אקהרט טולה: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ransik555 (שיחה | תרומות)
העברה לתת הפרק המתאים, תיקון שגיאות
שורה 8:
* "כמה נפלא לפרוץ אל מעבר לגבולות הרצון והפחד במערכות היחסים שלכם. האהבה אינה רוצה דבר ואינה פוחדת מדבר."
* "להיכנס למצב תודעה שונה תוך כדי [[קריאה]]. מסיבה זו אתם יכולים לקרוא את אותם הקטעים שוב ושוב, ולהרגיש בכל פעם שאתם קוראים חומר חדש ורענן. רק מילים שנכתבות או נאמרות במצב של נוכחות יכולות לחולל כזה שינוי – לעורר נוכחות בקורא."
 
* "גוף הכאב הוא צל אפל שמוטל על ידי האגו, והוא מפח... למעשה מאורה של המודעות."
* "תחילת החירות היא ההכרה שאתם אינכם הדיבוק החושב."
* "מעבר למחשבות יש מרחב עצום של אינטלגנציהאינטליגנציה."
* "בדיוק כמו שכלבים אוהבים ללעוס עצמות, הראש אוהב לנעוץ את שיניו בבעיות. זו הסיבה שהוא פותר תשבצים ובונה פצצות אטום."
* "הדעת היא כלי מופלא אם משתמשים בה נכון."
* "ההזדהות עם הדעת שלכם, היא שגורמת למחשבות להפוך לכפייתיות. לא להיות מסוגלים להפסיק לחשוב, זו מחלה נוראה, אבל איננו מודעים לכך,משום שכמעט כולנו סובלים ממנה, לפיכך זה נחשב נורמלי."
* "אלו שלא מצאו את עושרם האמיתי, את השמחה הקורנת של ההוויה, ואת השלווהשלווה העמוקה והאיתנה שמתלווה אליה, הם קבצנים, אפילו אם הם בעלי עושר חומרי רב."
* "המילה, הארה, נותנת תחוש של הישג על-אנושי, והאגו מעדיף לשמר זאת כך, אך למעשה הארה היא מצב טבעי של תחושת האחדות עם הקיום."
* "מרבית הבודהיסטים מאמינים עדיין שהארה נועדה לבודהה בלבד ולא להם, לפחות לא בגלגול הזה."
* "המילה אלוהים התרוקנה ממשמעות במשך אלפי שנים של שימוש שגוי."
* "ההוויה היא החיים בכללותם, החיים הנצחיים הנוכחים תמיד, מעבר אינספור צורות החיים שמתממשות בין לידה ומוות."
* "החושב הכפייתי, שפירושו כמעט כל אחד, חי במצב של היבדלות מדומה, בעולם מורכב של אינסוף בעיות וניגודים עד אובדן שפיות, עולם שמשקף את הפיצול האינסופי של הדעת."
* "בין המילה הוויה לחוויית ההוויה מפריד רק צעד קטן."
* "אמונה יכולה להיות מנחמת. אולם רק דרףדרך התנסות היא הופכת למשחררת."
* "אתם מאמינים שהנכם התוכן של דעתכם. המכשיר, הכלי השתלט עליכם."
* "מתחת לרמת התופעות הפיזיות והצורות הנפרדות, כל אחד מאיתנו הוא אחד עם כל הקיים."
* "הרעש הנפשי הבלתי פוקפוסק מונע מאיתנו למצוא מרחב של שקט פנימי."
* "ברגע שמתחילים לצפות בחושב, נכנסת לפעולה רמה גבוהה יותר של מודעות."
* "כאשר אתם מקשיבים למחשבלמחשבה, אתם מודעים לא רק למחשבה אלא גם לעצמכם כעדים למחשבה. ממד חדש של תודעה נכנס לתמונה."
* "לא מדובר כאן על איבוד המודעות. ההפך הוא הנכון."
* "ברגע שגוף הכאב השתלט עליכם, אתם רוצים עוד כאב."
* "בתורות רוחניות מסוימות נאמר שכל כאב הוא בסופו של דבר אשליה, וזה נכון. השאלה היא: האם זה נכון בשבילכם?."
 
===מחשבות===
שורה 20 ⟵ 43:
* "לאפשר לרגש להיות שם מבלי שישלוט בכם. שוב אינכם הרגש, אתם הצופה, הנוכחות המתבוננת."
* "אמצו לעצמכם את ה[[הרגל]] לשאול: מה קורה בתוכי ברגע זה? שאלה זו תכוון אתכם לכיוון הנכון. אבל אל תנתחו, פשוט צפו. מקדו את תשומת לבכם פנימה. חושו את האנרגיה של הרגש."
* "רגש מייצג בדרך כלל דפוס חשיבה מועצם בעל מטען אנרגטי רב, לכן, בהתחלה לא קל להישאר נוכח מספיק כדי להיות מסוגל לצפות בו. הוא רוצה להשתלט עליכם, והוא בדרך כלל מצליח-אלא אם כן יש בכם מספיק נוכחות. אם אתם נמשכים להזדהות בלתי מודעת עם הרגש בשל חוסר בנוכחות, מה שבהחלט נורמלי, הרגש הופך באופן זמני ל"אתם". לעיתים קרובות נוצר מעגל אכזרי בין החשיבה ובין הרגש שלכם: הם מזינים זה את זה."
 
