וינסטון צ'רצ'יל: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ידידיה צ' צבאן (שיחה | תרומות) המשך |
ידידיה צ' צבאן (שיחה | תרומות) |
||
שורה 68:
* "אם גם חלקים גדולים של אירופה והרבה מדינות ותיקות ומהוללות נפלו או תיפולנה תחת שלטון הגסטפו וכל המנגנון המשוקץ של השלטון הנאצי, אנחנו לא נירתע ולא נכזיב. אנחנו נמשיך עד הסוף. אנחנו נילחם ב[[צרפת]], נילחם בים ובאוקיינוס, נילחם בבטחה גוברת ובכוח גובר באוויר."
* "אנחנו נגן על האי שלנו, ויהיה המחיר מה שיהיה. נילחם בחופים, נילחם בנקודות הנחיתה, נילחם בשדות וברחובות, נילחם בגבעות. לעולם לא ניכנע."
* "[[לונדון]] יכולה לספוג זאת" ~ בזמן [[w:הבליץ|הבליץ]][[קובץ:Fidelcastro1978.jpg|ממוזער|"תראה, אילולא היה צ'רצ'יל עושה מה שעשה כדי להביס את הנאצים אתה לא היית כאן, אף אחד מאיתנו לא היה כאן. יתרה מכך, עלינו להתעניין בו במיוחד משום שגם הוא הוביל אי קטן נגד אויב גדול." ~ [[פידל קסטרו]] מסביר לסטודנט את הסיבה שכינה את צ'רצ'יל "אדם אדיר" על אף היותו קולוניאליסט{{הערה|"הסברו של קסטרו בחנות הספרים; ראש הממשלה משרטט תקווה לתלמידי אוניברסיטה", הניו יורק טיימס, 14 בפברואר 1964}}]]
* "אחרי הכל, כשעליך להרוג אדם, לא עולה לך לנהוג בנימוס." ~ מסביר מדוע חתם את הצהרת המלחמה על יפן, שנשלחה לשגרירהּ, במילים: "מתוך התחשבות רבה, אדוני - עבדך הנאמן". <ref>מתוך ספרו: 'מלחמת העולם השנייה ג: הברית הגדולה' (פרק 32, פרל הארבור)</ref>
* "זהו אינו הסוף. זהו אפילו לא תחילתו של הסוף. אבל זהו, ייתכן, סוף ההתחלה." ~ בנאום בארוחת הצהריים בבית האחוזה – מעון הלורד ראש העיר של לונדון, 10 בנובמבר 1942, שבוע לאחר הניצחון ב[[W:קרב אל-עלמיין השני|קרב אל-עלמיין]]
| |||