מנחם בגין: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←גיור: תיקנתי שגיאה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
עריכה |
||
שורה 3:
==כללי==
* "בחיים כל הדברים הטובים חולפים. אך גם הדברים הרעים, גם הם חולפים."▼
* "אין לכחד, כי יש משהו מדאיג, אולי אף מחריד, בגישתם זו של אלה הטוענים לכתר המתינות, והם הקיצוניים להשלמה עם הרע."▼
* "אין אנשים שקוראים להם אנשי ברזל. זו מליצה. כמובן, יש כאלה היכולים להעמיד פנים כלפי חוץ. אך אדם שיש לו [[רגש]] פשוט של מוסר, של מצפון, של אחריות לא יכול להיות איש ברזל. הוא חושב, שב ושוקל, האם מותר, ואם לא צריך לעשות אחרת."▼
* "בכוונות טובות סלולה הדרך אם לא לגיהינום הרי ל[[גן עדן]] של טיפשים." ~ מתוך ספרו 'המרד', עמ׳ 289▼
* "תעמוד לנו, כתמיד, הנאמנות וההתנדבות." ~ ממכתבו של בגין בעניין בעיות כספיות של תנועת החירות, 7 באוגוסט 1975, ארכיון מרכז מורשת בגין▼
* "עיקרה של [[חירות]] הוא חירות מ[[פחד]], כי הפחד הוא שליט לא פחות איום מכפי שהוא נסתר." ~ מתוך 'המרד', עמוד 21▼
* "זהו הריאליזם האמיתי: לשאוף לגדולות, לא לבוז לקטנות." ~ "המרד", עמ׳ 427▼
* "באתי פעם, כילד קטן, לבית־ספר גוי. וההתרחשות הראשונה באותו יום, שלא אשכחנה לעולם, הייתה קשורה בניסיון של תלמידים אחרים להאכילני את הבשר הזה, או למרוח שפתותי בשומן שלו. הייתי ילד, והם היו רבים. ואני זוכר את המלחמה, את ההיאבקות, את כל מה שהתרחש באותו רגע בתוכי; את הנסיון למנוע את הדבר הזה; את הזעזוע הנפשי. בן עשר הייתי." ~ על חוק איסור גידול חזיר, מתוך נאום ביום ט"ו בחשוון תשכ"ב, 19 בפברואר 1962, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 120}}
* "מלחמה זו, לא נגדכם היא מופנית. אין אנו רואים בכם אויבים; רוצים אנו לראותכם כשכנים טובים. לא באנו להשמידכם או לנשלכם מן האדמה, עליה הינכם יושבים. בארץ־ישראל יש די מקום גם בשבילכם, גם בשביל בניכם ובני־בניכם וגם בשביל מליונים יהודים שאין להם חיים אלא בארץ זו. הממשלה העברית תעניק לכם שיווי־זכויות מלא; השפה העברית והשפה הערבית תהיינה שפות הארץ; לא תהא הפליה בין ערבי ליהודי... המדינה העברית תהיה בית משותף בשביל כולנו, ושלום ויחסי שכנות טובה יהיו בינה לבין ארצות ערב העצמאיות. [...] אולם היזהרו גם אתם מלשמוע בעצת המסיתים. אל תנסו להרים יד על חיי היהודים או על רכושם. כי, אם... תרימו פעם יד נגדנו – ניאלץ לגדוע אותה בלי דיחוי... אם תרצו, ולא תאזינו לך מסיתים, שלום וידידות ישררו בין שני העמים לעדי עד... יחד נתקדם עם העמים החופשים בעולם לחיי צדק ו[[חופש]], לחיי [[אושר]] וכבוד." ~ מתוך "במחתרת", כרוז אצ"ל, כ"ז באלול תש"ד, 15 בספטמבר 1944{{הערה|'''בגין;''', עמ' 47}}
