יוסף בן מתתיהו: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Shykush (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
עריכה
שורה 4:
 
==כללי==
* "בדבר אבותינו, שגם הם הקפידו כמו אלה - אם לא אומר עוד יותר מהם - לכתוב את המעשים לזכרון; וצוו על המלאכה את הכהנים הגדולים ואת הנביאים והכתבים נשמרו עד ימינו אלה בדיוק רב - ואם מותר לי להעז בדברי - עוד ישמרו לדורות. את כל זה אנסה לבאר בקצרה... לא לכל אדם היה מותר לכתוב... '''ורק הנביאים היודעים מה למעלה ומה לפנים כי למדו את הספרים ברוח א-להים ברוח הקודש כתבו את מעשי זמנם באר היטב'''. כי לא רבבות ספרים נמצאו בידינו ולא ספרים מכחישים זה את זה ונחלקים ביניהם רק עשרים ושנים ספרים כוללים את כל כתיבת הזמן ההוא, '''ובצדק נאמנים הם בעינינו כספרי א-להים'''. חמשה מן הספרים הם למשה ובהם נמצאו החוקים וגם מסורת תולדות העולם מבריאת האדם עד יום מותו של משה וזה הוא כמעט זמן שלשת אלפים שנה. וממות משה עד ימי ארתחששתא מלך פרס המולך אחרי אחשורוש כתבו הנביאים הבאים אחרי משה את מעשי זמנם בשלשה עשר ספרים. וארבעת הספרים הנשארים כוללים מזמורים לא-להים ולקח חיים לבני האדם. '''ומימי ארתחששתא עד זמננו זה נכתבו כל מיני ספרים אך לא זכו להאמן עלינו כספרים הקודמים להם - כי לא קמו עוד יורשים כשרים לנביאים...''' ~ [[יוספוס פלביוס]], קדמות היהודים' - נגד אפיון, מאמר ראשון.
* "...'''והמעשים מוכיחים עד כמה אנו שמים לב לספרינו כי בדורות הרבים שעברו עליהם לא ערב איש את לבו להוסיף על הספרים ולא לגרוע מהם, וגם לא לשנות בהם דבר. כי בלב כל איש יהודי נטועה מראשית בריאתו האמונה בספרים האלה כי הם דברי א-להים והוא קבל עליו להחזיק בהם וגם למות עליהם בשמחה בשעת הצורך.''' וכבר ראו רבים בעיניהם לא פעם ולא שתים את השבויים בבתי החזיון שעמדו בכל יסורים וקבלו עליהם כל מיתה משונה ולא הוציאו מפיהם דבר לחרף את התורה ואת הספרים אשר עמה יחד. ומי הוא האיש מקרב היונים אשר יחזיק ככה בחוקיו וישא אף נגע קל ולו גם בראותו כי כל ספרי היונים יאבדו, כי הם חושבים את ספריהם לדבר שפתים אשר הרבו בו הכותבים להג ככל אותה נפשם". ~ [[יוספוס פלביוס]], קדמות היהודים' - נגד אפיון, מאמר ראשון.
* "אוי לאומללים האלה, אשר לקלה בכל הרעות נחשב בעיניהם שחוט בידיהם את נשיהם ואת בניהם!" ~ על סופם של מורדי מצדה. "תולדות מלחמת היהודים ברומאים", ספר ז', ט' ,א'
* "ואם יבוא איש ללמד חובה עליי, כי הפרזתי בגנות העריצים ומעשי הרצח אשר עשו, או גדשתי את הסאה בקינותי על אסונות מולדתי, ישא־נא פנים למכאובי, אשר קלקלו את שורת ההיסטוריה... ואם יישקלו כל האסונות שהיו מימות עולם כנגד הפרענות אשר עברה על היהודים, תכריע את כולם." ~ "תולדות מלחמת היהודים ברומאים", ספר א', מבוא, ד'
שורה 12 ⟵ 10:
* "השולח יד בנפשו... לא ולא! אין זה מעשה־גבורה, רק מורך־לב מאין כמוהו ... כי איש רך־לב הוא הקברניט, אשר ירא את רוח הסערה והטביע את אניתו בים. הן בשלחנו יד בנפשנו נעבור על חוקי הטבע... הלא אין בקרב היצורים אף אחד מאבד את עצמו לדעת, כי חוק הטבע הנאמן גוזר על כולם לבחור בחיים. על־כן נחשבים בעינינו לאויבים כל הקמים עלינו לגזול ממנו את חיינו". ~ יוסף מנסה לשכנע את המסתתרים איתו במערה שאסור להתאבד.{{הערה|'''תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים''' (תרגום שמחוני), ספר ג, פרק ח, פסקה ה.}}
* "התורה אומרת כי האשה פחותה מהגבר לכל דבר, ועל כן עליה לשמוע בקולו, לא למען השפלתה, אלא למען ימשול בה, כי אלוהים נתן לגבר את סמכות השלטון".{{הערה|'''[[S:נגד אפיון#כד 2|נגד אפיון]]''', ח"א, ספר שני, כד, עמ' סג}}
* "הוי [[ירושלים]], האומללה בערים! מה מכל אשר עוללו לך הרומאים – אשר נכנסו פנימה לטהר באש את הטומאה [שחוללו] אנשיך – מה מכל אלה ישווה לסבל הזה? לא היית עוד משכן האלוהים, ולא יכולת להוסיף להיות משכנו, לאחר שהיית לבית העלמין של בניך, ובית המקדש היה לקבר אחים להמון החללים של מלחמת אחים. מי ייתן ויתהפך גורלך – אם תצליחי לחלות את פני האלוהים, מחריבך!".{{הערה|'''תולדות מלחמת היהודים ברומאים.''' (תרגום ליזה אולמן), ספר חמישי, פרק ראשון, פסקה ג, סעיף 19.}}
* "בדבר אבותינו, שגם הם הקפידו כמו אלה - אם לא אומר עוד יותר מהם - לכתוב את המעשים לזכרון; וצוו על המלאכה את הכהנים הגדולים ואת הנביאים והכתבים נשמרו עד ימינו אלה בדיוק רב - ואם מותר לי להעז בדברי - עוד ישמרו לדורות." ~ [[יוספוס פלביוס]], קדמות היהודים - נגד אפיון, מאמר ראשון
 
