רמב"ם: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 37.60.47.121 (שיחה) לעריכה האחרונה של 2A03:D5C0:1C03:69AD:6514:D4A0:5C:E72E תגית: שחזור |
הגהה, הוספת הערת שוליים |
||
שורה 3:
==בחירה חופשית==
* "ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו, ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים, אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאיזה דרך שירצה.
* "וכיון שכן הוא, נמצא זה החוטא הוא הפסיד על עצמו; ולפיכך ראוי לו לבכות ולקונן על מה שעשה לנפשו, וגמלה רעה.
* "ואל תתמה ותאמר היאך יהיה ה[[אדם]] עושה כל מה שיחפוץ, ויהיו מעשיו מסורין לו, וכי ייעשה בעולם דבר שלא ברשות קונו ובלא חפצו, והכתוב אומר
* "כיצד:
* "לפיכך דנין אותו לפי מעשיו:
* "אבל נדע בלא ספק, שמעשה האדם ביד האדם; ואין הקדוש ברוך הוא מושכו, ולא גוזר עליו לא לעשות כך ולא שלא לעשות כך. ולא מפני קבלת הדת בלבד נדע דבר זה, אלא בראיות ברורות מדברי החכמה.
==על אלוהים==
* "הבורא יתעלה אינו גשמי ואין יחס בינו לבין הזמן ולא בינו לבין המקום."
* "לא תשלח שכלך אלא במה שאפשר לאדם להשיגו אבל
* "מציאותו ומהותו אחד... ולא נשיג אלא ישותו בלבד ולא מהותו. אם כן, מן השקר שיהיה לו תואר חיוב מפני '''שאין לו מהות חוץ לישותו'''
**<small>ואם תאמר: כיוון שאין ישותו חוץ למהותו איך נשיג ישותו? ואמר שמה שנשיג ישותו הוא דרך כללות ואין מחויב מזה שנשיג ישותו המיוחדת אשר הוא מהותו שהוא מציאות בלי מהות נוסף
==על הנביאים==
* "יש מי שיברק לו הברק פעם אחר פעם במעט הפרש ביניהם עד כאילו הוא באור תדיר לא יסור ממנו וישוב הלילה אצלו כיום וזאת היא מדרגת גדול הנביאים אשר נאמר לו
* "אין הנבואה שורה לא מתוך [[עצבות]] ולא מתוך עצלות."
==על המידות==
* "כל אדם שדעותיו כולן דעות
* "ומצווין אנו ללכת בדרכים אלו הבינוניים, והם הדרכים הטובים והישרים, שנאמר
* "וכיצד ירגיל אדם עצמו בדעות אלו עד שייקבעו בו
* "ולפי שהשמות האלו שנקרא בהן היוצר, הן הדרך הבינונית שאנו חייבין ללכת בה, נקראת דרך זו, דרך ה'.
* "וההולך בדרך זו, מביא טובה וברכה לעצמו, שנאמר למען, הביא ה' על אברהם, את אשר דיבר, עליו."
* "ה[[אמת]] וה[[צדק]] הם תכשיטי הנפש, ונותנים גבורה ובטח ונצח לגוף."
* "בור, הוא שאין לו לא חכמה ולא מידות
▲* "בור, הוא שאין לו לא חכמה ולא מידות ... כארץ לא יזרע בה דבר מן הדברים, הנקראת שדה-בור" (פיהמ"ש).
* "כל מה שבא במקרא מספור גנות בעלי החסרונות (כמו סדום) הכוונה בו
▲* "כל היגע בתלמודו בצנעה - מחכים" (הל' ת"ת ג' י"ב).
▲* "השופט, כשלא יהיה בעל מוסר וצנוע, יזיק עצמו ויזיק לבני אדם" (הקדמה לסדר זרעים).
▲* "כל מה שבא במקרא מספור גנות בעלי החסרונות (כמו סדום) הכוונה בו ... שיתרחקו מהם ולא יעשו כמעשיהם" (שמונה פרקים, פ"ה).