* "לא פעם שאלתי את נפשי: לוּ מותר היה לנסוע לבריסק... ההיית קם ושם פעמיך אל העיר בה בילית את שנות ה[[נעורים]] השמשיות? [...] אומנם, ייתכן כי הבית הקטן... עודנו עומד על תלו; אך 'הבית', בית אמא ואבא, איננו ולא יהיה... כי שלושה דברים עיקריים נטלתי... מבית אבא ואמא, ואשאם בלילות מגור, בימי מסה, בשעות מבחן. ואלה הם: לאהוב יהודים, לא לפחד מפני גויים, ושלישית: טוב ל[[גבר]] כי יישא עול בנעוריו."{{הערה|'''בגין;''', עמ' 35: מתוך "אנציקלופדיה של גלויות", כרך שני, בריסק־דליטא, בעריכת אליעזר שטיינמן, 1954}}
* "האמת אינה תלויה בכוח והצדק אינו צמוד לרוב." ~ חרות, 'אחד לגוי אחד לעברי?', 6 באוגוסט 1954
▲* "עיקרה של [[חירות]] הוא חירות מ[[פחד]], כי הפחד הוא שליט לא פחות איום מכפי שהוא נסתר." ~ מתוך 'המרד', עמוד 21
▲* "זהו הריאליזם האמיתי: לשאוף לגדולות, לא לבוז לקטנות." ~ "המרד", עמ׳ 427
* "יש אנשים מאמינים, ויש אנשים שמאמינים שלא צריך להאמין. גם זו אמונה, וכל האמונות צריך לכבד במדינה חופשית, בין אנשים בני חורין." ~ בישיבת הממשלה 12 במאי 1969, מתוך מנחם בגין - מבחר תעודות בהוצאת ארכיון המדינה, עמ' 186
*"29 שנים חיינו תחת משטר פרוטקציוניסטי המשחית כל חלקה טובה עם הפתקים האלה הנודעים, והאזרח היה תלוי בשלטון בעצם מחייתו בפרנסתו בקיומו. קראנו דרור לכל הציבור, איש לא תלוי, אין אפליה, אין מפלים חבר מפלגה על חבר של מפלגה אחרת. קראנו דרור לעם הזה במדינתנו שלנו." ~ (מתוך נאום הניצחון לאחר מהפך הבחירות, 1977)
שורה 15 ⟵ 20:
* "אתה לא מנהל פה את העניינים! אני מנהל את העניינים! אל תשכח זאת!" ~ נוזף ב[[אריאל שרון]] בזמן מלחמת לבנון{{הערה|רפאל איתן עם דב גולדשטין, '''רפול - סיפור של חייל''', ספרית מעריב, 1985, עמ' 196}}
* "איני יכול עוד." ~ בהודעה על כוונתו לפרוש, 1983
▲* "בחיים כל הדברים הטובים חולפים. אך גם הדברים הרעים, גם הם חולפים."
▲* "אין אנשים שקוראים להם אנשי ברזל. זו מליצה. כמובן, יש כאלה היכולים להעמיד פנים כלפי חוץ. אך אדם שיש לו [[רגש]] פשוט של מוסר, של מצפון, של אחריות לא יכול להיות איש ברזל. הוא חושב, שב ושוקל, האם מותר, ואם לא צריך לעשות אחרת."
▲* "אין לכחד, כי יש משהו מדאיג, אולי אף מחריד, בגישתם זו של אלה הטוענים לכתר המתינות, והם הקיצוניים להשלמה עם הרע."
