ויקיציטוט:ארגז חול: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''[[w:אריך קסטנר|אריך קסטנר]]''' (בגרמנית: '''Erich Kästner''')‏ (23 בפברואר 1899 – 29 ביולי 1974), היה סופר ומשורר גרמני.
 
==כללי==
* "מרבית האנשים מניחים את ילדותם בצד כאילו היתה כובע משומש. רק מי שבגר ובכל זאת נשאר קצת ילד, הוא בן אדם."
* "ספר בלי הקדמה הוא כמו בית בלי גינה קטנה לפניו."
* "זה לא משנה אם הסיפור קרה או לא קרה. העיקר שהוא אמיתי! סיפור הוא אמיתי אם הוא יכול היה לקרות בדיוק כפי שמספרים אותו." ~ מתוך ההקדמה לספר "פצפונת ואנטון"
 
זה* לא"סיפרתי משנהעל אםאנטון הסיפוראף קרהעל אופי לאשהוא קרה.דומה העיקרלאמיל שהואטישביין, אמיתי!כי סיפוראני הואחושב אמיתישעל אםנערים הואכאלה יכולאי היהאפשר לקרותלספר בדיוקדי, כפיואין שמספריםלנו אותודי אמילים ואנטונים." ~ מתוך ההקדמהאחרית הדבר לספר "פצפונת ואנטון"
* "דמעות של ילדים אינן קטנות יותר, ולעיתים משקלן בעיני אלוהים כבד יותר ממשקל דמעותיהם של מבוגרים." ~ מתוך ההקדמה לספר "הכיתה המעופפת"
 
* "אומץ בלי תבונה הוא סתם תעלול ותבונה בלי אומץ היא קשקוש!" ~ מתוך ההקדמה לספר "הכיתה המעופפת"
סיפרתי על אנטון אף על פי שהוא דומה לאמיל טישביין, כי אני חושב שעל נערים כאלה אי אפשר לספר די, ואין לנו די אמילים ואנטונים.
מאמילים ואנטונים, ומכל אלה הדומים להם, יגדלו אנשים מוכשרים שאנו זקוקים להם כל כך.
 
"דמעות של ילדים אינן קטנות יותר, ולעיתים משקלן בעיני אלוהים כבד יותר ממשקל דמעותיהם של מבוגרים.
אומץ בלי תבונה הוא סתם תעלול ותבונה בלי אומץ היא קשקוש!
רק כאשר לאמיצים תהיה תבונה ולנבונים יהיה אומץ, רק אז יהיה אפשר להבחין בהתקדמות של האנושות, דבר שבטעות חשבו שכבר קרה.
 
==מתוך ספריו==
 
===אמיל והבלשים===
* "תכננתי סיפור ים-דרומי אמיתי. כי איש אחד עם זקן גדול סיפר לי פעם שזה מה שהוא היה הכי רוצה לקרוא."
שורה 22 ⟵ 16:
* "אבל הסיפור לא הגיע, ואני כבר התחלתי לקפוא. סגרתי בכעס את החלון ורצתי חמישים ושלוש פעמים סביב לשולחן. גם זה לא עזר. אז התפרקדתי, בדיוק כמו קודם, על הרצפה, והעברתי את הזמן במחשבות עמוקות."
* "אמיל היה נער לדוגמה. ככה זה. זו עובדה. אבל הוא לא היה אחד מהנערים לדוגמה שנעשו כאלה מחוסר ברירה, משום שהם פחדנים ושאפתנים חסרי מעצורים, מאלה שהם לא באמת ילדים. הוא היה נער לדוגמה מתוך בחירה. הוא החליט להיות כזה כמו שמחליטים למשל לא ללכת יותר לקולנוע או להפסיק לאכול סוכריות. הוא החליט כך, ולעיתים היה לו ממש קשה לעמוד בהחלטה.
* "האם נופפה עוד ארוכות במטפחת. אחר כך הסתובבה לאטה והלכה הביתה. והיות שממילא כבר היתה לה מטפחמטפחת ביד, גם בכתה קצת."
* "ולי דווקא נראה שיש לך המון זמן! נעמד פה עם מזוודה וזר של כרוביות מאחורי דוכן העיתונים, ומשחק עם עצמו במחבואים! אם זה המצב, סימן שיש לבן-אדם איזה עשרה עד עשרים מטר זמן מיותר."
* "אם אנחנו נותנים לטיפוס הזה להתחמק, כל אחד מאיתנו יקרא לעצמו ממחר בשם מוריץ הסבון. מובן?"
שורה 49 ⟵ 43:
* "כל זמן שבני אדם אינם מושלמים, צריך שיהיה כבוד ודרושים גם אנשים שיהיה כלפיהם כבוד."
* "מר פוגה הושיט לה קודם כל את ידו ואחר כך הושיט לה שטר של עשרים מרקים. מישהו אחר אולי היה רק מושיט את ידו, למרות שהוא עשיר. אחר היה מושיט רק שטר של עשרים מרקים למרות שיש לו יד. למר פוגה יש את שניהם והוא מושיט את שניהם. תחילה הוא לוחץ לגברת השמנה את היד ואחר כך הוא נותן לה את הכסף. סדר הדברים אף הוא מוצא חן בעיניי! הוא הרי יכול היה להושיט לה תחילה את הכסף, ואז ללחוץ לה את היד ולהגיד, 'וחוץ מזה אני מודה לך.'"
* "אולי, אם הם מצאו חן בעיניכם, תקחו מהם דוגמה ותהיו חרוצים, הגונים, אמיצים וישרים כמותם? זה יהיה שכרי. כי מאמילים ואנטונים, ומכל אלה הדומים להם, יגדלו אנשים מוכשרים שאנו זקוקים להם כל כך." ~ מתוך אחרית הדבר
 
