אקהרט טולה: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ransik555 (שיחה | תרומות)
הוספתי תוכן.
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
Ransik555 (שיחה | תרומות)
הוספתי תוכן.
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 106:
*"האישה תקועה במערכת יחסים עם בן זוג מתעלל, וזו אינה הפעם הראשונה. מדוע? אין בחירה. המוח המותנה על ידי העבר, מנסה לחזור וליצור שוב ושוב את הדבר שהוא כבר מכיר. גם אם זה כואב, זה לפחות מוכר. המוח המותנה נצמד תמיד אל המוכר. הבלתי ידוע מסכן אותו, משום שאין לו שליטה עליו."
*"באופן זה הזמן נתפש כאמצעי לישועה, בעוד שבמציאות הוא המכשול העיקרי בדרך אליה."
*"אחת המשימות העיקריות של המוח היא להילחם או לסלק את הכאב הרגשי הזה, שהוא אחת הסיבות לפעילותו הבלתי פוסקת. אבל כל מה שהוא מסוגל לעשות זה לכסות עליו באופן זמני. ככל שהמוח נאבק יותר להיפטר מהכאב, כך גדל הכאב. המוח המותנה לעולם אינו מסוגל למצוא פתרון, וגם אינו יכול להרשות לעצמו לאפשר לכם למצוא פתרון, משום שהוא בעצמו חלק בלתי נפרד מהבעיה. דמיינו לעצמכם מפקח משטרה שמנסה לתפוס מצית בזדון, כאשר המצית הוא מפקח המשטרה בעצמו."
*"בזמננו, דרך הצלב היא עדיין הדרך היחידה למרבית האנושות הבלתי מודעת. היא תעורר רק דרך סבל נוסף והארה, ותתרחש כנראה כתופעה קולקטיבית רק לאחר מהפכות נרחבות. תהליך זה משקף את פעילותם של חוקים אוניברסליים מסויימים שקובעים את התפתחות התודעה אשר תוארו על ידי הנביאים. זה מתואר, בין היתר, בספר חזון יוחנן בברית החדשה בדרך סימבולית מוסווית, מעורפלת ולעתים בלתי מובנת. הסבל אינו גזירת אלוהים, אלא נגזר על ידי בני אדם לעצמם ולאחרים, וכן ממנגנוני ההגנה בהם משתמש כדור הארץ, שהוא אורגניזם חי ובעל תבונה, להגן על עצמו מפני טבח של בני אדם שאיבדו את שפיותם. אולם, בימינו גדל והולך מספרם של בני אדם, שתודעתם מפותחת במידה מספקת להגיע להארה, ללא צורך בסבל נוסף. ייתכן שאתה אחד מהם. הארה דרך סבל - מסע הצלב - פירושה שתיגררו לממלכת השמיים בעודכם צורחים ובועטים. לבסוף תיכנעו, כיוון שלא תוכלו לסבול עוד את הכאב. אך הכאב עשוי להימשך זמן רב לפני שזה יקרה. הארה מתוך מודעות פירושה לזנוח את ההיאחזות שלכם בעבר ובעתיד ולהפוך את הרגע הזה למרכז תשומת הלב בחייכם. פירוש הדבר בחירה להשתקע במצב של נוכחות ולא בזמן. להגיד כן למה שיש. ואז, אינכם זקוקים עוד לכאב. לכמה זמן אתם זקוקים עוד לפני שתוכלו לומר, "לא אצור עוד כאב, לא אצור עוד סבל". לכמה כאב אתם זקוקים עוד לפני שתוכלו לבחור בזה? אם אתם חושבים שאתם זקוקים לזמן רב, תקבלו עוד זמן - ועוד כאב. זמן וכאב הם בלתי נפרדים."
*"האהבה יכולה להפוך אז למתקפה אכזרית ולתחושות עוינות. רגשות החיבה נעלמים כבמטה קסם."
שורה 117 ⟵ 118:
*"המילה בחירה מעידה על מודעות - דרגה גבוהה של מודעות. בלעדיה, אין לכם בחירה."
*"אינכם יכולים לסלוח באמת לעצמכם או לאחרים כל עוד אתם שואבים את תחושת העצמי שלכם מן העבר. רק באמצעות התחברות לכוח של הרגע הזה, שהוא הכוח שלכם, תוכלו להיות סליחה אמיתית. העבר הופך חסר כוח, ואתם מבינים באופן עמוק ביותר שאין דבר שעשיתם אי-פעם או שנעשה לכם שיכול באמת לגעת אפילו במעט במהות הקורנת של מי שאתם. מושג הסליחה נעשה אז מיותר."
*"כמו בכל השערים האחרים, הטבע האמיתי הזוהר שלכם נשאר, אבל לא האישיות. בכל מקרה, הדבר האמיתי ובעל הערך הממשי באישיות הוא הטבע האמיתי הבוהק דרכה. טבע זה אינו אובד לעולם. דבר בעל ערך, דבר אמיתי, אינו אובד לעולם. ההתקרבות למוות והמוות עצמו, התמוססות הצורה הפיזית, הם תמיד הזדמנות נפלאה להתעורות רוחנית. במרבית המקרים הזדמנות זו מוחמצת באופן טראגי, כיוון שאנחנו חיים בתרבות בעלת בורות כמעט מוחלטת לגבי המוות, כפי שהיא מגלה בורות כמעט לגבי כל דבר חשוב באמת. כל שער הוא שער המוות, מות העצמי השקרי. כאשר עוברים דרכו, מפסיקים לשאוב את הזהות מהצורה הנפשית, שנוצרה על-ידי הראש. אז מבינים שהמוות הוא אשלייה, בדיוק כמו שההזדהות עם הצורה הייתה אשלייה. המוות הוא יותר מסוף האשלייה. המוות כואב רק כל עוד נאחזים באשלייה."
*"אם אתם מעוניינים באמת להכיר את המוח שלכם, הגוף יספק לכם תמיד שיקןף נאמן."
*"אמצו לעצמכם הרגל לשאול את עצמכם: מה קורה בתוכי ברגע הזה? שאלה זו תכוון אתכם לכיוון הנכון. אבל אל תנתחו, פשוט צפו. מקדו את תשומת לבכם פנימה. חושו את האנרגיה של הרגש. אם אין רגש, הפנו את תשומת הלב שלכם עמוק יותר, לשדה האנרגיה הפנימי של גופכם. זהו השער אל ההוויה."
<br />
{{מיון רגיל:טולה, אקהרט}}
[[קטגוריה:סופרים קנדים]]