▲* "בכוונות טובות סלולה הדרך אם לא לגיהינום הרי ל[[גן עדן]] של טיפשים." ~ מתוך ספרו 'המרד', עמ׳ 289
▲* "תעמוד לנו, כתמיד, הנאמנות וההתנדבות." ~ ממכתבו של בגין בעניין בעיות כספיות של תנועת החירות, 7 באוגוסט 1975, ארכיון מרכז מורשת בגין
* "אויבינו קראו לנו 'טרוריסטים' [...] אולם מה למלחמה, שביסודה הונח כבוד האדם, המתקומם נגד שעבוד והשפלה, נגד דיכוי אחיו והפקרתם לשעבוד ולרצח, מה למלחמת־מצווה ול'אימתנות'? הן נהפוך הוא. אולי כל תמצית מלחמתנו הייתה התשוקה לשחרר את עמנו מנגעו העיקרי – הפחד. איך יכולנו עוד לחיות בעולם אכזרי זה, שבו מותקף היהודי באשר הוא יהודי... איך יכולנו עוד לחיות בלי נשק, בלי מולדת... קמנו אפוא למרוד ולהילחם, לא בכדי להטיל אימה, אלא, להפך, בכדי להסיר פחד. מבחינה היסטורית לא היינו 'טרוריסטים'. היינו אנטי־טרוריסטים." ~ מתוך "המרד"{{הערה|'''בגין;''', עמ' 53}}
* "ולעליזה אשתי, זכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותיך, לכתך אחרי במדבר, בארץ זרועת מוקשים." ~ לאחר שניצח בבחירות בשנת 1977 (הוא התבסס על הפסוק שב[[ספר ירמיהו]], פרק ב': "כה אמר ה', זכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותיך. לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה")
שורה 45:
* "מה פירוש המלה 'אמוציה' בלטינית? [[רגש]]. האם אני אכחיש שיש בלבי רגשות? יש ויש. אני חושב שבלבו של כל אדם יש רגשות. האם הרגשות צריכים לסתור את השכל? במקורות שלנו יש ביטוי נהדר, אדיר, 'שיכול הלב'. בלב יש גם שכל וכן להיפך, שיכול הלב. אז מפחידים אותנו באמוציות. רגשות אנוש הם דברים מובנים מאליהם. אלא מה הם? אדם אוהב – זו אמוציה, רגשו; אדם מתייחס לבנו על־פי אמוציה, רגש; לאמו – אמוציה, רגש; אם מוכנה לתת את חייה כדי להציל את ילדה – אמוציה, רגש. מה נזעקתם לדבר פתאום על אמוציות? איזו בושה מצאתם ברגשות אדם? מה רציתם? שאדם רק משום שהוא ראש ממשלה יפסיק להיות אדם עם רגשות? לא." ~ מתוך ישיבה של הכנסת התשיעית, שם כונה "אמוציונלי"
* "אדוני יושב ראש הכנסת, אבקש סליחתו וסליחתם של כל חברי הכנסת שבנוקדה זו אולי אומר משהו הקרוב לאלף בית. אבל ישנם ימים בהם אתה צריך, יכול, זכאי, חייב, לשוב אל האח הקטנה הבוערת ואל השלהבת המהבהבת,לשוב וללמוד את האלף בית." ~ מנאומו של בגין בכנסת ב־9 בפברואר 1970 בדיון בנושא: מיהו יהודי?
== שלום==▼
[[קובץ:Camp David, Menachem Begin, Anwar Sadat, 1978.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"המלחמה היא נמנעת, השלום הוא בלתי נמנע."{{ש}} מנחם בגין, [[ג'ימי קרטר]] ו[[אנואר סאדאת]] בקמפ דייוויד, 1978]]▼
* "טובים קשיי ה[[שלום]] מיסורי המלחמה."▼
* "המלחמה היא נמנעת, השלום הוא בלתי נמנע."▼
* "בסופו של דבר, אהיה חייב לחתום על מה שנחליט לחתום." ~ במסר תקיף לנשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר שלחץ עליו לחתום על הסכם להצבת קציני קישור מצרים בעזה (ויסברג א. & יעקבי ל., [http://www.israelhayom.co.il/article/222583 '''"חשיפה: המכתבים הגנוזים של מנחם בגין"'''], באתר ישראל היום, 1 באוקטובר 2014)▼
