חנה יבלונקה: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה, הרחבה |
מ הגהה |
||
שורה 4:
{{דף מורחב|ילדים בסדר גמור}}
* "אין שפה ב[[עולם]] שאני שולטת בה, מכירה את רבדיה ואת שורשיה, כמו העברית."
* "[[תודעה|תודעתו]] של דור זה עוצבה באורח קולקטיבי על ידי נסיבות ה[[זמן]] והאירועים ההיסטוריים על ציר הזמן, בהקשרם הישראלי."
* "העברית, הפירות והירקות, אור ה[[שמש]], לוח השנה והאירועים שתכפו ובאו על ישראל וליוו את חיי, הם שעשו את המדינה הזו לתבנית נוף מולדתי."
* "הגבולות של חיינו לא הצטמצמו רק לאלה של המדינה, הם היו בכל אשר פנינו: בינינו לבין [[הורות|הורינו]], בינם לבין עצמם, בינינו לבין [[מורה|מורינו]], בין הבנות והבנים. ידענו היטב מה מותר, מה אסור, ומה רצוי."
* "חיינו בטבורו של העולם. עבורנו הכול התרחש באותה ישראל קטנה ששטחה 20 אלף קמ"ר כפי שלמדנו בבית הספר, שהייתה בגדול העולם ומלואו."
==אמרותיה==
'''כללי'''
* "חברה נמדדת ביחסה אל
* "ה[[דמוקרטיה]] לא קורסת בן לילה. יש שחיקה הדרגתית ועקבית שניתן בהחלט לעקוב אחריה."
* "ב[[מלחמת העולם הראשונה]] ההלם שפקד את העולם היה עז יותר. זו מלחמה שכל הצדדים דהרו אליה בששון, ונגמרה באסון אדיר, בהכחדתו של דור שלם. ואחרי המלחמה, אירופה חוותה משבר אמון גדול. משבר אמון בלאומיות, בסדרים החברתיים המוכרים."
'''השואה'''
* "הכרוניקה של מלחמת העולם השנייה ו[[השואה]] היא מאוד משמעותית, כי צריך מחקר על הסיפור הכולל. אלא שלמרות העובדה שמחקרים חדשים רואים אור כל הזמן, עד היום לא ניתנה התשובה לשאלה המכריעה: איך זה קרה? איך קרה שבלב אירופה התרבותית, אולי העם התרבותי ביותר מגיע למסקנה שצריך למחוק מעל פני האדמה עם אחר שלא באמת הרע לו. אני חשה שלא התקרבנו לתשובה לשאלה הגדולה, אולי ליקוי המאורות הזה פשוט בלתי ניתן להסבר סופי אחרון ומוצק."
* "המושג הראשון שאני רוצה לדחות הוא ייחודיותה של השואה. אם השואה כל כך ייחודית, אז אין טעם לחקור אותה. אני גם מסרבת לדבר על לקחי השואה. אין לקחים מהשואה. לכן, כשאני שומעת את נאומי הפוליטיקאים בטקסים הממלכתיים עם
* "בלי השוואה אין תהליך לימודי. לא רק שצריך להשוות, חייבים להשוות. וזה לא יפגע בשום צורה בקדושת השואה וגם לא בקורבנוּת הקדושה שלנו."
'''ישראל'''
* "חלק גדול
* "התנועה
* "יש אצלנו תופעות מדאיגות:
{{מיון רגיל:יבלונקה, חנה}}
|