יצחק רבין: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגית: שוחזרה |
מ שוחזר מעריכות של 84.108.145.140 (שיחה) לעריכה האחרונה של קליאו תגית: שחזור |
||
שורה 3:
==מדינת ישראל ==
* "האלימות היא כרסום יסוד ה[[דמוקרטיה]] הישראלית. יש לגנות אותה, להוקיע אותה, לבודד אותה. זו לא דרכה של מדינת ישראל. בדמוקרטיה יכולות להיות מחלוקות, אך הכרעה תהיה בבחירות דמוקרטיות, כפי שהיה הדבר ב־92, שם נתנו לנו את המנדט לעשות את מה שאנו עושים ולהמשיך בכך." ~ מתוך [[S:נאומו האחרון של יצחק רבין (4 בנובמבר 1995)|נאומו האחרון]] בעצרת השלום בה נרצח, 4 בנובמבר 1995, י"ב בחשוון תשנ"ו
* "אין לנו מכרות [[זהב]], אין לנו נפט ולא יהלומים. ישראל ענייה במשאבי טבע, אבל יש לה ובה פוטנציאל אנושי אדיר."
* "לאחת הבעיות הכואבות שלנו יש שם, שם פרטי ושם משפחה. זהו צירוף שתי המלים 'יהיה בסדר'. צירוף המלים האלה, שרבים מאיתנו שומעים בחיי היום יום של מדינת ישראל, הוא בלתי נסבל. מאחורי שתי המלים האלה חבוי בדרך כלל כל מה שלא 'בסדר': יהירות ותחושת ביטחון עצמי מופרז, כוח ושררה, שאין להם מקום."
*"אני מבקש שכולנו, כל יושבי הבית הזה, יזכרו, העם לא משרת אותנו- אנחנו משרתים את העם." ~ מתוך נאום כינון הממשלה, 13 ביולי 1992
==השלום==
* "[[שלום]] עושים עם אויבים."
* "השלום הוא קודם כל בתפילות, אך לא רק בתפילות."
* "אין דרך לישראל בלי [[כאב|מכאובים]]. עדיפה דרך השלום מאשר דרך המלחמה."
* "די לדם ולדמעות. די. אין בנו שנאה כלפיכם, אין אנו תאבי נקמה. אנו כמוכם: אנשים שרוצים לבנות בית, לטעת עץ, לאהוב ולחיות לצדכם בכבוד, באהדה, כבני אדם, כבני חורין."
* "אין לי נכסים, יש לי רק חלומות להוריש לדורות הבאים [[עולם]] טוב יותר, מפויס יותר - עולם שנעים לחיות בו. אין זה הרבה מדי."
* "לאחר [[מלחמה|מלחמות]] ואירועי דמים לאין ספור, אנו שולטים על יותר מ־2 מיליוני פלשתינים באמצעות צה"ל ומנהלים את חייהם על־ידי מינהל אזרחי. אין זה פתרון של שלום. אנו יכולים להמשיך להילחם, אנחנו יכולים להמשיך להרוג ולהמשיך להיהרג, אבל אנחנו גם יכולים לנסות להפסיק את מעגל הדמים הבלתי־נגמר הזה; אנחנו יכולים לתת גם סיכוי לשלום." ~ בעת אישור הסכם אוסלו ב' בכנסת, 5 באוקטובר 1995.{{הערה|שם=כנסת 5 באוקטובר}}
==ירושלים ==
* "כל ההיסטוריה של העם היהודי נמצאת בין חריצו של הכותל הקדוש הזה".{{הערה|מתוך הפרק הראשון בספרו '''פנקס שירות'''.}}
* "ירושלים שלי היא מוקד געגועיו ומחוז חלומותיו של העם היהודי. היא החלום – להגיע. אנו חלוקים בדעותינו מימין ומשמאל: יש לנו ויכוחים על דרך ועל מטרה. אך בישראל אין לנו ויכוח בנושא אחד: שלמותה של ירושלים והמשך כינונה וביסוסה כבירתה של מדינת ישראל. מבחינתנו, ירושלים אינה נושא לפשרה, ואין שלום בלי ירושלים. ירושלים, שנחרבה שמונה פעמים, הייתה שלנו, תהיה שלנו, היא שלנו, וכך תהיה לעולמי עד." ~ נאום בכנסת, 1992