▲* "צנועים - הם המדקדקים במצוות" (פיהמ"ש, כלאים ט' א').
==עבודת כפיים==
* "כל אדם האומר שיעסוק אך ורק בתורה, לא יעבוד ויתפרנס מצדקה – הריהו בבחינת אחד שחילל את השם, ביזה את התורה, כיבה מאור הדת, גרם רעה לעצמו ונטל חייו מהעולם הבא, כי אסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה."
* "לעולם ידחוק אדם עצמו, ויתגלגל בצער, ואל יצטרך
* "גדולי החכמים
* "כל מי שאינו צריך ליטול, ומרמה את העם ונוטל
* "וכל מי שצרך ליטול, וציער עצמו ודחק את השעה, וחיה חיי צער, כדי שלא יטריח על הציבור
==על הצדקה==
* "מצות עשה ליתן צדקה לעניי ישראל (נוסחים אחרים, עניים) כפי מה שראוי לעני, אם הייתה יד הנותן משגת
* "חייבין אנו להיזהר במצות צדקה, יתר מכל מצוות עשה
▲* "חייבין אנו להיזהר במצות צדקה, יתר מכל מצוות עשה--שהצדקה סימן לצדיקי זרע אברהם אבינו, שנאמר "כי ידעתיו, למען אשר יצווה . . ." (בראשית יח,יט). ואין כיסא ישראל מתכונן ודת האמת עומדת אלא בצדקה, שנאמר "בצדקה, תיכונני" (ישעיהו נד,יד); ואין ישראל נגאלין אלא בזכות הצדקה, שנאמר "ציון, במשפט תיפדה; ושביה, בצדקה" (ישעיהו א,כז)." ~ [[s:רמב"ם הלכות מתנות עניים י#א|הלכות מתנות עניים פרק י' הלכה א']]
== רציונליזם ואמונות תפלות==
* "ואל יעלו על לבך הזיות כותבי הקמיעות, ומה שתשמע מהם או תמצא בספריהם הטיפשיים, שמות שהם מצרפים אותם שאינם מורים על שום עניין כלל, וקוראים אותם שמות, ומדמים שהם צריכים קדושה וטהרה, ושהם עושים נפלאות
* "ודברים האלו כולן (הכוונה לפעולות מאגיות כגון העלאה באוב), דברי שקר וכזב הן; והן שהטעו בהן עובדי עבודה זרה הקדמונים לגויי הארצות כדי שיינהו אחריהן... כל המאמין בדברים אלו וכיוצא בהן, ומחשב בליבו שהן אמת ודברי חכמה, אבל התורה אסרה אותן – אינו אלא מן הסכלים ומחסרי הדעת."
* "איזה הוא חובר – זה שמדבר בדברים שאינן לשון עם ואין להן עניין, ומעלה על דעתו בסכלותו שאותן הדברים מועילין, עד שהן אומרים שהאומר כך וכך על הנחש או על העקרב, אינו מזיק... וכל אותן הקולות והשמות המשונים המכוערים,
* "החסידים מבני דתנו חושבים שהם (הכוונה לאסטרולוגיה, לכישוף, ללחשים, לשדים ולהעלאה באוב) דברים אמיתיים... ואינם יודעים שהם דברים בטלים כוזבים
==על המשיח==
* "אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם או יהיה שם חידוש במעשה בראשית אלא עולם כמנהגו נוהג."
* " אמרו חכמים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכויות בלבד."
* "ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות ולא יאריך במדרשות האמורים
* "לא נתאוו הנביאים והחכמים ימות המשיח
* "ובאותו הזמן, לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות
==על אישים==
* "כי לב האיש ההוא בתלמוד למי שיסתכל בדבריו ועומק שכלו בעיון עד אשר כמעט נאמר בו 'וכמוהו לא היה לפניו מלך' במנהגו ובדרכו."
* "כי כל אשר ידבר מתחת גלגל ה[[ירח]] צודק."