* "נוצרה אגדת כזב – או ביתר דיוק יצרוה חוגים מסוימים, שאולי הם קרובים יותר אליך – כי איש מלחמה הנני, וטבעי הוא זה של שואף דמים. כל ימי ידעתי שאין דברים רחוקים יותר מהאמת מאלה; כל ימי שנאתי מלחמות, והנשיאה באחריות לחיי אדם הייתה הקשה בניסיונותי. הואל נא לרשום לפניך, על פי ניסיוני שלי, מר עוז הנכבד, אדם הלוחם לחירות עמו, ליתר דיוק להבטחת קיומו – והן כך היה בשנות ה־40 – יכול להיות שהנו איש שלום." ~ במכתב לסופר עמוס עוז (ויץ י., [http://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.2356041 '''"מר עוז הנכבד, נוצרה אגדת כזב כי איש מלחמה הנני"'''], באתר הארץ, 25 ביוני 2014)▼
* "ניסיתם, מורי ורבותי מן המערך וממשלת המעבר הזאת, לחלק את העם הזה לשני מחנות – מחנה שלום ומחנה הרוצה במלחמה. באתי היום, אדוני היושב־ראש, לומר לכל הבית ועל ידו לכל עם ישראל, כי זו עלילת דם אשר כמותה לא הועללה על מאות אלפי יהודים ונציגיהם מאז שונאי ישראל העלילו את עלילותיהם עליו... ואנחנו מודים בכך שכל היהודים רוצים בשלום בכל לבם ובכל נפשם. הליכוד רוצה בשלום כמערך והמערך רוצה בשלום כליכוד, וכל בית ישראל מייחל לשלום ומתפלל אליו. וכל היהודים שונאים שפיכות דמים וכל היהודים רוצים להימנע מיתמות, משכול ומאלמנות, משום שבדור הזה ניגר דמנו כמים. אל תחלקו עוד את העם הזה למחנה שלום ולמחנה מלחמה. זה חטא ומן החמורים ביותר בתולדות ישראל." ~ מתוך כנס מיוחד של הכנסת השביעית▼
* "No more war, no more bloodshed, no more attacks.{{D}}" – "לא עוד מלחמה, לא עוד שפיכות דמים, לא עוד התקפות." ~ בטקס חתימת [[הסכם השלום בין ישראל למצרים]]▼
* "אנחנו נלחמים היום על השלום. אשרינו שזכינו לזה. כן, יש קשיים בשלום, יש; יש מכאובים בשלום, יש; יש [[W:קורבנות השלום|קורבנות למען השלום]], יש; כולם עדיפים מקורבנות המלחמה!" ~
==כלכלה==▼
* "אם תימשך האפליה בשטח המסים. אם משלמי המסים – שהם פועלים, בעלי מלאכה, סוחרים, רופאים, עורכי דין, תעשיינים, יוסיפו להיקרא מתוך כפיה להחזיק בפרי עבודתם את ה'טראסטים ההסתדרותיים' שאינם משלמים מס – תהיה זו זכות מוסרית לכל אזרחי המדינה לומר: אין מס בלי שוויון." ~ מתוך: חרות, 'מנחם בגין באסיפה המונית בבת-ים אין מס בלי שוויון', 29 בנובמבר 1954▼
* "כלל גדול הוא בהיסטוריה אם החובה לתשלום מסים אינה כללית היא אינה מוסרית; והתוצאה היא כי אם הממשלה מנסה לרמות את האזרחים, האזרחים מרמים את הממשלה." ~ מתוך: חרות, 'הקץ לאפליות במסים מ. בגין וי. בדר ב"מוגרבי" הטראסטים ההסתדרותיים הרוויחו כ־69 מיליון ושילמו למס הכנסה 360 אלף לירות בלבד', 28 בנובמבר 1954▼
* "השילוב המשעבד של ה'שליט' עם ה'מפרנס' יביא להפליות משוועות, לפרוטקציה משחיתה, לזלזול בחוק, לחורבן המוסר האזרחי, להרס המשק הצמא להשקעות, לעליית יוקר־החיים, לתמוטת המטבע, לערעור האמון, לצמיחת השוק השחור – לפשיטת רגל כלכלית." ~ מתוך: חרות▼
* "עוד נגיע לימים גדולים! עוד נחיה במדינה המבוססת על חרות וצדק, עוד נראה בנחמת ציון המשוחררת." ~ מתוך נאומו של יושב ראש תנועת החרות בגין בפתיחת הוועידה הארצית השלישית של התנועה, 21 באפריל 1954▼