* "[[ירושלים]] השלמה והמאוחדת הייתה ותהיה לעולמי עד בירתו של עם ישראל בריבונות ישראל, מוקד לגעגועיו וחלומותיו של כל יהודי." ~ במהלך ישיבת הכנסת, 21 בספטמבר 1993.{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/Tql/knesset/Knesset13/html/19930921@19930921002@002.html פרוטוקול].}}
* "אילו אמרו לנו שמחיר השלום הוא ויתור על [[ירושלים]] המאוחדת בריבונות ישראל, הייתי עונה הבה נוותר על השלום." ~ מתוך נאום בפני תלמידי תיכון, 1995
* "ממשלה זו, כמו כל קודמותיה, מאמינה כי אין חילוקי דעות בבית הזה בדבר נצחיותה של ירושלים כבירת ישראל. ירושלים השלמה והמאוחדת הייתה ותהיה לעולמי עד בירתו של עם ישראל בריבונות ישראל. הממשלה נחושה בדעתה, כי ירושלים אינה נושא למיקוח." ~ נאום בכנסת, 15 במאי 1995
* "עיקרי השינויים - לא כולם - כפי שאנו רואים אותם ורוצים אותם בפתרון הקבע: בראש ובראשונה ירושלים המאוחדת, שתכלול גם את מעלה-אדומים וגם את גבעת-זאב, כבירת ישראל, בריבונות ישראל... משא-ומתן בין הצדדים להסכם בדבר מעמד הקבע יחל מוקדם ככל האפשר אך לא מאוחר מ-4 במאי 1996. כזכור, הוא יסתיים ב-4 במאי 1999. מובן כי משא-ומתן זה יכסה נושאים נותרים, לרבות ירושלים, הסדרי ביטחון וגבולות, יחסים ושיתוף פעולה עם שכנים אחרים וכן נושאים אחרים בעלי עניין משותף." ~ מתוך נאומו האחרון בכנסת, אחרי הסכם אוסלו השני, 5 באוקטובר, 1995.{{הערה|שם=כנסת 5 באוקטובר}}
==צה"ל ==
* "מטרת צה"ל להרתיע, או אם ההרתעה נכשלת – להכריע." ~ כרמטכ"ל, טרם [[מלחמת ששת הימים]]
* "בתוך [[W:חיל הרגלים הישראלי|כוחות החי"ר של צה"ל]] בולטת [[W:חטיבת הצנחנים|חטיבת הצנחנים]] הסדירה משכמה ומעלה. הצנחנות בצה"ל אינה רק מקצוע צבאי. צנחנות היא אופי. היא מגלמת את התגשמות חלומה של הציונות לאו דווקא בהקשר הבטחוני־צבאי: אנשים יפים שמפעמת בהם אהבת האדם והארץ, בעלי רמה אישית גבוהה, נחישות עד תום, נכונות להקרבה. זוהי הרוח המייחדת את כל המתנדבים והנחשונים מאז ימי ראשית היישוב ועד עצם היום הזה. זוהי הרוח שהוליכה את ישראל, בוודאי את [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]], לשעותיהם היפות ביותר."{{הערה|מתוך הקדמה שכתב לספר "[[W:אתי מלבנון|אתי מלבנון]]", מאת האלוף [[יורם יאיר]], משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1990, עמודים 7–8.}}
==מלחמת העצמאות ==
* "עברתי הרבה מאז, אבל יש זיכרונות ומראות שלא נמחקו, ויישארו קשים לתמיד. השורות העצובות בספר שלך מתארות איך שמעתם ברדיו, בחדר האוכל בקרית ענבים לפני יציאה לפעולה, את [[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]] מכריז על הקמת המדינה וחייל אחד מתחנן 'חבר'ה, תסגרו את זה, אני מת לישון, נשמע את ההכרזות מחר'." ~ על [[W:המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות|המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות]].{{הערה|שם=ניבה לניר 2011|ניבה לניר, [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1517160 "מחרדה לא בונים מדינה"], באתר הארץ, 7 באוקטובר 2011.}}
