|
==הזר (1942)==
{{דף מורחב|הזר}}
* "אם משהו עומד לקרות לי, אני רוצה להיות שם."
* "זה לא שאני איש רע, אבל יש לי מזג חם."
* "פתחתי את עצמי ל[[אדישות]] העדינה של העולם."
* "הלא ידעתי שאתה מכיר את החיים."
* "נדמה היה לי שהשמיים נפערים מקצה ועד קצה כדי להוריד גשם של אש."
* "יש לנו תמיד מושגים מופרזים על דברים שאין אנו מכירים."
* "אולי לא הייתי בטוח לגבי מה אכן עניין אותי, אבל הייתי בטוח לחלוטין לגבי מה שלא."
* "אדם אף פעם אינו משנה את חייו, ועל כל פנים אין הבדל בין חיים כאלה לאחרים. והחיים שלי כאן לא רעים בעיני."
* "היא ביקשה לדעת אם אני [[אהבה|אוהב]] אותה. עניתי לה כמו שכבר עניתי פעם אחת, שאין לזה כל משמעות, אבל נדמה לי שאני לא אוהב אותה. 'אז למה לך [[נישואים|להתחתן]] אתי?' שאלה. אמרתי לה שאין לזה כל חשיבות ואם היא רוצה, אנו יכולים להתחתן."
* "חייתי חיים כאלה, ויכולתי לחיות חיים אחרים. עשיתי כך ולא עשיתי כך. לא עשיתי דבר זה, אבל עשיתי דבר אחר. אז מה? אין חשיבות לשום דבר, לשום דבר."
* "אבל בפעם הבאה תדע ששוטר זה לא ליצן."
* "אפילו על ספסל הנאשמים מעניין תמיד לשמוע איך מדברים עליך. ואני יכול לאמור, שבנאומים של התובע ושל העורך דין שלי דברו עלי הרבה. ואולי עלי יותר מאשר על פשעי."
* "השתדלתי להקשיב שוב, כי התובע התחיל לדבר על הנפש שלי. הוא אמר שבחן אותה בעיון ולא מצא כלום, רבותי המושבעים. הוא אמר שלאמתו של דבר אין לי נפש כלל, וכל מה שהוא אנושי, כל עקרונות ה[[מוסר]] ששמורים בליבם של בני־האדם – כולם סגורים וחתומים בפני."
* "הוא אפילו לא בטוח שהוא חי, כי חייו חיים של מת. ואילו אני, אני נראה כאילו ידי ריקות. אבל אני בטוח בעצמי, בטוח בכל, בטוח יותר ממנו, בטח בחיי ובמוות הזה, שיבוא בקרוב. כן, זה כל מה שיש לי. אבל אני לפחות מחזיק באמת הזאת ממש כמו שהיא מחזיקה בי."
* "הרגשתי שאני מוכן לחיות הכול מחדש. כאילו ה[[כעס]] הגדול הזה טיהר אותי מהרע, רוקן אותי מתקווה, מול הלילה הזה הזרוע אותות וכוכבים נפתחתי לראשונה לשוויון־הנפש הענוג כלפי העולם."
* "שנינו התרווחנו לנו בכורסותינו. החקירה נפתחה."
* "הוא הביט לכל הצדדים, חג סביב עצמו, ניסה לחדור במבט דרך חשכת המסדרון, מילמל דברים מקוטעים והתחיל לסקור את הרחוב בעיניו הקטנות האדומות."
* "זהו, אתה תופס את הדברים, האחרים לא. אבל במשך הזמן הם מספקים את הצרכים שלהם בעצמם."
* "אני מקווה שהכלבים לא ינבחו הלילה. תמיד נדמה לי שזה הכלב שלי."
* "פתאום קם ממקומו, ניגש בצעדים גדולים לקצה החדר ומשך מגירה. מן המגירה הוציא צלב של כסף ושב אלי כשהוא מנופף בו."
* "אני יודע היטב שזה היה רעיון אוילי, שהרי כאן לא את המגוחך חיפשו אלא את הפשע."
* "אבל המצפון שלו נקי והוא מחסנאי."
* "כל אותו זמן לא היו לא השמש והדממה הזאת, וקולו של המעיין ושלושת הצלילים."
* "הנשים היו יפות ושאלתי את מארי אם שמה לב לזה, היא אמרה לי שכן ושהיא מבינה אותי."
* "באותו רגע שמתי לב שכל האנשים ניגשים זה לזה, קוראים זה לזה ומשוחחים, כמו במועדון שאורחיו שמחים להיות בחברת בני חוגם."
== המיתוס של סיזיפוס (1942)==
| 