* "כל מונופול, תהא צורתו מה שתהא, מדכא את האדם הפשוט." ~ מתוך: חרות, 'מולדתנו היא יחידה בפני עצמה ואין חוק בינלאומי שיצדיק נוכחות גדודי פולשים בארץ שאינה ארצם', 13 בדצמבר 1948▼
* "המונופולין, אשר לפי חוקי הברזל של הכלכלה, שואף לריכוז הון מכסמלי ולהחרבתו של כל גורם, העוסק או מוכן לעסוק באותם שטחי היצירה. משום כך נלחם לסילוק המונופולים מחיינו הכלכליים; וכן נלחם למען חוק שימנע הקמת מונופולים בעתיד. כי רק סילוק המונופוליזציה יפתח את הדרך לפתוח המשק, תכנו והבטחת דרגת חיים עולה על העמלים; וגם ישחרר את המוני העובדים, ובתוכם את העובדים במפעלים המונופוליסטיים, מהשתעבדות חומרית וגם מדינית למנגנון כל יכול." ~ מתוך: חרות, 'דברי מנחם בגין בקול ישראל עמנו ראוי להנהגה משחררת והוא יקימנה למען שחרורו ועתידו', 25 בינואר 1949▼
* "מעמד של בורגנים ותעשיינים יהודים הרואים את עצמם עד היום קומוניסטים, אלה שבשעתו ברחו מרדיפות נגד הקומוניסטים לארגנטינה. בינתיים התבססו יפה והם מראשי המנצלים, טוענים שהם קומוניסטים. אלה כדוגמת הסוציאליסטים שלנו השונאים את בעלי ההון ואוהבים רק את ההון." ~ מתוך: חרות, 'מנחם בגין בחזרו מן הגולה מדיניות רעב מחלישה את הדור ומבריח הון יהדות הגולה', 7 בנובמבר 1949▼
==יהדות==
* "יש כאלה המנבלים פיהם ואינם מהססים לומר שההלכה היהודית גזענית היא ושהיא מזכירה את הנאצים. אוי לאזנים שכך שומעות. בימים בהם כל אויבי נפשינו קוראים לשחרור ארצינו – 'כיבוש נאצי'; בימים בהם אלה שחתמו על ההסכם עם הנאצים ופתחו את חצובות הרשע לקראת מלחמת העולם השנייה, מכנים אותנו בשם הטמא. באים במדינתינו שלנו בני עמנו ומטילים דופי כזה בעמנו לדורותיו. מה רוצים אנשים אלה, שהילדים שלנו יתביישו בכך שהם נולדו יהודים? מה הם רוצים, שנאמר כי עלינו לברוח ממורשת אבותינו כדי להיות אנשים הגונים ולא נאצים וגזענים? ההלכה היהודית, הקיימת אלפי שנים, היא גזענית, ואדם המכבד את עצמו יברח ממנה ת"ק פרסה? האם באנו לכאן כדי להתבייש ביהדות שלנו, באבות אבותינו או כדי להמשיך במורשתם?" ~ מנאומו של בגין בכנסת ב־9 בפברואר 1970 בדיון בנושא: מיהו יהודי?▼
* "ההלכה היהודית גזענית? מאז העלילו עלילות דם על העם הזה, עוד לא הייתה נוראה מזו שמקורה עלילה עצמית. הגזענות שונאת זרות וגירות, וההלכה היהודית? [...] כמעט בכל פסוק כזה חוזרת ונישנית הפקודה והפקידה, כי גרים הייתם בארץ מצרים. היכן תמצאו מוסר אנטי גזעני עליון כזה?" ~ מנאומו של בגין בכנסת ב־9 בפברואר 1970 בדיון בנושא: מיהו יהודי?▼
* "אין כופים את היהדות על איש ואין כופים איש על היהדות. בני חורין יכולים להסכים לכלל כפול זה? היכן הכפייה? נכון אם האם אינה יהודיה אין הילד יהודי. אבל גם אם אדם בכלל אינו מבית ישראל, ורוצה להצטרף לעם היהודי, עליו לקיים גיור. זאת ההלכה. שומו שמים כופים עליך ישראל! אבל אני רוצה לשאול את חברי הכנסת הטוענים כך: ואם לא יקיים גיור ויוכר כיהודי, זאת לא תהיה כפייה? הן זוהי כפייה לכל העם היהודי לדורותיו! על המיליונים שאינם עוד, על המיליונים החיים, ועל המיליונים שיבוא. האיש לפי הכרתם, ולפי הכללים שבהם הם חיו אלפי שנים, אינו יהודי, ואף על פי כן אומרים: קבלו אותו, הוא יהודי." ~ מנאומו של בגין בכנסת ב־9 בפברואר 1970 בדיון בנושא: מיהו יהודי?
