אריך קסטנר: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
עריכה
שורה 5:
* "מרבית האנשים מניחים את [[ילדות]]ם בצד כאילו הייתה כובע משומש. רק מי שבגר ובכל זאת נשאר קצת ילד, הוא בן אדם."
* "[[ספר]] בלי הקדמה הוא כמו בית בלי גינה קטנה לפניו."
* "זה לא משנה אם הסיפור קרה או לא קרה. העיקר שהוא אמיתי! סיפור הוא אמיתי אם הוא יכול היה לקרות בדיוק כפי שמספרים אותו." ~ מתוך ההקדמה לספר "פצפונת ואנטון"
* "סיפרתי על אנטון אף על פי שהוא דומה לאמיל טישביין, כי אני חושב שעל נערים כאלה אי אפשר לספר די, ואין לנו די אמילים ואנטונים." ~ מתוך אחרית הדבר לספר "פצפונת ואנטון"
* "[[דמעה|דמעות]] של ילדים אינן קטנות יותר, ולעיתים משקלן בעיני [[אלוהים]] כבד יותר ממשקל דמעותיהם של מבוגרים." ~ מתוך ההקדמה לספר "הכיתה המעופפת"
* "[[אומץ]] בלי תבונה הוא סתם תעלול ותבונה בלי אומץ היא קשקוש!" ~ מתוך ההקדמה לספר "הכיתה המעופפת"
שורה 31 ⟵ 29:
==פצפונת ואנטון (1931)==
{{דף מורחב|פצפונת ואנטון}}
* "זה לא משנה אם הסיפור קרה או לא קרה. העיקר שהוא אמיתי! סיפור הוא אמיתי אם הוא יכול היה לקרות בדיוק כפי שמספרים אותו." ~ מתוך ההקדמה לספר "פצפונת ואנטון"
 
* "המקריות היא המעצמה הכי חזקה בעולם."
* "כמה [[אושר]] נגרם כאשר גורמים אושר למישהו אחר."
שורה 41 ⟵ 39:
* "בדירה היו עשרה חדרים והיא הייתה כל כך גדולה עד שכאשר הגיעה חזרה פצפונת לחדרה אחרי האוכל, על פי רוב כבר הייתה שוב רעבה."
* "בּהתחלה אנטוֹן יתפּלא, ואחר כּךְ הוּא ישׂמח, וּפּצפּונת תוּכל בּסתר לחכּךְ את כּפּוֹת ידיה בּהנאה. היא הרי יוֹדעת איךְ זה קרה. בּלעדיה הכּל היה משׁתבּשׁ. אבל אנטוֹן לֹא ידע מזה. פּצפּונת לֹא צריכה [[תודה|תוֹדוֹת]]. המעשׂה עצמוֹ הוּא הפּרס שׁלהּ."
* "סיפרתי על אנטון אף על פי שהוא דומה לאמיל טישביין, כי אני חושב שעל נערים כאלה אי אפשר לספר די, ואין לנו די אמילים ואנטונים." ~ מתוך אחרית הדבר לספר "פצפונת ואנטון"
 
==שלושים וחמישה במאי (1931)==
* "זה היה בשלושים וחמישה במאי, ולכן אין זה פלא ששום דבר לא הפליא את הדוד רינגלהוּט. לו היה קורה לו רק לפני שבוע, מה שעוד יקרה לו היום, בוודאי היה חושב ששניים או שלושה ברגים התרופפו אצלו במוח או בכדור הארץ. אבל בשלושים וחמישה במאי צריכים להיות מוכנים לדברים המוזרים ביותר."
* "בימי חמישי הם אכלו, הוא וקונרד, רק מאכלים מטורפים. לפעמים נקניק וקצפת. או כעכים מלוחים עם ריבה. או עוגת דובדבנים עם חרדל אנגלי. את האנגלי הם אהבו יותר מאשר את הגרמני, כי החרדל האנגלי הוא חריף במיוחד ונשכני כאילו היו לו שיניים. וכשממש חשו בחילה, הוציאו את ראשיהם מן החלון וצחקו, עד שהשכנים היו בטוחים שהרוקח רינגלהוט ואחיינו שוב השתגעו."
* "כל אלה שטובים בחשבון, קיבלו את הים הדרומי. כאילו אין לנו [[דמיון]]! האחרים צריכים לתאר את בנייתו של בית בן ארבע קומות. זה כמובן משחק ילדים בהשוואה לים הדרומי. זה מה שקורה שאתה טוב בחשבון."
* "עכשיו התמקם הסוס בין הדוד לקונרד, הוציא את ראשו מבעד לחלון ואכל מן המרפסת של השכן שתי פוקסיות ובגוניה אחת, עד השורשים. רק את העציצים הואיל בטובו להשאיר."
* "כרוקח, וכידוע זה מה שהוא היה, הוא הכיר את כל המחלות והתרופות שקיבלו הסופרים. הוא ידע איך נרפאו וממה מתו. אבל בכל הנוגע בשמות ספריהם ומחזותיהם הוא פספס בלי הרף. לא יאמן, אבל הוא ניסה לטעון שאת 'שיר הפעמון' של [[פרידריך שילר|פְרִידְרִיך שילר]] כתב [[יוהאן וולפגנג פון גתה|יוֹהַן ווֹלְפְגַנְג גֵתֶה]]."