אריך קסטנר: הבדלים בין גרסאות בדף

 

==כללי==

* "[[ספר]] בלי הקדמה הוא כמו בית בלי גינה קטנה לפניו."

* "זה לא משנה אם הסיפור קרה או לא קרה. העיקר שהוא אמיתי! סיפור הוא אמיתי אם הוא יכול היה לקרות בדיוק כפי שמספרים אותו." ~ מתוך ההקדמה לספר "פצפונת ואנטון"

* "אבל, פתאום, שכחתי כמה רגליים יש ללוויתן!"

* "מאחר שלא היה לה זמן לבכות, כי היתה צריכה לערוך את השולחן לארוחת הערב, דחתה את הבכי לאחר כך. ואחר כך היא שכחה. כאלה הן הנשים."

* "אמיל היה נער לדוגמה. ככה זה. זו עובדה. אבל הוא לא היה אחד מהנערים לדוגמה שנעשו כאלה מחוסר ברירה, משום שהם פחדנים ושאפתנים חסרי מעצורים, מאלה שהם לא באמת ילדים. הוא היה נער לדוגמה מתוך בחירה. הוא החליט להיות כזה כמו שמחליטים למשל לא ללכת יותר לקולנוע או להפסיק לאכול סוכריות. הוא החליט כך, ולעיתים היה לו ממש קשה לעמוד בהחלטה."

* "האם נופפה עוד ארוכות במטפחת. אחר כך הסתובבה לאטה והלכה הביתה. והיות שממילא כבר היתה לה מטפחת ביד, גם בכתה קצת."

* "אמא שלי אומרת במקרים כאלה: 'יש מי שאוהב לאכול נקניק ויש מי שאוהב לאכול סבון ירוק.'"

* "ה[[דמיון]] הוא תכונה נהדרת, אבל צריך לדעת לשים לו גבולות."

* "מר פוגה הושיט לה קודם כל את ידו ואחר כך הושיט לה שטר של עשרים מרקים. מישהו אחר אולי היה רק מושיט את ידו, למרות שהוא עשיר. אחר היה מושיט רק שטר של עשרים מרקים למרות שיש לו יד. למר פוגה יש את שניהם והוא מושיט את שניהם. תחילה הוא לוחץ לגברת השמנה את היד ואחר כך הוא נותן לה את הכסף. סדר הדברים אף הוא מוצא חן בעיניי! הוא הרי יכול היה להושיט לה תחילה את הכסף, ואז ללחוץ לה את היד ולהגיד, 'וחוץ מזה אני מודה לך.'"

* "אולי, אם הם מצאו חן בעיניכם, תקחו מהם דוגמה ותהיו חרוצים, הגונים, אמיצים וישרים כמותם? זה יהיה שכרי. כי מאמילים ואנטונים, ומכל אלה הדומים להם, יגדלו אנשים מוכשרים שאנו זקוקים להם כל כך."

* "כל אלה שטובים בחשבון, קיבלו את הים הדרומי. כאילו אין לנו דמיון! האחרים צריכים לתאר את בנייתו של בית בן ארבע קומות. זה כמובן משחק ילדים בהשוואה לים הדרומי. זה מה שקורה שאתה טוב בחשבון."

* "עכשיו התמקם הסוס בין הדוד לקונרד, הוציא את ראשו מבעד לחלון ואכל מן המרפסת של השכן שתי פוקסיות ובגוניה אחת, עד השורשים. רק את העציצים הואיל בטובו להשאיר."

* "'זידלבסט השמן הרי היה בבית הספר שלי ונשאר כיתה אחת עשרה פעמים. עד כדי כך היה עצלן,' דיווח הנער. 'בכיתה גימל הוא התחתן ועבר מן העיר.'"

* "ועכשיו דבר בשפה נפוחה קצת פחות, קרל הגדול והחביב, וגלה לנו לאיזה כיוון אנחנו צריכים לרכוב."

==הכיתה המעופפת (1933)==

* "קשה מאוד לכתוב באמצע ה[[קיץ]] החם סיפור לחג המולד. אי אפשר פשוט להתיישב על הישבן ולכתוב: 'היה קור צורב, סופת שלגים השתוללה ותנוכי אוזניו של המנהל אייזנמייר קפאו, כשהוא מביט מבעד לחלון.'"

* "אני לא מתכוון להגיד שאנחנו צריכים לעשות את עצמנו רכרוכיים יותר מן הדרוש, אני מתכוון רק שצריך להגיד את האמת גם אם היא כואבת."

* "החלק הרציני של החיים הרי לא מתחיל ביום שבו מתחילים לעבוד ולהשתכר. הדאגות לא מתחילות בזה ולא נגמרות בזה."

==האיש הקטן והעלמה הקטנה (1967)==

* "'ומה עוד נשאר לעשות לאדם צעיר?' שאל הוא. 'קצת בית ספר, שיעורי בית אחדים, סידור עניינים קטנים בשביל אמא יקרה, השיעור הפרטי באנגלית, אגודת הספורט, לצחצח שיניים, לצחצח נעליים, לנגב את האף, לרחוץ את הרגליים, לגזור את הציפורניים, להסתרק - מה זה, בסך הכול? ומה, למען השם, עליך לעשות בזמן הנותר? יוצא שלגדול - זהו הדבר הכי נכון.'"

* "'יש צורך גם בנערים זקנים,' אמרתי כדי לנחמו."

* "יעקב הריק את כוסו, העמידה על אדן החלון ונשם עמוק, כאילו התכונן לדקלם את 'שיר הפעמון' מאת שילר. (שהוא שיר ארוך מאוד)."

* "'הכובע והכתר שייכים אצלי ביחד ואין להפריד ביניהם,' נוהג היה המלך בלעם לאמר. 'ללא כובע הייתי רק מלך. וללא כתר הייתי רק אזרח. ואני - השניים גם יחד, ולובש את שניהם, עד אשר תכביד עלי יום אחד העטרת. אז אסיר אותה, אחבוש רק את הכובע על ראשי ואתחיל שוב לצייר תמונות.'"

* "הילדים כמעט והתחילו להתקוטט. אלא שהמלך הסתובב ואמר בניחותא: 'אל תתקוטטו, מוטב שתרביצו זה לזה.'"

* "שום מרובע איננו עגול ושום אם אינה מיותרת."

* "תחילה ביקשה רק יד אחת. ועכשיו היא רוצה בשתיהן. בעוד רגע, לכל היותר, תבקש גם את ה[[רגל]]יים."

* "כל הטלטלות שעבר קסטנר בחייו לא כיבו בו את הניצוץ הילדי ואת היכולת לספר, גם בגיל מתקדם, סיפור שאין לו ולא כלום עם הרוע, האכזריות והייאוש השולטים בעולם." ~ [[w:יהודה אטלס|יהודה אטלס]]

* "קסטנר היה סופר שאכפת לו, שדיבר אל ילדים כאל שווים, שחיבב בכתיבתו את העמלים, העניים וקשי היום ושפיתח את גישת 'המעורבות הישירה': תוך כדי הסיפור נהג לפנות אל קוראיו, לשתף אותם בלבטיו, לשאול לעצתם ולעורר אותם לחשוב, להחליט, לנקוט עמדה." ~ [[w:יהודה אטלס|יהודה אטלס]]

 

{{מיון רגיל:קסטנר, אריך}}