דמדומי שחר: הבדלים בין גרסאות בדף

*"כאשר עמי אירופה השונים החלו למצוא עניין בגרמנים - וזה רע לא מזמן - המעשה התרחש מכוחה של השכלה, שאינה כיום עוד בידי הגרמנים, יתירה מזאת, הם התנערו ממנה בקנאות מוכת־סנוורים, כאילו הייתה זו מחלה: עם זאת, לא ידעו למצוא לה תחליף טוב יותר מאשר הטירוף הפוליטי והלאומי."

*"אינני סבור ש[[ארתור שופנהאואר|שופנהאואר]] צדק באמרו, שיתרונם היחיד של הגרמנים על פני עמים אחרים הוא בכך, שיש בקרבם יותר כופרים מאשר בקרב זולתם - אך זאת אדע: כשהגרמני נקלע למצב, בו הוא מסוגל לדברים גדולים, הוא מתעלה תמיד מעל למוסר! וכי ייתכן אחרת? כעת מן הדין שיעשה דבר חדש, דהיינו שיהא מצווה - על עצמו או על אחרים! אך הנה המוסר הגרמני לא לימדו לצוות! הכוח המצווה נשכח ממנו!."

* "נטולי־הפחד... אינם זקוקים לא לכיבודים ולא לגינונים; הם מפרסמים... את היושר, את המישרין בדיבור..., כאות היכר למפחיד המודע לעצמו."

* "אמו של אודיסאוס ירדה שאולה בעוצמת יגון וגעגועים אל ילדה!"

*"הלא בשם אכזר לא־אנושי יכונה מי שיבקש משום כך לנקום בהם, בחולים. היו אמנם זמנים, שאכן כך נהגו."

*"המלחמות הגדולות שבהווה הן פריו של החקר ההיסטורי."

*"כל העניינים המדיניים והכלליים אינם ראויים לכך שדווקא הרוחות המוכשרים ביותר ייאלצו ואף יותרו לעסוק בהם: בזבוז כזה של הרוח הוא באמת גרוע יותר מאשר כל מצב חירום."

*"מן הראוי לסלק את מקבצי הנדבות, כי אתה מצטער בתתך ומצטער בחדלך מלתת להם."

*"העמים מרובים כה רבות, מכיוון שתמיד הם מבקשים את הרמאי: דהיינו, יין שיעורר את חושיהם."

*"להתנסות בחוויות פנימיות גדולות ולרגוע על גביהן ומעליהן, רגיעה של עין רוחנית - הוא הדבר העושה אנשי תרבות, המה המקנים לעם את רום־המעלה. בצרפת ובאיטליה היה זה מעשה ידיה של האצולה, בגרמניה, שעד כה מקומה של אצולתה היה מכל וכל בין עניי־הרוח (אולי לא לזמן רב עוד) המלאכה נעשתה על ידי הכמרים, המורים וצאצאיהם."

 

==חיי האדם==