שטפן צווייג: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
עריכה, העברה לדף נפרד
שורה 37:
 
== העולם של אתמול (1942)==
{{דף מורחב|העולם של אתמול}}
* "החוויות האישיות הקטנות הן המשכנעות ביותר בחיים."
 
* "רק מי שניתן לו לצפות את עתידו ללא דאגה, נהנה ברוח טובה מההווה." ~ עמ' 13
* "כל צל הלוא הוא ילדו של האור, ורק מי שיודע אור וחושך, מלחמה ושלום, עלייה וירידה, חי חיים אמיתיים."
* "בשעות ההן עם [[פרויד]] שוחחנו תכופות על הזוועות של עולם [[היטלר]] ועולם המלחמה. כאדם אנושי היה מזועזע עמוקות, אך כהוגה דעות לא השתומם כלל על פרץ חייתיות נורא זה. תמיד, אמר, גידפו אותו על היותו פסימיסט, מפני שהכחיש את עליונות התרבות על היצרים. והנה רואים עכשיו – ואין הוא גא על כך – כי השקפתו שאת היצר הברברי, יצר ההשמדה היסודי, אין לעקרו מנפש האדם, זכתה לאישור המחריד ביותר. אולי תימצא במאות הבאות צורה שתבלום לפחות אינסטינקטים אלה בחיי החברה. אולם בחיי היומיום ובטבע האדם הם קיימים ככוח שאין לחסלו, ואולי ככוח המקיים את המתח. בימיו האחרונים העסיקה אותו אף יותר בעיית היהודים והטרגדיה שלהם כיום: בתחום זה לא מצא המדען שבו כל נוסחה, ורוח הצלולה לא מצאה תשובה. לפני זמן לא רב פרסם את מחקרו על משה, ובו תיאר אותו לא כיהודי אלא כמצרי, ובקביעה זו שאין לה הוכחה מדעית הרגיז את היהודים הדתיים והלאומיים כאחד. עתה הצטער על שפירסם את הספר בשעה מחרידה זו ליהודים. "עכשיו, כשלוקחים מהם הכול, לקחתי גם את הטוב שבאנשיהם." ~ עמ' 333
* "רק מי שניתן לו לצפות את עתידו ללא דאגה, נהנה ברוח טובה מההווה." ~ עמ' 13
* "מתמכר לכל [[התרגשות]]. כשבילית במחיצתו, חשת התעוררות בחשק החיים שלך."
* "תמיד העסיקה אותי בעיית העליונות הנפשית של המנוצח. נמשכתי תמיד להראות את ההתקשחות הפנימית באדם הנגרמת על ידי כל צורת שלטון, את הקיפאון הרגשי הנגרם לעמים שלמים על ידי הניצחון."
* על כורחי הייתי עד לתבוסה שאין נוראה ממנה של ה[[תבונה]], ולניצחון הפרוע ביותר של החייתיות בכרוניקה של הימים. מעולם."
* "אני נושא עיני אל מערכות הכוכבים הנושנות שזהרו מעל ילדותי, ומנחם עצמי באמונה המורשת, כי מפולת זו תחשב להפוגה בריתמוס הנצחי של ההליכה קדימה."
 
{{מיון רגיל: צווייג, שטפן}}