* "היה יחיד בדורו ואחד בזמנו, איש שנמצאו בו כל החמודות והמידות הטובות, עד שזכה בהם אצל אנשי דורו לקרותו רבנו הקדוש, ושמו יהודה. והיה בחכמה, ובמעלה בתכליתם, כמו שאמרו (גיטין,
==היחסים בין איש לאישה==
* "ואם קידש בביאה אומר לה הרי את מקודשת לי או הרי את מאורסת לי או הרי את לי לאשה בבעילה זו וכל כיוצא בזה."
* "וחובה על כל איש, לקנות לאשתו; אמרו חכמים, אין אדם מקנא לאשתו, אלא אם כן נכנסה בו רוח טהרה.
* "וכן צוו חכמים על האישה שתהיה צנועה בתוך ביתה, ולא תרבה בשחוק וקלות ראש בפני בעלה, ולא תתבע תשמיש המטה בפיה, ולא תהיה מדברת בעסק זה; ולא תמנע מבעלה, כדי לצערו עד שיוסיף באהבתה, אלא נשמעת לו, בכל עת שירצה.
* "וכן ציוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו, ואוהבה כגופו; ואם יש לו ממון, מרבה בטובתה כפי הממון. ולא יטיל עליה אימה יתרה; ויהיה דיבורו עמה בנחת, ולא יהיה עצב ולא רוגז." ~ הלכות אישות, פרק ט"ו, הלכה י"ט
* "וכן
==על מחלוקות==
* "וכאשר מת ע"ה וכבר מסר ליהושע הפירושים שניתנו לו, ועסקו בהם יהושע ואנשי דורו, וכל מה שקבל ממנו הוא או אחד הזקנים אין בו משא ומתן ולא נפלה בו מחלוקת, ומה שלא שמעו מן הנביא ע"ה יש בסעיפיו משא ומתן, ונלמד בו הדין בדרכי העיון
== כללי ==
* "כללו של דבר, שלא יהא צורך אחרי התורה בספר אחר זולתו כדי ללמוד ממנו שום דבר ממה שצריך בכל
* "השמחה שישמח אדם בעשיית
* "מה הוא (הקב"ה) נקרא חנון אף אתה היה חנון, מה הוא נקרא רחום אף אתה היה רחום... להודיע שאלו דרכים טובים וישרים הן וחייב אדם להנהיג עצמו בהן ולהדמות כפי כחו."
* "שמע האמת ממי שאמרה."
* "... וספר שסמכנו עליו... הוא הספר הידוע במצרים שהוא כולל ארבעה ועשרים ספרים, שהיה בירושלים... ועליו היו הכול סומכין
* "הרי זה חילל את השם, ובזה את התורה, וכבה מאור הדת
* "לשכל האנושי גבול בלא ספק יעמוד אצלו, עד שיש דברים שיתבאר לאדם המנע השגתם, ולא ימצא נפשו משתוקקת לידיעתם לשערו בהימנע זה, ושאין פתח שיכנס ממנו להגיע אל זה, כסכלנו מספר כוכבי השמים ואם הם זוג או נפרד." ~ [[S:מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק לא|מורה נבוכים (תרגום אבן תיבון), חלק א', פרק
==תמונתו של הרמב"ם==
[[קובץ:Maimonides stamp 1953.jpg|ממוזער|128 פיקסלים|דמות הרמב"ם בבול]]
<small>תמונתו של הרמב"ם היא דיוקן מפורסם של הרמב"ם, שכיום מזוהה עמו באופן אמיץ, והופיעה על בולים, שטרות, מטבעות, סמלים, ועוד. מקורו של דיוקן זה הוא באמצע המאה
