שבחי הסכלות: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה, עריכה
הרחבה
שורה 17:
* "הטיפשות אחראית לכך שהאישה תנעם לבעלה, הבעל ינעם לאשתו ורוגע ישרור בביתם."
* "כי מה מטופש יותר מאשר לצאת למלחמה, מסיבות בלתי־מובנות לי, שבה כל אחד מהצדדים יסבול תמיד נזק יותר מאשר תועלת... ואז, כאשר שתי שורות הלוחמים המשוריינות מתנגשות, והחצוצרות משמיעות קולות תרועה, מה צורך יש בחכמים המותשים מלימודיהם, הנושמים בקושי, שדמם דליל וקפוא?"
* "לא יצליחו להסתירני אפילו אלה המשתדלים בכל כוחם לשים על פניהם מסווה של חכמים – אותם קופים המתקשטים באצטלות ארגמן, ואותם חמורים, המתהדרים בעורו של האריה... טיפשים מטופשים אלה רוצים להתפרסם כחכמים ונבונים, אך כלום אפשר לקרוא להם בשם אחר מאשר 'טיפשו-חכמים'?"
* "הכוהנים הגדולים הממלאים את מקומו של [[ישו]] עצמו? אילו ניסו ללכת בדרכיו, כלומר, לחיות בעוני, בעמל, בלימוד תורה, במוות על הצלב, בבוז לחיים; אילו היו מהרהרים במשמעות תואריהם 'אפיפיור', כלומר אב, ו'קדושתו' – הרי היה גורלם המר ביותר בעולם, שכן מי היה משתוקק להגיע למקומם בכל מחיר, או, לאחר שהגיעו אליו, להגן עליו בחרב, ברעל ובכל מעשה־זדון? כמה יתרונות היו נשללים מכס האפיפיור, אילו נחה עליו, ולו לרגע קט, החוכמה?… מה היה נשאר אז מכל העושר הזה, הכבוד, השלטון, הניצחונות, המִשׂרות, התרת העבירות, המסים, כתבי המחילה, הסוסים, הפרדים, שומרי הראש, התענוגות? (במילים מעטות תיארתי לפניכם יריד שלם, הר שלם, אוקיינוס שלם של טובות־הנאה). במקומן היו באים נדודי שינה, תעניות, דמעות, דרשות, תפילות, לימוד, אנחות חרטה ואלף דאגות כבדות אחרות."
* "רק כשישהה מחוץ לעצמו ייהנה מהטוב העליון שאין לבטא במילים... אלה אשר זוכים לחוש בכך, ומעטים הם, חווים דבר הדומה לשיגעון. דיבורם לא מגובש מספיק, שונה ממנהג בני אדם, נשמע חסר משמעות וכל הבעת פניהם משתנה. רגע הם צוהלים ומיד נופלים פניהם, רגע בוכים ומיד צוחקים ואז נאנחים. בקיצור, הם באמת לגמרי מחוץ לעצמם. כאשר הם חוזרים לעצמם הם מספרים שאינם יודעים היכן היו, האם בתוך גופם או מחוצה לו, ערים או ישנים, מה שמעו, מה ראו, מה דיברו ומה עשו. הם אינם זוכרים אלא במעורפל וכמו בחלום, אך יודעים כי היו מאושרים כל עוד היו שרויים בטיפשותם. והם מצטערים כל כך על שחזרו לעצמם כי אינם רוצים דבר אלא ללקות לעד בסוג זה של אי־שפיות. ועדיין, זוהי רק טעימה קטנה מן ה[[אושר]] הצפוי."