* "והמעשים מוכיחים עד כמה אנו שמים לב לספרינו כי בדורות הרבים שעברו עליהם לא ערב איש את לבו להוסיף על הספרים ולא לגרוע מהם, וגם לא לשנות בהם דבר." ~ [[יוספוס פלביוס]], קדמות היהודים - נגד אפיון, מאמר ראשון
==על הצבא הרומי==
*"אם יתבונן איש ליתר טכסיסי צבאותיהם , יבין וידע, כי רק בתבונת כפיהם עשו להם הרומאים את הממשלה הגדולה הזאת ולא קבלו אותה במתנה ממזלם..." ~ תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר ג', ה', א'
*"הם חושבים, כי טוב להם אם יקרה אותם פגע בעשותם דברם במועצות ודעת מאשר תבוא עליהם טובה במקרה, כי הטוב אשר הגיע לאדם פתאום משיא אותו לעשות דבריו בקלות ראש...." ~ תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר ג', ה', ו'
* " '''עדיף כשלון שבא לאחר שיקול דעת מניצחון שמעניק המזל הבוגד''' - כי טובה הבאה מאליה מביאה לידי חוסר זהירות, ואילו התבוננות, אף על פי שפעמים אין המזל מאיר לה פנים מביאה לידי זהירות מועילה למנוע מקרים כאלו לעתיד לבוא. ועוד, '''טובה הבאה מאליה אין למקבלה חלק בה''', ואילו באסונות הבאים בניגוד למחשבה השקולה, נחמה פורטא יש בהם: שהרי נמלכו ושקלו עניין זה יפה." ~ תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים ספר ג פרק ה - 6
 
==על שריפת המקדש בידי הרומאים==
שורה 37 ⟵ 36:
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
 
{{פוטנציאל}}
 
{{מיון רגיל:בן מתיתיהו, יוסף}}