וינסטון צ'רצ'יל: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
המשך
עריכה והתאמה לנייד
שורה 49:
 
==פוליטיקה==
[[קובץ:Printing4Sir WalkWinston ofChurchill Ideas- Berlin19086236948.JPGjpg|ממוזער|156 פיקסלים|"באופן אישי אני תמיד מוכן ללמוד, אם כי לא תמיד אני אוהב שמלמדים אותי." ~ במהלך ויכוח בבית הנבחרים הבריטי, 4 בנובמבר 1952]]
* "המטרה של פרלמנט היא לנהל דיונים במקום לערוך קרבות אגרוף."
* "הסוציאליזם היא פילוסופיית הכישלון, דת הבורות וזמרת הקנאה."
שורה 59 ⟵ 60:
* "אין דבר כזה 'מס טוב'."
 
==בימי מלחמת העולם השנייה==
[[קובץ:Winston Churchill verlDe sstGaulle dasHU Geb60057.jpg|ממוזער|172 udeפיקסלים|צ'רציל derלצידו Admiraltשל t[[שארל (1912)דה גול]].jpg|ממוזער| "במלחמה - הכרעה. בתבוסה - מרי. בניצחון - רוחב לב. בשלום - רצון טוב." ~<ref>מתוך בספרוספרו '''מלחמת העולם השנייה, א:' חשרת הסופה''', 1948</ref>]]
[[קובץ:Churchill-in-quebec-1944-23-0201a.jpg|ממוזער|172 פיקסלים| צ'רצ'יל בראיון לתאגיד השידור הקנדי במהלך וועידת קוויבק]]
[[קובץ:Winston Churchill walks through the ruins of Coventry Cathedral.jpg|ממוזער|"כולנו חייבים להפנות גב לזוועות העבר, עלינו להסתכל לעתיד: איננו יכולים להרשות לעצמנו לשאת לאורך השנים הבאות את השנאות ואת הנקמות שנבעו מפציעות העבר." ~ נאום באוניברסיטת ציריך, שווייץ, 19 בספטמבר 1946]]
[[קובץ:Churchill waves to crowds.jpg|ממוזער|יש להבטיח את גאולתם של פשוטי העם - מכל גזע ומכל מדינה - ממלחמה או מעבדות, על ידי נכונות כל הגברים וכל הנשים למות ולא להיכנע לעריצות. ~ נאום באוניברסיטת ציריך, שווייץ, 19 בספטמבר 1946]]
[[קובץ:Winston Churchill verl sst das Geb ude der Admiralt t (1912).jpg|ממוזער|"במלחמה - הכרעה. בתבוסה - מרי. בניצחון - רוחב לב. בשלום - רצון טוב." ~ בספרו '''מלחמת העולם השנייה א: חשרת הסופה''', 1948]]
[[קובץ:Churchill De Gaulle HU 60057.jpg|ממוזער|"כשאתה צריך להרוג מישהו, לא עולה לך להיות מנומס." ~ צ'רצ'יל מסביר בספרו את הסיבה שחתם את הצהרת המלחמה על יפן, שנשלחה לשגרירהּ, במילים: "יש לי הכבוד להיות - מתוך התחשבות רבה, אדוני - עבדך הנאמן". '''מלחמת העולם השנייה ג: הברית הגדולה''' (פרק 32, פרל הארבור)]]
[[קובץ:Brooke - Churchill - Montgomery.jpg|ממוזער|"כמה מלחמות נמנעו דרך סבלנות ורצון טוב לאורך זמן... כמה מלחמות שקעו דרך כיבוי שרפות, כמה אי-הבנות שהובילו למלחמות היה אפשר לפתור דרך דחיינות!" ~ '''מלחמת העולם השנייה א: חשרת הסופה''' (פרק 17, הטרגדיה של מינכן)]]
[[קובץ:Printing4 Walk of Ideas Berlin.JPG|ממוזער|"באופן אישי אני תמיד מוכן ללמוד, אם כי לא תמיד אני אוהב שמלמדים אותי." ~ במהלך ויכוח בבית הנבחרים הבריטי, 4 בנובמבר 1952]]
*"אני סמוך ובטוח שהיום אנו אדונים לגורלנו. שהמשימה שהוטלה עלינו איננה מעל כוחותינו; שנוכל לעמוד במכאובים ובמאמצים שהיא תובעת. כל עוד אנחנו מאמינים במטרה שלנו ויש לנו רצון ברזל לנצח, הניצחון לא יחמוק מידנו."
* "אין לי דבר להציע מלבד דם, עמל, דמעות ויזע." ~ בנאום לבית הנבחרים לאחר כניסתו לתפקיד ראש הממשלה במאי 1940, במהלך מלחמת העולם השנייה. המקור לאמרה "דם, יזע ודמעות.".
* "הבה נתחזק לפיכך בתפקידינו, וכך נבטיח לעצמנו שגם אם האימפריה הבריטית וחבר העמים שלה יחזיקו מעמד אלף שנים נוספות, עדיין יאמרו: 'זו הייתה שעתם היפה ביותר'." ~ בנאום בפני בית הנבחרים הבריטי, 18 ביוני 1940
* "מעולם בסכסוך אנושי, לא חבו רבים כל כך, הרבה כל כך, למעטים כל כך." ~ 20 באוגוסט 1940, על הטייסים הבריטים ב[[W:הקרב על בריטניה|קרב על בריטניה]] {{הערה|המשפט הזה מצוטט לא אחת בעברית, כ־"מעולם לא חבו רבים כל כך, הרבה כל כך, למעטים כל כך." אך המשפט המדויק שאמר צ'רצ'יל הוא: ".Never in the field of human conflict was so much owed by so many to so few"}}
שורה 74 ⟵ 69:
* "אנחנו נגן על האי שלנו, ויהיה המחיר מה שיהיה. נילחם בחופים, נילחם בנקודות הנחיתה, נילחם בשדות וברחובות, נילחם בגבעות. לעולם לא ניכנע."
* "[[לונדון]] יכולה לספוג זאת" ~ בזמן [[w:הבליץ|הבליץ]]
[[קובץ:Churchill* De Gaulle HU 60057.jpg|ממוזער|"כשאתה צריך להרוג מישהו, לא עולה לך להיות מנומס." ~ צ'רצ'יל מסביר בספרו את הסיבהמדוע שחתםחתם את הצהרת המלחמה על יפן, שנשלחה לשגרירהּ, במילים: "יש לי הכבוד להיות - מתוך התחשבות רבה, אדוני - עבדך הנאמן". ''<ref>מתוך ספרו: 'מלחמת העולם השנייה ג: הברית הגדולה''' (פרק 32, פרל הארבור)]]</ref>
* "זהו אינו הסוף. זהו אפילו לא תחילתו של הסוף. אבל זהו, ייתכן, סוף ההתחלה." ~ בנאום בארוחת הצהריים בבית האחוזה – מעון הלורד ראש העיר של לונדון, 10 בנובמבר 1942, שבוע לאחר הניצחון ב[[W:קרב אל-עלמיין השני|קרב אל-עלמיין]]
*"בהתמוטטותו הפתאומית... הוכיח הצבא הגרמני הגאה שוב את אמיתות הפתגם: 'ההוני ניצב תמיד על גרונך או לרגליך'." ~ בנאום בפני מושב משותף של שני בתי הקונגרס ב[[ארצות הברית]], מאי 1943
[[קובץ:Winston* Churchill walks through the ruins of Coventry Cathedral.jpg|ממוזער|"כולנו חייבים להפנות גב לזוועות העבר, עלינו להסתכל לעתיד: איננו יכולים להרשות לעצמנו לשאת לאורך השנים הבאות את השנאות ואת הנקמות שנבעו מפציעות העבר." ~ נאום באוניברסיטת ציריך, שווייץ, 19 בספטמבר 1946]]
[[קובץ:Churchill* waves to crowds.jpg|ממוזער|"יש להבטיח את גאולתם של פשוטי העם - מכל גזע ומכל מדינה - ממלחמה או מעבדות, על ידי נכונות כל הגברים וכל הנשים למות ולא להיכנע לעריצות." ~ נאום באוניברסיטת ציריך, שווייץ, 19 בספטמבר 1946]]
 
