האחים קרמזוב: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
עריכה, הרחבה
שורה 1:
[[קובץ:The Dostoevsky-Brothers Karamazov first edition cover page.JPGjpg|ממוזער|156 פיקסלים|עמוד הפתיחה של המהדורה הראשונה]]
'''[[:W:האחים קרמזוב|האחים קרמזוב]]''' (ברוסית: '''Братья Карамазовы''') הוא רומן מאת הסופר הרוסי [[פיודור דוסטויבסקי]] שראה אור בשנת 1880.
{{מפריד}}
 
==כללי==
* "האם קיימת בעולם כולו ישות סמכותית שיש בכוחה [[סליחה|לסלוח]]?"
* "אבות ומורים, אני שואל את עצמי מהו הגיהנום. סבורני כי מדובר ב[[סבל]] שבו אנו חשים כאשר אין בכוחנו לאהוב עוד."
שורה 10:
* "היופי הוא מסתורי ונורא; אלוהים והשטן לוחמים זה בזה שם, ושדה הקרב הוא לבו של האדם."
* "אדם המשקר לעצמו ומאמין בשקריו הופך להיות לא מסוגל להכיר את האמת של עצמו ושל הזולת. בסופו של דבר הוא מאבד את כבודו העצמי ואת הכבוד לזולתו, וכאשר אין הוא מכבד איש הוא איננו יכול עוד לאהוב, נכנע לשפלות שבתשוקותיו ומתנהג כחיה כדי לספק את יצריו."
* "בימים הכי נוראיים של האינקוויזיציה, כשיום־יום בערו מדורות לתפארת האל... בשם הסגידה הכללית הם הכו זה את זה לפי חרב. הם בראו להם אלים וקראו זה אל זה: 'עזבו את אלוהיכם ובואו לעבוד את אלוהינו, ולא - יקיץ הקץ עליכם ועל אלוהיכם."
 
* "אין בנמצא ולא יכול להיות פשע עלי אדמות שעליו אלוהים לא ימחל למי שמתחרט באמת ובתמים. ומדוע? כי האדם אינו יכול לבצע פשע כה גדול עד כי ירוקן מתוכנה את אהבתו האינסופית של אלוהים."<ref>ספר 2, פרק 3</ref>
== ספר 2, פרק 3 ==
* "אין בנמצא ולא יכול להיות פשע עלי אדמות שעליו אלוהים לא ימחל למי שמתחרט באמת ובתמים. ומדוע? כי האדם אינו יכול לבצע פשע כה גדול עד כי ירוקן מתוכנה את אהבתו האינסופית של אלוהים."
* "אם אתה מביע חרטה, אתה אוהב, ואם אתה אוהב אתה נמצא עם אלוהים. האהבה מכפרת על הכול וגואלת את הכול."
* "ה[[אהבה]] מהווה אוצר כה אינסופי עד כי יש בכוחה לקנות את העולם כולו ולכפר לא רק על פשעיך, אלא גם על אלה של כל בני האדם. לכן, הסר מלבך את הפחד."
* "אם אתה אומר שאני נראה [[שמחה|שמח]] דבר אינו יכול לתת לי הנאה גדולה יותר, כי בני האדם נבראו כדי להיות מאושרים, ואלה המאושרים לחלוטין יכולים לומר לעצמם: 'אני מבצע את רצונו של אלוהים על האדמה הזאת'. הצדיקים, הישרים והקדושים המעונים כולם היו אנשים מאושרים."<ref>ספר 2, פרק 4</ref>
* "בכל זאת נזכור איך הבאנו לקבורה את הילד המסכן, שבתחילה יידינו בו אבנים ולימים אהבנו אותו כולנו אהבת נפש. ילד נחמד היה, ילד טוב לב ואמיץ, רגיש לכבודו של אביו ולעלבונו המר, עד שקם לריב את ריבו... יהיה אשר יהיה, לעולם אל תשכחו כמה טוב היה לנו כאן, לכולנו יחדיו, בהיותנו מלוכדים כולנו ברגש כה יפה ונדיב, שהפך אותנו באותם הימים, ימי אהבתנו לילד המסכן, לטובים יותר, אולי, מכפי שאנו באמת... כמה טובים החיים כשאתה עושה משהו טוב, ומכל הלב."
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
== ספר 2, פרק 4 ==
* "אם אתה אומר שאני נראה [[שמחה|שמח]] דבר אינו יכול לתת לי הנאה גדולה יותר, כי בני האדם נבראו כדי להיות מאושרים, ואלה המאושרים לחלוטין יכולים לומר לעצמם: 'אני מבצע את רצונו של אלוהים על האדמה הזאת'. הצדיקים, הישרים והקדושים המעונים כולם היו אנשים מאושרים."
 
[[קטגוריה:רומנים רוסיים]]