* "נכון, יש להקל בגיור. לא לנו לשפוט מה שהיה בדורות שעברו, יש פירושים שונים לגבי גרים. היקשו והקלו. היו תקופות שונות. [...] היום התקופה היא מיוחדת במינה. [...] בברית המועצות נוצרו תנאים שבגללם נישואי תערובת נעשו בתקופה מסוימת כמעט לחם חוקו של העם היהודי. איש לא אשם בזה, אלה התנאים הם באים עלינו. אנו מבקשים וקוראים להקל עליהם להצטרף אל עמינו." ~ מנאומו של בגין בכנסת ב־9 בפברואר 1970 בדיון בנושא: מיהו יהודי?
▲* "יש כאלה המנבלים פיהם ואינם מהססים לומר שההלכה היהודית גזענית היא ושהיא מזכירה את הנאצים. אוי לאזנים שכך שומעות. בימים בהם כל אויבי נפשינו קוראים לשחרור ארצינו – 'כיבוש נאצי'; בימים בהם אלה שחתמו על ההסכם עם הנאצים ופתחו את חצובות הרשע לקראת מלחמת העולם השנייה, מכנים אותנו בשם הטמא. באים במדינתינו שלנו בני עמנו ומטילים דופי כזה בעמנו לדורותיו. מה רוצים אנשים אלה, שהילדים שלנו יתביישו בכך שהם נולדו יהודים? מה הם רוצים, שנאמר כי עלינו לברוח ממורשת אבותינו כדי להיות אנשים הגונים ולא נאצים וגזענים? ההלכה היהודית, הקיימת אלפי שנים, היא גזענית, ואדם המכבד את עצמו יברח ממנה ת"ק פרסה? האם באנו לכאן כדי להתבייש ביהדות שלנו, באבות אבותינו או כדי להמשיך במורשתם?" ~ מנאומו של בגין בכנסת ב־9 בפברואר 1970 בדיון בנושא: מיהו יהודי?
▲* "ההלכה היהודית גזענית? מאז העלילו עלילות דם על העם הזה, עוד לא הייתה נוראה מזו שמקורה עלילה עצמית. הגזענות שונאת זרות וגירות, וההלכה היהודית? [...] כמעט בכל פסוק כזה חוזרת ונישנית הפקודה והפקידה, כי גרים הייתם בארץ מצרים. היכן תמצאו מוסר אנטי גזעני עליון כזה?" ~ מנאומו של בגין בכנסת ב־9 בפברואר 1970 בדיון בנושא: מיהו יהודי?
