עורך דין: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
מ הגהה
שורה 3:
 
* "עורך דין בלי [[ספר]]ים יהיה כמו פועל בלי כלים." ~ [[תומאס ג'פרסון]]
* "כוחו של עורך הדין הוא בחוסר הודאותהוודאות של החוקה[[חוק]]." ~ [[ג'רמי בנת'ם]]
* "חבר מושבעים מורכב מתריסר אנשים שנבחרו כדי להחליט למי יש עורך דין טוב יותר." ~ רוברט פרוסט
* "עורך הדין תמיד עומד לצידך. האויביםה[[אויב|אויבים]] שלך הם האויבים שלו." ~ [[סטיבן קינג]]
* "ברגע שאתה קורא משהו שאינך מבין, אתה יכול להיות כמעט בטוח שזה נכתב על ידי עורך דין." ~ ויל רוג'רס
* "מזמן לא שיחקו בשדרות רוטשילד ילדים. עורכי דין מנהלים את החיים ברצינותב[[רצינות]] קשוחה." ~ אהרן אלמוג
* "הדרך הטובה ביותר לאמן את [[דמיון|דמיונו]] של אדם היא באמצעות לימודי משפט. מעולם לא פירש [[שירה|משורר]] את הטבע באופן חופשי כמו שעורך דין פירש את המציאות." ~ ז'אן גיירו
* "פעילותה של מערכת המשפט נבנתה בעבר, ונסמכת ב[[הווה]], על אנשי מקצוע ומומחים. במדינות רבות, ובכללן [[ישראל]], יש לעורכי דין מונופול הן דה פקטו והן דה יורה על מתן שירותים אלו. נגישות לעורכי דין היא אפוא תנאי הכרחי למימוש זכויות, והם משאב חיוני למימושן." ~ נטע זיו
* "עריכת דין היא מקצוע מולט־דיסציפלינרי בעולם משתנה ודינמי. עורך דין חייב להבין גם בגיאו־פוליטיקה, בפיננסים, בסוגיות ציבוריות ובינלאומיות. בראש ובראשונה זהו מקצוע אסטרטגי." ~ [[גלעד שר]]
* "תיכנסי לכל אולם משפטים שמתנהל בו הליך פלילי כבד, ותמצאי חילופי דברים תגרניים בין עורכי הדין והשופט, בין עורכי הדין לבין עצמם, כשתפקיד השופט הופך לגננת במקרה הטוב, או לשוטר שמנסה לארגן את האולם שלא יגלוש על גדותיו מרוב אמוציות וכעס. תיכנסי לאולם משפטים ב[[אנגליה]] ותמצאי אווירה אחרת לגמרי." ~ [[אביגדור פלדמן]]
* "יש בתוכנו עדת אנשים אשר גודלו מנעוריהם להוכיח, במילים אשר יכבירו לדבר הזה, כי הלבן הוא שחור והשחור - לבן; הכלהכול לפי השכר אשר יתנו להם השוכרים אותם. לעדה הזו משועבדים כל יתר העם. למשל, אם יחמוד שכני את פרתי, יש לו עורך דין אשר יוכיח כי עליו לקחת את פרתי ממני. ועליועליי לשכור עורך דין אחר להגן על צדקי... ובהגישם עצומותיהם נשמרים הם מאוד לבלי נגוע אל עצם העניןהעניין הנדון, ורק על הנסיבות אשר אינן נוגעות לעניןלעניין יקראו בגרון, יתווכחו, ישננו לשונם, יכבירו מילים עד לשיממון. לעולם לא יבקשו לדעת מה לאיש ריבי ולפרתי ואם יש לו הצדקה לדרוש אותה מידי; כי אם מה הפרה האמורה, שחורה או אדומה, וקרניה - ארוכות או קצרות, והשדה אשר אני רועה אותה - העגול הוא או מרובע, ואיפה נחלבה... אחרי כוכן ישימו פניהם אל תקדימים, ידחו את הדבר מזמן לזמן ומקץ עשרים או שלושים שנה יגיעו אל מוצא הדבר. גם זאת יוגליוכל המתבונן לראות כי יש לעדה הזו שפת עילגים מיוחדה, אשר לא ישמענה כל בן־תמותה מלבדם בה כתובים כל משפטיהם אשר הם שוקדים מאוד להרבות אותם. ובזאת סיכסכו את עצם ה[[אמת]] וה[[שקר]], הצדקה[[צדק]] והעוול עד אשר דרושים יהיו ימי שלושים שנה לחרוץ משפט אם השדה אשר הורישו לי אבותי מזה ששהשישה דורות לי הוא או לאיש נוכרי הרחוק מפה מהלך שלוש מאות מילים." ~ [[ג'ונתן סוויפט]], מסעי גוליבר, חלק רביעי.
 
[[קטגוריה:מקצועות]]