וולדן: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
מ הגהה |
||
שורה 4:
* "הריני רוצה, שירבו בעולם בני אדם השונים זה מזה ככל האפשר."
* "קבל את תורתו של הפילוסוף הקדמון: דע את עצמך. לשם כך יש צורך בעין חדה
* "יהי נא כל אחד שקוד על ענייניו שלו וישתדל להגיע למה שנועד להיות. טוב טוב לו לאדם שיהא צועד לקול המנגינה שהוא שומע."
* "לך בבטחה בכיוון של [[חלום|חלומותיך]]; חייה את החיים שהעלית
* "ייראו חוקי [[היקום]] מורכבים פחות והבדידות לא תהיה [[בדידות]], גם עוני לא יהיה עוני וחולשה לא תהיה חולשה."
* "יודעים אנו כי החיה שוכנת בנו וככל שמהותנו העילאית שוקעת בתרדמה, כן היא נעורה ומתעוררת."
שורה 12:
* "רוב בני האדם חפצים בבגדים אופנתיים, או לפחות נקיים ללא טלאים, יותר מאשר במצפון נקי."
* "פשטות, פשטות, פשטות! אני חוזר וטוען: לעולם יהיו ענייניך שניים או שלושה, ולא מאה או אלף."
* "רבבות אנשים ערים למדי בשביל עמל גופני; אבל רק אחד מרבבה ער למדי בשביל מאמץ שכלי פורה, רק אחד מרבי רבבות
* "החדשות, כפי שהן קרויות בלשון בני אדם, אינן אלא רכילות, וכל אלה שעורכים וקוראים אותם משולים לנשים זקנות המסובות על ספל התה שלהן."
* "לדעתי דבר מועיל ובריא הוא היות [[אדם]] לבדו רוב ימיו. חברתם של בני אדם, ואפילו של הטובים שבהם, יש בה כדי להלאות עד מהרה ואף לפזר את הנפש."
* "הלכתי ליער מפני שחשקה נפשי לחיות מתוך יישוב הדעת, להתייצב רק בפני המציאות העיקרית של החיים, ולהיווכח אם אין לאל ידי ללמוד מה שיש בה כדי ללמדני. לא רציתי, שלפני מותי יתגלה לי שלא ראיתי [[חיים]] בעולמי. לא חפצתי לחיות חיים שאינם ראויים לשמם, שהרי כה יקרים הם החיים."
* "עזבתי את היער וסיבה טובה
* "חשתי פתאום בחברתו הנעימה והחנונה של ה[[טבע]], בעצם תפיפתן של הטיפות ובכל קול ומראה שמסביב לביתי
* "רובם של המותרות והרבה מנוחיות החיים, כפי שהם קרויים בפי הבריות, לא זו בלבד שאינם מסוג הדברים שאין להתקיים בלעדיהם, אלא הם גורמים לעיכובה המוחלט של התעלות האדם. אשר למותרות ולנוחיות, הרי החכמים נהגו תמיד לחיות חיים פשוטים וצנועים יותר מן העניים. הפילוסופים הקדמוניים
* "אף בארץ זו, החופשית פחות או יותר, נתונים רוב בני אדם, מתוך בערות ומשוגה, לדאגות החיים המדומות ולקשיי עמל החיים המיותר, עד שאין הם מסוגלים עוד לקטוף את הענוגים שבפירות החיים."
|