חגי דגן: הבדלים בין גרסאות בדף

* "ה[[שמחה]] הכי גדולה שנשארה לי זאת השמחהה[[w:שמחה לאיד|שמחה לאיד]]. וזה לא מעט."

* "כיום רק מעטות מהן באות מ[[לונדון]] או מ[[ניו יורק|ניו-יורק]] לחרוף לכמה שבועות. בלבנוניותן ובמבטן הרדוף, המלנכולי והמבולבל, ניכרת כיום יותר מכל התבוסה לשבטים חזקים יותר, גדולים יותר, מותאמים יותר ל[[שמש]] ולהמולה המקומית, שעלו מדרום ודחקו את מידרך רגלן הענוג והמתלבט."

* "גווילים עתיקים זה דבר מסוכן מאוד. הם כתובים מעצמות, והעצמות יכולות יום אחד לקרום בשר כמו בחזוןב[[w:חזון העצמות היבשות|חזון של יחזקאל]], או סתם לקום בלי לקרום בשר, ולפשוט על הארץ."

* "המראה של חורשות הזיתים הצומחות מתוך הארץ הזאת כאילו הן צומחות אל תוכה פנימה -– שותקות, רכות, קפוצות גזעים, כאילו מובנות מאליהן, כאילו הכרחיות."

* "מבחוץ היה הבונקר מין גבעה פחוסה, צנועה למדי בגודלה, שבאחת מצלעותיה נפער פתח מדופן בטון, עשוי בקפידה."

{{מיון רגיל: דגן, חגי}}

[[קטגוריה: סופרים ישראלים]]