וינסטון צ'רצ'יל: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
המשך
שורה 68:
* "אם גם חלקים גדולים של אירופה והרבה מדינות ותיקות ומהוללות נפלו או תיפולנה תחת שלטון הגסטפו וכל המנגנון המשוקץ של השלטון הנאצי, אנחנו לא נירתע ולא נכזיב. אנחנו נמשיך עד הסוף. אנחנו נילחם ב[[צרפת]], נילחם בים ובאוקיינוס, נילחם בבטחה גוברת ובכוח גובר באוויר."
* "אנחנו נגן על האי שלנו, ויהיה המחיר מה שיהיה. נילחם בחופים, נילחם בנקודות הנחיתה, נילחם בשדות וברחובות, נילחם בגבעות. לעולם לא ניכנע."
* "[[לונדון]] יכולה לספוג זאת" ~ בזמן [[w:הבליץ|הבליץ]][[קובץ:Fidelcastro1978.jpg|ממוזער|"תראה, אילולא היה צ'רצ'יל עושה מה שעשה כדי להביס את הנאצים אתה לא היית כאן, אף אחד מאיתנו לא היה כאן. יתרה מכך, עלינו להתעניין בו במיוחד משום שגם הוא הוביל אי קטן נגד אויב גדול." ~ [[פידל קסטרו]] מסביר לסטודנט את הסיבה שכינה את צ'רצ'יל "אדם אדיר"{{הערה|"הסברו של קסטרו בחנות הספרים; ראש הממשלה משרטט תקווה לתלמידי אוניברסיטה", הניו יורק טיימס, 14 בפברואר 1964}}]]
* "[[לונדון]] יכולה לספוג זאת" ~ בזמן [[w:הבליץ|הבליץ]]
* "אחרי הכל, כשעליך להרוג אדם, לא עולה לך לנהוג בנימוס." ~ מסביר מדוע חתם את הצהרת המלחמה על יפן, שנשלחה לשגרירהּ, במילים: "מתוך התחשבות רבה, אדוני - עבדך הנאמן". <ref>מתוך ספרו: 'מלחמת העולם השנייה ג: הברית הגדולה' (פרק 32, פרל הארבור)</ref>
* "זהו אינו הסוף. זהו אפילו לא תחילתו של הסוף. אבל זהו, ייתכן, סוף ההתחלה." ~ בנאום בארוחת הצהריים בבית האחוזה – מעון הלורד ראש העיר של לונדון, 10 בנובמבר 1942, שבוע לאחר הניצחון ב[[W:קרב אל-עלמיין השני|קרב אל-עלמיין]]
שורה 124:
 
==נאמר עליו==
[[קובץ:Josip Broz Tito uniform portrait.jpg|ממוזער|"הוא אדם גדול. כמובן, הוא האויב שלנו והוא תמיד היה אויב הקומוניזם, אבל הוא אויב שחייבים לכבד, אויב שאדם רוצה שיהיה לו" ~ [[יוסיפ ברוז טיטו]]{{הערה|מצוטט בספרו של ג'ספר רידלי, "טיטו: ביוגרפיה" (עמ' 323), לונדון, אנגליה: קונסטבל ורובינסון, 1994}}]]
* "אנגליה נתנה לעולם, כמשחררו, את המדינאי הגדול ביותר החי בימינו ואחד הגדולים שהיו אי־פעם." ~ מתוך מכתב של [[דוד בן-גוריון]], 21.9.1940.{{הערה|שם=בר-זוהר 429|מיכאל בר-זוהר, 'בן-גוריון', כרך א, פרק כא, עמ' 429.}}
* "הוא הרים אומה שלמה ממעמקי השפלה ותבוסה, הפיח בתוכה את הכוח הנפשי לעמוד נגד סכנה כבדה... הוא עשה זאת בארץ דמוקראטית, בה נשקו היחיד לאיחוד האומה מאחוריו היה כושר השכנוע שלו. והוא מסוגל היה לעשות זאת על־ידי הצירוף היחיד במינו של תכונותיו – מנהיגות מגנטית, כושר־ביטוי עז, אומץ־לב מידבק, בטחון עצמי עילאי, חוש היסטורי עמוק ואמונה בלתי מעורערת בגורל אומתו". ~ דוד בן-גוריון.{{הערה|שם=בר-זוהר 429}}
שורה 132 ⟵ 133:
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
 
{{מיון רגיל:צ'רצ'יל, וינסטון}}
[[קטגוריה:ראשי ממשלת בריטניה]]