמים של היסטוריה אי אפשר לכבס."
* "אני עד שאיננו יכול לשתוק. אמרתי דברים שראיתי מתוך הזדעזעות, מתוך התרגשות או מתוך התפלאות שדבר כזה יכול להיות."
* "חשבתי שיש דברים שיהודים לא עושים, בגלל ההיסטוריה שלהם, בגלל מה שהם יודעים. מהר מאוד הנאיביות נגמרה ואמרתי לעצמי שאין דבר שיהודים לא עושים."
* "חלק גדול ממה שאנו עושים הוא מתוקף ההכרה שהסביבה והקיום טבועים בנו – ולא מתוקף הבחירה שלנו עצמנו."
* "מזמן לא כתבתי סיפורי [[ילדות|ילדים]], אז היו ילדיי קטנים, אוזנם הייתה רכה, והיה זה טבעי לספר להם סיפורים."
* "מי שקורא סיפור עושה זאת כדי למצוא את מהלך הסיפור. אם יש מסר שקוף, הסיפור חדל להיות סיפור ונעשה אלגוריה."
* "מידותיה של הארץ מזה, קצב פיתוחה מזה וייחוד טבעה מזה - הגיעו עד למקום שקשה להמשיך בו במעשים כרגיל. ארץ [[כיעור|מכוערת]] תוליד אנשים מכוערים, אנשים מכוערים יולידו עולם מכוער, ועולם מכוער לא יוליד עוד אלא יחנוק." ~ דברי הכנסת, ישיבה קצ"א. דיון בחוק גנים לאומיים ושמורות טבע, דצמבר 1962
 
==נאמר עליו==
* "הוא פחד ממסגרות כל ימי חייו, אבל מצד שני הוא גם פחד מכל שינוי. בעצם הוא פחד לעזוב את הבית אבל בדמיונו הוא היה מהנוסעים הגדולים." ~ נעמי סמילנסקי, אישתו
* "חידושו העיקרוני של יזהר... תודעת קיום ברגע נתון כמעט ללא עבר ועתיד... שרויה במרחב קונקרטי מופעלת על ידיו, מתרשמת ממנו." ~ דן מירון
* "אפשר לדבר על יזהר כעל מי שהמיר ביוגרפיה בגיאוגרפיה, ותרבות ואופי - במודעות ובתחושת הימצאות בלב הקוסמוס." ~ דן מירון