יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון): הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אביאל נענה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אביאל נענה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 9:
: שיעוריו של אבא היו ניתנים בטרקלין של בית סבא, שם עמדה מיטתי. דרכי הייתה לשבת במיטתי ולהאזין לדברי אבא. אבא מרי דיבר תמיד על אודות הרמב"ם... אבא מרי היה אומר, כמעט בתלונה על הרמב"ם: 'אין אנו מבינים לא את הסברה של רבינו ולא את אופן ביאורו את הסוגיה'... 'ה[[W:אברהם אבן דאוד|ראב"ד]] בהשגותיו צודק'...
: אני עשיתי אוזני כאפרכסת והייתי מאזין אל דבריו. לא הבנתי אף מילה אחת בנוגע לעניין המדובר. ברם רושם כפול התרקם במוחי התמים והצעיר. א) הרמב"ם מוקף מתנגדים ו'אויבים' הרוצים לעשות לו רע. ב) המגן היחידי הוא אבא מרי, לולא אבא מי יודע מה היה קורה לרמב"ם... לאט לאט פגה המתיחות. אבא צעד בעוז ובגבורה. סברות חדשות בקעו ועלו, הלכות נוסחו והוגדרו בדייקנות נפלאה. אור חדש זרח. הקושיות נתיישבו, הסוגיה נתפרשה, הרמב"ם יצא כמנצח... הייתי קופץ ממיטתי ורץ מהר לחדר אמי ובשורה מרנינת לב בפי: 'אמא, אמא, רמב"ם צודק, הוא ניצח את ראב"ד, אבא עזר לו, כמה נפלא הוא אבא'." ~ וביקשתם משם, "איש ההלכה – גלוי ונסתר", עמ' 230 - 231
*"שאלת השאלות היא: מה מחייבים הייסורים את האדם? ...אין אנו תוהים על דרכי הקב"ה המופלאות, אלא על דרך האדם אשר בה ילך כשהסבל קופץ עליו. אין אנו שואלים לא לסיבת הרע ולא לתכליתו, כי אם לתיקונו והעלאתו; איך יתנהג האדם בעת צרה? מה יעשה האדם ולא ימוק בייסוריו? התשובה ההלכתית לשאלה זו פשוטה מאוד. הייסורים באים כדי לרומם את האדם, לטהר את רוחו ולקדשו, לנקות את מחשבתו ולצרפה מכל פסולת השטחיות וסייגי הגסות; לעדן את נפשו ולהרחיב את אופק חייו. כללו של דבר: הייסורים - תפקידם לתקן את הפגום באישיותו של האדם". (קול דודי דופק, עמ' 67, הוצאת מוסד הרב קוק)
*"חסד - משמעותו מקיפה יותר מסנטימנט חולף, מרגשנות זולה; חסד תובע יותר מדמעה רגעית, ממטבע קרה. חסד - פירושו; התמזגות עם הזולת, הזדהות עם כאבו, הרגשת האחריות לגורלו". (קול דודי דופק, עמ' 72, הוצאת מוסד הרב קוק)
| |||