* "זה היה עצוב. ובעיקר קשה. אם קראת, את יודעת: ל[[W:חטיבת הראל|הראל]] היו 220 הרוגים ו־617 פצועים בקרבות האלה. כמה מהם, ילדים ממש, נהרגו מולי. לעיני. כמה מהם קברתי במו ידי. אני מניח שגם אם הייתי בן 30 או 40 זה היה קשה. אבל הייתי בן 26, ו[[W:המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות|הדרך לירושלים]] וחיי האנשים שהופקדו להחזיק אותה פתוחה היו עליי, באחריותי. אם היה לנו זמן הייתי מבקש מיחזקאל (שרעבי, נהגו) לעבור בבית הקברות בקרית ענבים. מבחינתי, החלק הקשה ב[[W:מלחמת העצמאות|מלחמת העצמאות]] נשאר שם, ויישאר שם לתמיד."{{הערה|שם=ניבה לניר 2011}}
* "מודיעים לי כי הוחלט להפגיז את האונייה [אלטלנה] בתותח. פגז ראשון לא הרחק מן האונייה, הפגז השני או השלישי פגע באונייה. תותח מיושן, ללא כוונות, עם סיכויים אפסיים לפגוע באונייה שבים – ואיזו פגיעה מדויקת. אפילו הארטילריה המודרנית של צה"ל לא הייתה מתביישת היום [1979] בהישג כזה ... זו הייתה הפגזה כדי לפגוע ולא להטיל פחד בלבבות אנשי האונייה, כפי שניסו להסביר שנים רבות לאחר מעשה. ללא חיסול האונייה, לא הייתה פרשה זו מסתיימת." ~ "פנקס שירות", עמ' 568
== מלחמת ששת הימים ==
* "אני חושב, כי מלחמה זו הוכיחה, כי חל גיבוש חדש בתפיסה הכוללת של צה"ל, תוך כדי התאמת דרכי הפעולה הצבאית, הכלים, האמצעים והאימונים בצורה המתאימה והתוצאות הוכיחו את עצמן. אני חושב, שצה"ל לא היה ערוך מעולם טוב יותר למלחמה מכפי שהוא נערך לפני [[מלחמת ששת הימים]]." ~ בראיון על מלחמת ששת הימים.{{הערה|שם=רויכמן 2006|{{ynet|ינון רויכמן|יצחק רבין מדבר על המלחמה|3315199|2 בנובמבר 2006|}}.}}
שורה 47 ⟵ 76:
* "ישות שהיא פחות ממדינה." ~ על הרשות הפלסטינית{{הערה|שם=כנסת 5 באוקטובר}}
* "מרצחי השלום ואויביו." ~ על ארגוני הטרור הפלסטיני, 1995.{{הערה|שם=כנסת 5 באוקטובר}}
== על פוליטיקה ==
* "הבלוף הזה וכל ההסתאבות שבאה לחיים הפוליטיים בישראל בניסיון להרכיב ממשלה צרה, נכשל לא רק באופן טקטי אלא גם קונספטואלית." ~ על [[w:התרגיל המסריח|התרגיל המסריח]]
* "בכל קואליציה יש גם קצת גועליציה." ~ בזמן המשא ומתן הקואליציוני, 1992
* "אני אחליט ואני אנווט." ~ בעקבות ניצחון [[w:מפלגת העבודה|מפלגת העבודה]] ב[[w:בחירות לכנסת השלוש עשרה|בחירות לכנסת השלוש עשרה]], 1992
* "איך אומרים ברדיו ''הכל דיבורים''? אז הכל דיבורים!" ~ בראיון ל[[W:רזי ברקאי|רזי ברקאי]] בתכנית הרדיו הכל דיבורים, 1990
== על אישים וקבוצות ==
שורה 75 ⟵ 110:
== על עצמו ==
* "זה לא היה החלום שלי. רציתי להיות מהנדס מים. למדתי בבית ספר חקלאי. חשבתי שמהנדס מים הוא מקצוע חשוב במזרח התיכון הצחיח."
* "בגיל שבו פורחות אהבות ראשונות, בגיל בו חוקרים התלמידים את מסתורי התנ"ך ונפלאות ה[[מתמטיקה]], בגיל 16 שמו בידי נשק בכוונה להגן על עצמי ולצערי גם כדי להרוג."
* "לא תמיד נמצאים אנשים שיש להם את העוז, את המחשבה, את היכולת, לשנות דברים, לשנות מוסכמות, ליצור מציאות חדשה." ~ בטקס בתחנת הכוח חדרה (הנקראת כיום על שמו, "אורות רבין"), 1 בנובמבר 1995, שלושה ימים טרם הירצחו
== כללי ==
|