===שלושים וחמישה במאי===
שורה 73 ⟵ 68:
 
===הכיתה המעופפת===
* "קשה מאוד לכתוב באמצע הקיץ החם סיפור לחג המולד. אי אפשר פשוט להתיישב על הישבן ולכתוב: 'היה קור צורב, סופת שלגים השתולל ותנוכי אוזניו של המנהל אייזנמייר קפאו, כשהוא מביט מבעד לחלון.'" ~ מתוך ההקדמה
* "רק כאשר לאמיצים תהיה תבונה ולנבונים יהיה אומץ, רק אז יהיה אפשר להבחין בהתקדמות של האנושות, דבר שבטעות חשבו שכבר קרה." ~ מתוך ההקדמה
* "אני לא מתכוון להגיד שאנחנו צריכים לעשות את עצמנו רכרוכיים יותר מן הדרוש, אני מתכוון רק שצריך להגיד את האמת גם אם היא כואבת." ~ מתוך ההקדמה
* החלק הרציני של החיים הרי לא מתחיל ביום שבו מתחילים לעבוד ולהשתכר. הדאגות לא מתחילות בזה ולא נגמרות בזה." ~ מתוך ההקדמה
* "אל תרמו את עצמכם ואל תתנו שירמו אתכם. למדו להישיר מבט גם אל ביש המזל. אל תיבהלו כשדברים לא מסתדרים, אל תתייאשו כשפוקד אתכם ביש מזל. שמרו על אוזניים זקופות והצמיחו לעצמכם עור עבה כדי שתיפגעו פחות." ~ מתוך ההקדמה
* "אתם צריכים ללמוד לספוג, כמו שקוראים לזה המתאגרפים. אתם צריכים ללמוד לקבל מכה ולהבליג, כי אם לא, תתחילו להתנדנד כבר במכה הראשונה שתקבלו בחיים. כפפת האגרוף של החיים היא במידה גדולה במיוחד. רבותי! כשסופגים מכה כזו מבלי להיות מוכנים אליה, כל מה שדרוש הוא רק זבוב אחד קטן שיתעטש בסביבה, וכבר אתם תמצאו את עצמכם מוטלים למלוא האורך שלכם על הרצפה, עם האף באדמה." ~ מתוך ההקדמה
* "גם הבוקר, בזמן ההכתבה, רציתי לשאול את הפרופסור קרויצקם אם הוא יכול להלוות לי סנדוויץ', במקום זה הייתי צריך לשבור את הראש אם כותבים כל מיני מילים עם הא או עם אלף."
* "'אני אוסר לפנות אלי בכל לשון של ידידות,' השיב לו סבסטיאן בחומרה, 'אני לא חביבך, מובן?'"
שורה 85 ⟵ 81:
* "כשחוזרים על משפט חמישים פעם, שוכחים אותו מיד."
* "רק הייתי רוצה שיהיו יותר אנשים שיוכלו להתפנות ולזכור מה הדברים המהותיים והחשובים באמת בחיים. כסף, דרגה, מעמד ופרסום הם הרי כולם דברים ילדותיים! אלה רק צעצועים ותו לא!"
* "במקום שבו אני יושב עכשיו לא עוברים עגלים. לכל היותר כמה כבשים או קרנף מדי פעם. זה הכול." ~ מתוך אחרית הדבר
 
===אמיל ושלושת התאומים===
שורה 112 ⟵ 108:
* "ואילו הייתי מקבל עכשיו עוגיות אננס היה העולם הרבה יותר יפה."
 
===האיש הקטן והעלמה הקטנה===
* "'ומה עוד נשאר לעשות לאדם צעיר?' שאל הוא. 'קצת בית ספר, שיעורי בית אחדים, סידור עניינים קטנים בשביל אמא יקרה, השיעור הפרטי באנגלית, אגודת הספורט, לצחצח שיניים, לצחצח נעליים, לנגב את האף, לרחוץ את הרגליים, לגזור את הציפורניים, להסתרק - מה זה, בסך הכול? ומה, למען השם, עליך לעשות בזמן הנותר? יוצא שלגדול - זהו הדבר הכי נכון.'"
* "'אסור להזדרז בכל דבר שהוא,' הבעתי דעתי. 'חכה עם הזקנה לפחות עד שתהיה בר מצווה.'"