==חברה==
שורה 69 ⟵ 86:
* "נכון הדבר שחלוקה שווה היא בדרך כלל חלוקה צודקת. אבל אם מחלקים את הרעב באופן צודק, עדיין אין זה משביע את הרעבים. אני מפקפק מאד אם צדק של רעב משביע את הרעב לצדק." ~ מתוך: חרות, 'את המדינה שקמה בידי לוחמים מורדים ומגנים מביאה הממשלה הזו אל עברי – פי פחת. נאום מנחם בגין בכנסת בוויכוח על סקירתו של ראש הממשלה', 11 בנובמבר 1949
* "אמנם בימים עברו, ידעו סטודנטים יהודיים ללמוד מתוך רעב. לרעוב מתוך שינון. אבל אם השינון הוא חובה, הרעב אינו מצווה. במדינה תקינה יש לאפשר ללמוד ולא לרעוב." ~ מתוך: העיתון חרות, 'שביתת המשלמים', מנחם בגין, עמ' 2, 3 בדצמבר 1954
▲==כלכלה==
▲* "אם תימשך האפליה בשטח המסים. אם משלמי המסים – שהם פועלים, בעלי מלאכה, סוחרים, רופאים, עורכי דין, תעשיינים, יוסיפו להיקרא מתוך כפיה להחזיק בפרי עבודתם את ה'טראסטים ההסתדרותיים' שאינם משלמים מס – תהיה זו זכות מוסרית לכל אזרחי המדינה לומר: אין מס בלי שוויון." ~ מתוך: חרות, 'מנחם בגין באסיפה המונית בבת-ים אין מס בלי שוויון', 29 בנובמבר 1954
▲* "כלל גדול הוא בהיסטוריה אם החובה לתשלום מסים אינה כללית היא אינה מוסרית; והתוצאה היא כי אם הממשלה מנסה לרמות את האזרחים, האזרחים מרמים את הממשלה." ~ מתוך: חרות, 'הקץ לאפליות במסים מ. בגין וי. בדר ב"מוגרבי" הטראסטים ההסתדרותיים הרוויחו כ־69 מיליון ושילמו למס הכנסה 360 אלף לירות בלבד', 28 בנובמבר 1954
▲* "השילוב המשעבד של ה'שליט' עם ה'מפרנס' יביא להפליות משוועות, לפרוטקציה משחיתה, לזלזול בחוק, לחורבן המוסר האזרחי, להרס המשק הצמא להשקעות, לעליית יוקר־החיים, לתמוטת המטבע, לערעור האמון, לצמיחת השוק השחור – לפשיטת רגל כלכלית." ~ מתוך: חרות
▲* "עוד נגיע לימים גדולים! עוד נחיה במדינה המבוססת על חרות וצדק, עוד נראה בנחמת ציון המשוחררת." ~ מתוך נאומו של יושב ראש תנועת החרות בגין בפתיחת הוועידה הארצית השלישית של התנועה, 21 באפריל 1954
▲* "כל מונופול, תהא צורתו מה שתהא, מדכא את האדם הפשוט." ~ מתוך: חרות, 'מולדתנו היא יחידה בפני עצמה ואין חוק בינלאומי שיצדיק נוכחות גדודי פולשים בארץ שאינה ארצם', 13 בדצמבר 1948
▲* "המונופולין, אשר לפי חוקי הברזל של הכלכלה, שואף לריכוז הון מכסמלי ולהחרבתו של כל גורם, העוסק או מוכן לעסוק באותם שטחי היצירה. משום כך נלחם לסילוק המונופולים מחיינו הכלכליים; וכן נלחם למען חוק שימנע הקמת מונופולים בעתיד. כי רק סילוק המונופוליזציה יפתח את הדרך לפתוח המשק, תכנו והבטחת דרגת חיים עולה על העמלים; וגם ישחרר את המוני העובדים, ובתוכם את העובדים במפעלים המונופוליסטיים, מהשתעבדות חומרית וגם מדינית למנגנון כל יכול." ~ מתוך: חרות, 'דברי מנחם בגין בקול ישראל עמנו ראוי להנהגה משחררת והוא יקימנה למען שחרורו ועתידו', 25 בינואר 1949
▲* "מעמד של בורגנים ותעשיינים יהודים הרואים את עצמם עד היום קומוניסטים, אלה שבשעתו ברחו מרדיפות נגד הקומוניסטים לארגנטינה. בינתיים התבססו יפה והם מראשי המנצלים, טוענים שהם קומוניסטים. אלה כדוגמת הסוציאליסטים שלנו השונאים את בעלי ההון ואוהבים רק את ההון." ~ מתוך: חרות, 'מנחם בגין בחזרו מן הגולה מדיניות רעב מחלישה את הדור ומבריח הון יהדות הגולה', 7 בנובמבר 1949
▲== שלום==
▲[[קובץ:Camp David, Menachem Begin, Anwar Sadat, 1978.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"המלחמה היא נמנעת, השלום הוא בלתי נמנע."{{ש}} מנחם בגין, [[ג'ימי קרטר]] ו[[אנואר סאדאת]] בקמפ דייוויד, 1978]]
▲* "טובים קשיי ה[[שלום]] מיסורי המלחמה."
