פרימו לוי: שיחות וראיונות, 1963–1987: הבדלים בין גרסאות בדף

עריכה, הרחבה
(דף חדש)
 
(עריכה, הרחבה)
{{מפריד}}
 
* "המעלה שלי היא ההיצמדות למציאות; סגולה שפרימו לוי הסופר חייב לפרימו לוי הכימאי." ~ בראיון לאנריקו בוארי
* "אני מקנא במאמינים. בכל המאמינים. אבל איני יכול לעשות דבר. האמונה היא דבר שיש לך, או אין לך. אדם לא יכול להמציא אותה."
* "אין בי שום גאווה בגין היותי [[יהדות|יהודי]]. מעולם לא הרגשתי את עצמי בן לעם נבחר שיש לו ברית של ברזל עם אלוהים. אני יהודי כי במקרה נולדתי יהודי; אינני מתבייש בכך וגם לא מתפאר. להיות יהודי בשבילי הרי זו שאלה של [[זהות]]."
* "זה ארבעים שנה אני סובב סחור סחור במאמץ להבין את הגרמנים. להבין איך יכלו הדברים האלה להתרחש − בשבילי זו מטרת חיים, אבל במובן רחב יותר, משום שאני מעוניין להבין עוד דבר: אני כימאי וברצוני להבין את העולם הסובב אותי."
* "בכל המכתבים שאני מקבל, בייחוד מקוראים צעירים ובעיקר מקתולים, מאמינים, חוזר הנושא הזה. שואלים אותי אם [[סליחה|סלחתי]]. אני מאמין שבדרכי שלי אני אדם ישר. אני יכול לסלוח לזה אך לא לזה, אני מסוגל להתייחס לכל מקרה לגופו. אילו אייכמן היה ניצב מולי, הייתי דן אותו למוות. מי שביצע פשע − חייב לשלם, אלא אם כן הוא מתחרט; אבל לא במילים. אינני מסתפק בחרטה של מילים. אני מוכן לזכות את מי שהוכיח במעשים שאיננו עוד האדם שהיה, ושלא עשה זאת מאוחר מדי."
* "בעבודתו של כימאי רק לעתים רחוקות קורה שאתה חתום על העבודה שעשית, ואם אתה חתום, הרי זה כחבר צוות... עבודתו של ה[[סופר]], לעומת זה, היא אוטונומית להחריד. אם אתה כותב רע, אינך יכול לבוא בטענות אלא לעצמך בלבד. כמובן, מאותה הסיבה עצמה, הסיפוק גדול הרבה יותר." ~ <ref>בראיון לאנריקו בוארי, 1983</ref>
* "באושוויץ נכנעתי פעם אחת ויחידה לפיתוי הדת. זה קרה בזמן הסלקציה הגדולה בשנת 1944, כשכבר פעלה הוועדה שבחרה את האסירים המיועדים לתאי הגזים. בקיצור, ניסיתי לבקש רחמים מהאל, ואני זוכר, בלי גאווה, שאמרתי לעצמי: 'לא, את זה אתה לא יכול לעשות, אין לך זכות לעשות את זה. ראשית, משום שאתה לא מאמין באלוהים; ושנית, לבקש המלצה בלי להרגיש יחיד סגולה - זהו מעשה מאפיוזי.' הלקח: ויתרתי על הניחומים המפוקפקים של ה[[תפילה]] והשארתי למקריות, או למה שלא יהיה, להחליט על גורלי."
* "המעלה שלי היא ההיצמדות למציאות; סגולה שפרימו לוי הסופר חייב לפרימו לוי הכימאי." ~ בראיון לאנריקו בוארי
* "אנחנו חיים בתקופה של משבר ערכים, כל הערכים, ושובו של האל אופייני לשעות כאלה של משבר. ככל שעולמו של אדם ומתפרק סביבו, ככל שהוא מרגיש בודד וחסר-אונים מול חידת היקום, כך הוא מבקש בהירות, כך הוא מבקש ממישהו שיענה על שאלותיו, שינסוך בו בטחון. החיפוש אחר אלוהים נהפך ככה לחיפוש אחר הגנה וחסות, דרך מילוט מפני הבדידות." <ref>בראיון לג'וזפה גריאקו, 1983</ref>
* "אנחנו פרט זעיר במכונה הענקית של היקום. ואיננו יודעים מה הם גבולות האוטונומיה שיש לנו במכונה הזאת. אנחנו יכולים ואפילו חייבים להמציא לעצמנו [[מוסר]], ולהתנהג 'כאילו ש...', אך לא לשכוח לעולם שאנחנו 'אורחים' של הטבע." <ref>בראיון לג'וזפה גריאקו, 1983</ref>
 
==נאמר עליו==
* "השיחה והראיון היו אמצעי מובהק של פרימו לוי, אמצעי מרחיב, משלים את מה שנכתב... קשה להגזים ביופי, בכוח, ביושר ובהשלמה הנובעים מקובץ זה." ~ [[אדם ברוך]], מעריב, 18 במאי 2007.
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:ביוגרפיות]]