* "אודות שאלתך לקבל ממני תמונת הנשר הגדול הרמב"ם ז"ל, לא אכחד ממך כי קשה עלי מאד להפרד מן האיור (?) באשר הוא מעשה ידי אצבעותי אשר ציירתי בימי חרפי... לכן הנני למלאות משאלותיך, אך בתנאי כי אחר כלות מלאכה תחל (?) ותעשה מנו עקסעמפלארים רבים ככל צרכיך והחזרתו לי, ובדרך הזה אתה תקבל ממנו תועלת כתשוקתך, ולא אחסר מלאכת ידי כתשוקתי. ותחת מודעתי (?) כי איש אמונים אתה ולא תשקר באמונתך, הנני שולח אותו לך רצוף פה." ~ [http://www.daat.ac.il/daat/art/yahadut/dyokna0.htm איגרת יש"ר לזלמן שטרן]▼
* "אני יודע שאתה (=הכומר ד"ר הורלוק, שאליו ממוען המכתב) מעריץ גדול של החכם היהודי הזה. אני חושב, לפיכך, כי תיהנה מדיוקנו המיניאטורי המצורף בזה. ייתכן שראית אותו בעבר, שכן הדפסתי אותו בראש הפרוספקט של החברה הפילו-הבראית. אם לא, הרי הוא. איני חושב שמאן דהוא באנגליה ראה אותו לפני שפרסמתי אותו. ודאי תתהה, אמנם, האם הוא מייצג אמיתי של דמותו, או שזהו דיוקן דמיוני בלבד. לפיכך, אתן לך את כל המידע שיש לי על אודותיו, ותוכל לשפוט אותו בעצמך. החכם האיטלקי-יהודי המפורסם, רג'יו, גילה אותו לראשונה באותה יצירת מופת "Thesaurus antiquitatum", שפורסמה בוונציה, על ידי בלסאוס אוגולינוס. הוא שלח סקיצה של התגלית שלו לחברו, הֶר סולומון שטרן מברלין. האחרון, באופן טבעי, היה חרד לדעת האם האיור אמיתי או דמיוני. לפיכך, שלח רג'יו את ההסבר הבא: "בעבודה הנודעת 'Thesaurus Antiquitatum Sacrarum Blasie Ugolini, Venetiis, 1744', בכרך הראשון, עמ' 384, נמצא דיוקן של הרמב"ם, אשר המחבר אומר שנלקח 'ex-antiqua tabula' (=מטאבולה עתיקה), מבלי להציג בצורה מלאה ונסיבתית כיצד הוא הגיע לבעלות של אותה טאבולה, היכן היא הייתה, והאם מאן דהוא הציג ראיה לאותנטיות שלה. עם זאת, מאחר שאוגולינוס ידוע כאדם שקדן ומכובד, המכיר את הנושאים שבהם עסק, ואשר לא קל לחשוד בו כ[[זיוף|זייפן]], אין סיבה להניח שלא עמדה לפניו בפרסום עבודתו טאבולה מעין זו".<br />הר סולומון שטרן הדפיס על גיליון נייר אחד כמה העתקים של המיניאטורה המוזכרת, יחד עם העתק מכתבו של רג'יו. הייתי בר מזל להשיג העתק של אותו מסמך, שנשלח אליי על ידי ידיד אדיב מברלין, המכיר את האובססיה שלי למוזרויות ספרותיות" ~ תרגום מתוך [http://books.google.com/books?id=yQMHAAAAQAAJ&printsec=titlepage&source=gbs_summary_r&cad=0#PPA145,M1 A pilgrimage to the land of my fathers], משה מרגליות▼
* "הדמות הפופולרית של הרמב"ם, כאיש עגול פנים מדושן ומכובד, שמקורה בתחריט עץ של צייר ונציאני מהמאה ה-18, לא נראתה לי מייצגת אותו נכוחה, ולו מהסיבה שלדמות זו אין פיאות לחיים. זה בהחלט עומד בסתירה לפרק השלם בו מדבר הרמב"ם נגד גלוח פאת הראש. אין שום מקור נאמן אחר, והאסכולה השניה של תמונות הרמב"ם מתבססת על דמות שעוצבה כפסל הרמב"ם בקורדובה, המתארת איש עדין יותר ובעל זקן ופאות, שנראתה לי משקפת יותר את המתאים לרמב"ם – הינה רק בת חמישים שנה, החלטתי לעצב את המדליה בצורה ערטילאית יותר." ~ [http://www.hazofe.co.il/web/katava6.asp?Modul=24&id=40647&Word=&gilayon=2608&mador= ראיון ליפה גולדשטיין], [[הצופה]]▼
