מגפה: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור |
מ ←מקורות יהודים: גירסא אחרת בהערה |
||
שורה 11:
==מקורות יהודים==
* "אמר רבי חנינה: אחת לשישים או לשבעים שנה הקב"ה מביא דֶבֶר בעולם, וּמְכַלֶה את הממזרים ונוטל עִמַּהֵן כשֵירים, שלא לפַרסֵם את החוטאים." ~ [[תלמוד ירושלמי]], מסכת קידושין, פרק ד, הלכה א (דף מג, ב){{הערה|מופיע, בשינוי קל, גם ב{{ו|במדבר רבה}}, פרשת נשוא, פרשה ט, וב-{{ו|בילקוט שמעוני}} על התורה, פרשת צו, רמז תפח, ו}}
* "תנו רבנן: מגיפת דֶבֶר בעיר – כנס רגליך! [כלומר, מעט ביציאה מן הבית].{{ש}} שנאמר: 'ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר' ({{פסוק|שמות|יב|כב|קצר=כן}}),{{ש}} ואומר: 'לך עמי בא בחדריך וסגור דלתיך בעדך [חבי כמעט רגע עד יעבור זעם]' ({{פסוק|ישעיהו|כו|כ|קצר=כן}}),{{ש}} ואומר: 'מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה' [גם בחור גם בתולה יונק עם איש שיבה] ({{פסוק|דברים|לב|כה|קצר=כן}}).{{ש}}{{ש}} יש מקום לשאול – ואם תאמר: דברים אלה אמורים 'שלא ייצא' – דווקא בלילה, כאשר המשחית בעיר? אבל ביום – לא? תא שמע [בוא ולמד] ממה שנאמר בכתוב: 'לך עמי בא בחדריך וסגור דלתך'.{{ש}} ואם תאמר: דברים אלה אמורים דווקא במקום שאין אימה מבפנים, ולכן ראוי להתחבא בבית. אבל, במקום שיש אימה מבפנים, אולי עדיף שהאדם ייצא ויישב בין אנשים בחברה? על כן תא שמע [בוא ולמד] מן הכתוב: 'מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה' לומר: אף על פי ש'מחדרים אימה' – מכל מקום 'מחוץ תשכל חרב' – ומוטב להישאר בבית!{{ש}}{{ש}} ומסופר: רבא בעידן רתחא הוי סכר כוי [בזמן דבר, היה סוגר את חלונות ביתו] דכתיב [שנאמר]: 'כי עלה מוות בחלונינו' ({{פסוק|ירמיהו|ט|כ|קצר=כן}})." ~ {{בבלי|בבא קמא|ס|ב}}, על פי ביאור {{ו|תלמוד שטיינזלץ|תלמוד שטיינזלץ}}
* בִּזְמַן שֶׁדֶּבֶר בָּעִיר, יִסְגֹּר אָדָם עַצְמוֹ וְלֹא יִתְרָאֶה בַּשּׁוּק. שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּתָּן רְשׁוּת לַמְחַבֵּל - מִי שֶׁפּוֹגֵעַ בּוֹ - נִזּוֹק, וְהוּא מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ." ([https://www.sefaria.org.il/Zohar_Chadash%2C_Midrash_Rut?lang=he זוהר חדש-מדרש רות]){{הערה|נוסח אחר: בִּזְּמַן שֶׁהַדִּין (=דבר) בָּא לָעִיר- יְסַלֵּק אָדָם עַצְמוֹ מֵאוֹתָהּ עִיר, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּיתַּן רְשׁוּת לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת, אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לְכָל אָדָם, וְאִישׁ שֶׁפָּגַע בּוֹ- יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְהַזִּיקוֹ.}}
* "כתב {{ו|רמ"א}} ב{{ו|ארבעה טורים|טור}} {{ו|יורה דעה}}... שיש לברוח מהעיר כשדֶבֶר בעיר, ויש לצאת מן העיר בתחילת הדֶבֶר, ולא בסופו. וכל אלו הדברים משום סכנה, ושומר נפשו ירחק מהם, עד כאן. וכן נוהגין העולם. {{ש}}ואני תמה אודות מכת אבעבועות קטנות ההולכת בין התינוקות הנקרא בלאטר"ן בל"א בר מינן, למה אין נזהרין להבריח התינוקות ולצאתם מן העיר! ובוודאי עתידים האבות ליתן דין על מיתות יונקי שדים שלא חטאו וגמולי חלב שלא פשעו שמתו בחולי זה, ולא חשו אביהם להבריחם. על כן, כל איש ירא אלוהים יהיה ירא וחרד על כל צרה שלא תבוא." ~ {{ו|שני לוחות הברית (ספר)|ספר שני לוחות הברית}} ([https://www.sefaria.org.il/Shenei_Luchot_HaBerit%2C_Shaar_HaOtiyot%2C_Derech_Eretz?lang=he שער האותיות, דל"ת, דרך ארץ])
| |||