===לחיות את הרגע===
שורה 28 ⟵ 52:
* "הקשיבו לקול בראשכם, היו שם כנוכחות הצופה."
* "כאשר אתם רוחצים את ידיכם, שימו לב לכל התחושות הקשורות בפעילות הזו: הצליל ותחושת המגע של המים, תנועת הידיים, ניחוח הסבון."
* "רגש מייצג בדרך כלל דפוס חשיבה מועצם בעל מטען אנרגטי רב, לכן, בהתחלה לא קל להישאר נוכח מספיק כדי להיות מסוגל לצפות בו. הוא רוצה להשתלט עליכם, והוא בדרך כלל מצליח-אלא אם כן יש בכם מספיק נוכחות. אם אתם נמשכים להזדהות בלתי מודעת עם הרגש בשל חוסר בנוכחות, מה שבהחלט נורמלי, הרגש הופך באופן זמני ל"אתם". לעיתים קרובות נוצר מעגל אכזרי בין החשיבה ובין הרגש שלכם: הם מזינים זה את זה."
* "גוף הכאב הוא צל אפל שמוטל על ידי האגו, והוא מפח למעשה מאורה של המודעות."
* "תחילת החירות היא ההכרה שאתם אינכם הדיבוק החושב."
* "מעבר למחשבות יש מרחב עצום של אינטלגנציה."
* "בדיוק כמו שכלבים אוהבים ללעוס עצמות, הראש אוהב לנעוץ את שיניו בבעיות. זו הסיבה שהוא פותר תשבצים ובונה פצצות אטום."
* "הדעת היא כלי מופלא אם משתמשים בה נכון."
* "ההזדהות עם הדעת שלכם, היא שגורמת למחשבות להפוך לכפייתיות. לא להיות מסוגלים להפסיק לחשוב, זו מחלה נוראה, אבל איננו מודעים לכך,משום שכמעט כולנו סובלים ממנה, לפיכך זה נחשב נורמלי."
* "אלו שלא מצאו את עושרם האמיתי, את השמחה הקורנת של ההוויה, ואת השלוו העמוקה והאיתנה שמתלווה אליה, הם קבצנים, אפילו אם הם בעלי עושר חומרי רב."
* "המילה, הארה, נותנת תחוש של הישג על-אנושי, והאגו מעדיף לשמר זאת כך, אך למעשה הארה היא מצב טבעי של תחושת האחדות עם הקיום."
* "מרבית הבודהיסטים מאמינים עדיין שהארה נועדה לבודהה בלבד ולא להם, לפחות לא בגלגול הזה."
* "המילה אלוהים התרוקנה ממשמעות במשך אלפי שנים של שימוש שגוי."
* "ההוויה היא החיים בכללותם, החיים הנצחיים הנוכחים תמיד, מעבר אינספור צורות החיים שמתממשות בין לידה ומוות."
* "החושב הכפייתי, שפירושו כמעט כל אחד, חי במצב של היבדלות מדומה, בעולם מורכב של אינסוף בעיות וניגודים עד אובדן שפיות, עולם שמשקף את הפיצול האינסופי של הדעת."
* "בין המילה הוויה לחוויית ההוויה מפריד רק צעד קטן."
* "אמונה יכולה להיות מנחמת. אולם רק דרף התנסות היא הופכת למשחררת."
* "אתם מאמינים שהנכם התוכן של דעתכם. המכשיר, הכלי השתלט עליכם."
* "מתחת לרמת התופעות הפיזיות והצורות הנפרדות, כל אחד מאיתנו הוא אחד עם כל הקיים."
* "הרעש הנפשי הבלתי פוק מונע מאיתנו למצוא מרחב של שקט פנימי."
* "ברגע שמתחילים לצפות בחושב, נכנסת לפעולה רמה גבוהה יותר של מודעות."
* "כאשר אתם מקשיבים למחשב, אתם מודעים לא רק למחשבה אלא גם לעצמכם כעדים למחשבה. ממד חדש של תודעה נכנס לתמונה."
* "לא מדובר כאן על איבוד המודעות. ההפך הוא הנכון."
* "ברגע שגוף הכאב השתלט עליכם, אתם רוצים עוד כאב."
* "בתורות רוחניות מסוימות נאמר שכל כאב הוא בסופו של דבר אשליה, וזה נכון. השאלה היא: האם זה נכון בשבילכם?."
 
==מדבריו==