▲* "המלחמה היא נמנעת, השלום הוא בלתי נמנע."
▲* "בסופו של דבר, אהיה חייב לחתום על מה שנחליט לחתום." ~ במסר תקיף לנשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר שלחץ עליו לחתום על הסכם להצבת קציני קישור מצרים בעזה (ויסברג א. & יעקבי ל., [http://www.israelhayom.co.il/article/222583 '''"חשיפה: המכתבים הגנוזים של מנחם בגין"'''], באתר ישראל היום, 1 באוקטובר 2014)
▲* "נוצרה אגדת כזב – או ביתר דיוק יצרוה חוגים מסוימים, שאולי הם קרובים יותר אליך – כי איש מלחמה הנני, וטבעי הוא זה של שואף דמים. כל ימי ידעתי שאין דברים רחוקים יותר מהאמת מאלה; כל ימי שנאתי מלחמות, והנשיאה באחריות לחיי אדם הייתה הקשה בניסיונותי. הואל נא לרשום לפניך, על פי ניסיוני שלי, מר עוז הנכבד, אדם הלוחם לחירות עמו, ליתר דיוק להבטחת קיומו – והן כך היה בשנות ה־40 – יכול להיות שהנו איש שלום." ~ במכתב לסופר עמוס עוז (ויץ י., [http://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.2356041 '''"מר עוז הנכבד, נוצרה אגדת כזב כי איש מלחמה הנני"'''], באתר הארץ, 25 ביוני 2014)
▲* "ניסיתם, מורי ורבותי מן המערך וממשלת המעבר הזאת, לחלק את העם הזה לשני מחנות – מחנה שלום ומחנה הרוצה במלחמה. באתי היום, אדוני היושב־ראש, לומר לכל הבית ועל ידו לכל עם ישראל, כי זו עלילת דם אשר כמותה לא הועללה על מאות אלפי יהודים ונציגיהם מאז שונאי ישראל העלילו את עלילותיהם עליו... ואנחנו מודים בכך שכל היהודים רוצים בשלום בכל לבם ובכל נפשם. הליכוד רוצה בשלום כמערך והמערך רוצה בשלום כליכוד, וכל בית ישראל מייחל לשלום ומתפלל אליו. וכל היהודים שונאים שפיכות דמים וכל היהודים רוצים להימנע מיתמות, משכול ומאלמנות, משום שבדור הזה ניגר דמנו כמים. אל תחלקו עוד את העם הזה למחנה שלום ולמחנה מלחמה. זה חטא ומן החמורים ביותר בתולדות ישראל." ~ מתוך כנס מיוחד של הכנסת השביעית
▲* "No more war, no more bloodshed, no more attacks.{{D}}" – "לא עוד מלחמה, לא עוד שפיכות דמים, לא עוד התקפות." ~ בטקס חתימת [[הסכם השלום בין ישראל למצרים]]
▲* "אנחנו נלחמים היום על השלום. אשרינו שזכינו לזה. כן, יש קשיים בשלום, יש; יש מכאובים בשלום, יש; יש [[W:קורבנות השלום|קורבנות למען השלום]], יש; כולם עדיפים מקורבנות המלחמה!" ~ מגן על הסכם השלום עם מצרים וקובע את המונח "קורבנות השלום"
== דמוקרטיה ==
| |||