נשים קטנות: הבדלים בין גרסאות בדף

* "היא חייתה בחברה גרועה, גם אם דמיונית בלבד, שהשפיעה עליה לרעה מפני שהזינה את לבה ואת דמיונה במזון מזיק ומסוכן, וסילקה מבהירות את התום המלבלב שבאופייה מפני שערכה לה היכרות מוקדמת מדי עם הצד האפל של החיים, שכולנו מתוודעים אליו בשלב זה או אחר. היא החלה לחוש זאת גם אם עדיין לא התלוותה לכך הבנה, כי כשהרבתה לתאר תשוקות ותחושות של אחרים, החלה בהכרח לעיין ולהרהר בתשוקותיה וברגשותיה שלה - שעשוע קודר שנפשות צעירות ובריאות לא עוסקות בו מרצונן הטוב."

* "למה כולם אוהבים אותו - זאת השאלה שהפליאה את ג'ו בהתחלה. הוא לא היה עשיר או מפורסם, לא צעיר ולא יפה. משום בחינה לא היה מדהים, מרשים או מבריק על פי ההגדרות המקובלות. ובכל זאת היה מצודד כמו אש נעימה, ואנשים נקבצו סביבו כמו סביב אח מחממת. הוא היה עני, אבל העניק בלי הרף; הוא היה זר, אבל כולם היו חבריו; הוא כבר לא היה צעיר, ובכל זאת היה עליז כמו ילד; הוא היה מכוער ומשונה, ובכל זאת חשבו רבים שפניו יפהפיים, ובזכות אופיו סלחו לו בקלות על מוזרויותיו. ג'ו צפתה בו לא פעם, ניסתה להבין את פשר הנס, ולבסוף הגיעה למסקנה שסוד הקסם הוא טוב לבו. גם אם היה בו עצב כלשהו, הוא הסתיר אותו בלבו והפנה אל העולם רק את צדו המואר. קמטים דקים נראו במצחו, אבל דומה שהזמן נגע בו בעדינות, מפני שזכר כמה הוא נדיב כלפי אחרים. הקווים הדקיקים סביב פיו היו מזכרת לשפע של מילים חביבות וצחוק עולץ, מבט עיניו מעולם לא היה קר או נוקשה, ולפיתת ידו הגדולה הייתה חזקה, חמה ושופעת הבעה יותר ממילים. אפילו בגדיו כאילו נטלו חלק בטבעו המסביר פנים של הלובש אותם. הם נראו כאילו נוח להם ולכן הם ששים להעניק לו תחושת נוחות. הווסט הרחב שלו העיד על הלב הרחב השוכן מתחתיו; מעילו הבלוי נראה חברותי, וכיסיו הגדולים והרפויים הוכיחו בבירור שלא פעם ידיים קטנות נכנסות לתוכם ריקות ויוצאות מלאות; אפילו נעליו הסבירו פנים וצווארונו מעולם לא היה נוקשה ומציק כמו צווארונים אחרים."

* "אופי הוא נכס חשוב יותר מכסף, מעמד, השכלה או יופי."

* "לפעמים אני ממש מצטערת שיש לי מצפון, כי זה כל כך לא נוח. אם לא הייתי משתוקקת להיות בסדר ולא הייתי מרגישה רע כשאני לא בסדר, הכל היה נהדר. לפעמים אני ממש מצטערת שאבא ואמא הקפידו כל כך בדברים האלה. ... אוי, ג'ו, במקום להצטער, עלייך להודות לאלוהים על כך ש"אבא ואמא הקפידו כל כך בדברים האלה", ולרחם מכל הלב על אלה שלא זכו לגדול בחסותם של מבוגרים אחראים, שתחמו את דרכם בעקרונות מנחים, אשר בעיניהם של צעירים קצרי רוח עלולים להיראות כחומות של בית כלא, אך למעשה הם יסודות מוצקים, שעליהם נבנה האופי הבוגר."