▲* "אודות שאלתך לקבל ממני תמונת הנשר הגדול הרמב"ם ז"ל, לא אכחד ממך כי קשה
* "[[הלכה|הלכתית]] זה נכון יותר, משום האיסור לעשות ציור שלם של דמות אדם. כך גם עשיתי לבנק ישראל לפי בקשתו כשעיצבתי מדליות. את גם רואה שהדמות יותר קטנה וסכימתית, כי העיקר בעצם אינו המראה, עליו אין לנו מקור אמין, אלא מוטת הכנפיים הרחבה של ענק הרוח הזה." - הצופה, שם▼
▲* "אני יודע שאתה (=הכומר ד"ר הורלוק, שאליו ממוען המכתב) מעריץ גדול של החכם היהודי הזה. אני חושב, לפיכך, כי תיהנה מדיוקנו המיניאטורי המצורף בזה. ייתכן שראית אותו בעבר, שכן הדפסתי אותו בראש הפרוספקט של החברה הפילו-הבראית. אם לא, הרי הוא. איני חושב שמאן דהוא באנגליה ראה אותו לפני שפרסמתי אותו. ודאי תתהה, אמנם, האם הוא מייצג אמיתי של דמותו, או שזהו דיוקן דמיוני בלבד. לפיכך, אתן לך את כל המידע שיש לי על אודותיו, ותוכל לשפוט אותו בעצמך. החכם
▲* "הדמות הפופולרית של הרמב"ם, כאיש עגול פנים מדושן ומכובד, שמקורה בתחריט עץ של צייר ונציאני מהמאה
▲* "[[הלכה|הלכתית]] זה נכון יותר, משום האיסור לעשות ציור שלם של דמות אדם. כך גם עשיתי לבנק ישראל לפי בקשתו כשעיצבתי מדליות. את גם רואה שהדמות יותר קטנה וסכימתית, כי העיקר בעצם אינו המראה, עליו אין לנו מקור אמין, אלא מוטת הכנפיים הרחבה של ענק הרוח הזה."
== מיוחס ==
* "אל נא תקברוני במצרים."
* "ה[[אושר]] לא במרחקים ולא מעבר לים, כי אם בתוך ליבו של האדם פנימה."
* "מעולם לא הקדימני אלא בעל מלאכה אחת."
==נאמר עליו==
* "מ[[משה]] עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה."<ref>לרשימת מקורות הפתגם ראו: אלפא ביתא קדמיתא דשמואל זעירא, עמודים 606–610. המקור הראשון הוא כנראה רבי [[w:יצחק אבן לטיף|יצחק אבן לטיף]] בסוף הקדמתו ל"שער השמים".</ref>
* "בגללך אמר
* "גולת הכותרת של יצירתו הספרותית של רמב"ם." ~ ההיסטוריון [[W:יצחק טברסקי|יצחק טברסקי]] על "משנה תורה
* "ספר זה של הרמב"ם, המכונה מורה נבוכים, הינו מרשים מאוד ויותר פילוסופי ממה שהנחתי; הוא ראוי לקריאה מדוקדקת. מחברו היה פילוסוף מובהק, הבקיא היטב במתמטיקה, באמנות הרפואה, ולבסוף בידיעת כתבי הקודש. קראתי את תרגומו של בוקסטורף, בזל, 1629
* "בהחלט, יש דברים טובים, מאוד טובים, בספר של הרמב"ם שאנחנו מכנים מורה נבוכים. הוא ראוי לכבוד של קריאה מדוקדקת. הרמב"ם היה פילוסוף מכובד, מתמטיקאי מובהק, בקיא מאוד באומנות הרפואה ובידיעת כתבי הקודש
== הערות שוליים ==
<references />
[[קטגוריה:פילוסופים יהודים]]
|