תלמוד: הבדלים בין גרסאות בדף

[[קובץ:Талмуд Вавілонскі. Трактат Сангедрын 01.JPG|ממוזער|200px|[[מסכת סנהדרין]] ב[[תלמוד בבלי]]]]

'''[[w:תלמוד|תלמוד]]''' הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים – חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת ה[[משנה]], בתחילת המאה ה־3. השם "תלמוד" מקורו מזמן התנאים ומשמעו: לימוד, עיון ופירוש. התלמוד נכתב בעיקר כפרשנות לדברי התנאים – כותבי המשניות והברייתות. הגות זו התפתחה במקביל בבבל וב[[ארץ ישראל]], דבר שהוביל לכתיבתם של שני תלמודים: [[תלמוד בבלי]] ו[[תלמוד ירושלמי]]. התלמוד הבבלי (הידוע גם בשם הארמי "גמרא") נפוץ יותר מהירושלמי, וחכמי ההלכה בדורות שלאחר כתיבת התלמוד קיבלו את התלמוד הבבלי לפסיקת הלכה למעשה.

 

התלמוד הבבלי, בהשפעת חכמי ישראל שחיו בתקופות שלאחר כתיבתו – הסבוראים, הגאונים, הראשונים והאחרונים – הפך לספר ההלכתי החשוב ביותר יחד עם המשנה, והוא הספר הנלמד ביותר בישיבות ובקרב תלמידי חכמים. על התלמוד הבבלי חוברו החיבורים הרבים ביותר, והוא הספר ההלכתי המצוטט ביותר בעולם ההלכה.