פרימו לוי: שיחות וראיונות, 1963–1987: הבדלים בין גרסאות בדף

עריכה
(עריכה, הרחבה)
(עריכה)
* "בעבודתו של כימאי רק לעתים רחוקות קורה שאתה חתום על העבודה שעשית, ואם אתה חתום, הרי זה כחבר צוות... עבודתו של ה[[סופר]], לעומת זה, היא אוטונומית להחריד. אם אתה כותב רע, אינך יכול לבוא בטענות אלא לעצמך בלבד. כמובן, מאותה הסיבה עצמה, הסיפוק גדול הרבה יותר." <ref>בראיון לאנריקו בוארי, 1983</ref>
* "באושוויץ נכנעתי פעם אחת ויחידה לפיתוי הדת. זה קרה בזמן הסלקציה הגדולה בשנת 1944, כשכבר פעלה הוועדה שבחרה את האסירים המיועדים לתאי הגזים. בקיצור, ניסיתי לבקש רחמים מהאל, ואני זוכר, בלי גאווה, שאמרתי לעצמי: 'לא, את זה אתה לא יכול לעשות, אין לך זכות לעשות את זה. ראשית, משום שאתה לא מאמין באלוהים; ושנית, לבקש המלצה בלי להרגיש יחיד סגולה - זהו מעשה מאפיוזי.' הלקח: ויתרתי על הניחומים המפוקפקים של ה[[תפילה]] והשארתי למקריות, או למה שלא יהיה, להחליט על גורלי."
* "אנחנו חיים בתקופה של משבר ערכים, כל הערכים, ושובו של האל אופייני לשעות כאלה של משבר. ככל שעולמו של אדם ומתפרק סביבו, ככל שהוא מרגיש בודד וחסר-אונים מול חידת היקום, כך הוא מבקש בהירות, כך הוא מבקש ממישהו שיענה על שאלותיו, שינסוך בו בטחון. החיפוש אחר [[אלוהים]] נהפך ככה לחיפוש אחר הגנה וחסות, דרך מילוט מפני הבדידותה[[בדידות]]." <ref>בראיון לג'וזפה גריאקו, 1983</ref>
* "אנחנו פרט זעיר במכונה הענקית של [[היקום]]. ואיננו יודעים מה הם גבולות האוטונומיה שיש לנו במכונה הזאת. אנחנו יכולים ואפילו חייבים להמציא לעצמנו [[מוסר]], ולהתנהג 'כאילו ש...', אך לא לשכוח לעולם שאנחנו 'אורחים' של הטבע." <ref>בראיון לג'וזפה גריאקו, 1983</ref>
 
==נאמר עליו==