אהרן אפלפלד: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←מתוך כתביו: עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
הרחבה |
||
שורה 11:
* "התעלמות זו אך הגבירה את שטף המילים של הזר. האיש סיפר על עצמו, עסקיו, אשתו ובנותיו."
* "היהודים שכחו שהם בני מלכים... היהודים לבדם ניצבו בהר סיני, ורק בהם משוקעים הקולות והברקים של הדיבור האלוהי. הם, לדאבון לבנו, שכחו זאת, אבל המקרא לא שכח, ובכל זאת אסור לזלזל בעדים מתכחשים אלה. הם עתידים באחד הימים להיזכר מיהם ולהיות מה שנועדו להיות." ~ דמותו של הנזיר ברונו, 'והזעם עוד לא נדם', עמ' 24.
==מכוות האור (1980)==
* "הקצב והחזרה חרזו את המילים לשיר־עם."
* "מנושלים היינו מכל, ריקים ושטופים במין רעב שיכור. כל שאגרנו במרוצת שנות המלחמה ניגר מתוכנו כמו מתוך שקים נקובים."
* " 'לשם מה באת לכאן, אתה יודע (חוקרת המנהלת).' 'ודאי שאני יודע,' נחלץ דרוק ממבוכתו, 'לעבוד את האדמה.' 'ומה עוד'. 'לאהוב את המולדת.' 'ומה עוד.' 'לזכור את השואה.' 'ואתה מה עשית.' 'ליטפתי את רגליה של ונטורה'."
==סיפור חיים (1999)==
שורה 17 ⟵ 22:
* "כפות הידיים, כפות הרגליים, הגב והברכיים זוכרים יותר מן ה[[זיכרון]]. אילו ידעתי לשאוב מהם, הייתי מוצף מראות. פעמים אחדות עלה בידי להאזין לגופי."
* "עיר מולדת אינה עניין שבגאוגרפיה סטטית. זאת ועוד: אתה יכול להרחיב את גבולותיה או להגביהה למרום."
* "לקח לי שנים להשתחרר מן הידענים, מאפוטרופסותם, מן ה[[חיוך]] המתנשא ולחזור ולאמץ את חברי הטובים והנאמנים שיודעים: אדם אינו אלא פקעת של חולשות ופחדים, ואין להוסיף עליהם. אם יש להם מילה נכונה, הם מושיטים אותה כפרוסת לחם בזמן המלחמה, ואם אין להם, הם יושבים לידך ושותקים."
==לילות קיץ ארוכים (2015)==
* "זו מנת חלקנו בעולם הזה. אסור להתלונן, המתלונן הוא אומלל."
* "על הסובלים ועל הכואבים עומד העולם."
* "אין צורך להבין את התפילה, יש להתפלל."
* "אלוהים שלח אותנו כדי ללמוד את דרכיהם של האנשים וכדי שנדע להבדיל בין טוב ובין רע, בין עובדי אלוהים ובין מעמידי פנים וצבועים. כל ה[[נדודים]] שלנו הם לימוד."
.
==אמרותיו==
| |||