דמדומי שחר: הבדלים בין גרסאות בדף

* "מי שמטבעו נוח כלפי הבריות, או חששני בפניהם, אך מלא [[אומץ]] כלפי הדברים, נרתע בפני הכרויות חדשות וקרובות מדי ומצמצם את הישנות: על מנת שאלמוניותו ואכזריותו יהיו באמת לבשר אחד."

*"אלה שאינם מצליחים ליצור יחס של אמון לבבי, נאצל, מנסים לגלות טפח מטבעם האצילי על ידי עמידה של התאפקות וחומרה, ועל ידי שמץ זלזול במידת האמון: כאילו רגש האימון החזק שבהם מתבייש לחשוף עצמו."

* "הטעם שבמנהגי הכנסת האורחים הוא: לשתק את יסוד האיבה שבזר. כל היכן שאין חשים בו עוד, באיש הזר, בראש וראשונה את האויב, פוחתת מידת הכנסת האורחים; היא משגשגת כל עוד משגשגת הנחתה המרושעת."