וולדן: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
עריכה
שורה 1:
[[קובץ:Walden Thoreau.jpg|ממוזער|156 פיקסלים|עטיפת הספר]]
'''וולדן''' (באנגלית: '''WeldenWalden''') הוא ספר מאת [[הנרי דייוויד תורו]] המתאר את מחשבותיו על חיי האדם. הספר נכתב לאחר שהתגורר שנתיים לבדו בבקתה ביער ליד אגם וולדן ב[[W:ניו אינגלנד|ניו אינגלנד]] ויצא לאור ב־1854.
{{מפריד}}
 
שורה 18:
* "עזבתי את היער וסיבה טובה היתה לי לכך, כסיבה הטובה אשר הביאתני אליו. אולי סבור הייתי כי נכונו לי עוד כמה וכמה אורחות חיים, וקשה היה לי להוסיף ולהקדיש מזמני לאורח חיים זה בלבד."
* "חשתי פתאום בחברתו הנעימה והחנונה של ה[[טבע]], בעצם תפיפתן של הטיפות ובכל קול ומראה שמסביב לביתי - [[ידידות]] אין קץ, שאינני יודע להסבירה, תמכה בי לפתע כאווירה רוחנית, והיא ששללה את חשיבות יתרונותיה המדומים של קירבת בני אדם, ומאז שוב לא חשבתי עליהם. כל מחט קטנה של אורן התרחבה ומלאה אהדה ונעשתה קרובה לי. התחלתי לחוש ברורות בקיומו של משהו קרוב לי אפילו במראות שאנו רגילים לראות כפרועים וקודרים; וכן חשתי כי הקרוב אלי ביותר והאנושי בשבילי ביותר איננו דווקא אדם או בן כפר."
* "רובם של המותרות והרבה מנוחיות החיים, כפי שהם קרויים בפי הבריות, לא זו בלבד שאינם מסוג הדברים שאין להתקיים בלעדיהם,אלא הם גורמים לעיכובה המוחלט של התעלות האדם. אשר למותרות ולנוחיות, הרי החכמים נהגו תמיד לחיות חיים פשוטים וצנועים יותר מן העניים. הפילוסופים הקדמוניים - ה[[סין|סינים]], ההינדוסטניםה[[הינדואיזם|הינדוסטנים]], הפרסים והיוונים - נמנים על סוג בני אדם, שמבחינת העושר החיצוני לא היה איש עני מהם, ואילו מבחינת העושר הפנימי לא היה אשר עשיר מהם."
* "אף בארץ זו, החופשית פחות או יותר, נתונים רוב בני אדם, מתוך בערות ומשוגה, לדאגות החיים המדומות ולקשיי עמל החיים המיותר, עד שאין הם מסוגלים עוד לקטוף את הענוגים שבפירות החיים."