== על אנשים ועל עמים ==
[[קובץ:Churchill-in-quebec-1944-23-0201a.jpg|ממוזער|172 פיקסלים| צ'רצ'יל בראיון לתאגיד השידור הקנדי במהלך וועידת קוויבק]]
* "השקפותיו על מדיניות חוץ הן כשל מי שמסתכל מהפתח הלא נכון של צינור ביוב עירוני." ~ על [[נוויל צ'מברליין]]
* "נפל בחלקו של [[נוויל צ'מברליין]], באחד המשברים העילאיים בעולמנו, שדעותיו תיסתרנה על ידי המאורעות, שתקוותיו תתאכזבנה, והוא יהיה מרומה ונגזל על ידי איש זדון. אך מה היו תקוות אלו שמהן התאכזב? מה היו שאיפות אלו שמהן התייאש? מה הייתה אמונתו אותה ניצלו לרעה? הרי היו אלו בין הרגשות הנאצלים והמיטיבים של לב האדם - אהבת השלום, השאיפה לשלום והחתירה לשלום, אפילו במחיר סיכון גדול וודאי במחיר אישי." ~ נאמר במהלך הספד ב[[w:הפרלמנט הבריטי|פרלמנט הבריטי]] ל[[נוויל צ'מברליין]]
שורה 124 ⟵ 123:
 
==נאמר עליו==
* "אנגליה נתנה לעולם, כמשחררו, את המדינאי הגדול ביותר החי בימינו ואחד הגדולים שהיו אי־פעם." ~ מתוך מכתב של [[דוד בן-גוריון]], 21.9.1940.{{הערה|שם=בר-זוהר 429|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק כא, עמ' 429.}}
* "הוא הרים אומה שלמה ממעמקי השפלה ותבוסה, הפיח בתוכה את הכוח הנפשי לעמוד נגד סכנה כבדה... הוא עשה זאת בארץ דמוקראטית, בה נשקו היחיד לאיחוד האומה מאחוריו היה כושר השכנוע שלו. והוא מסוגל היה לעשות זאת על־ידי הצירוף היחיד במינו של תכונותיו – מנהיגות מגנטית, כושר־ביטוי עז, אומץ־לב מידבק, בטחון עצמי עילאי, חוש היסטורי עמוק ואמונה בלתי מעורערת בגורל אומתו". ~ דוד בן-גוריון.{{הערה|שם=בר-זוהר 429}}