יהודית רותם: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
הרחבה
שורה 16:
==אמרותיה==
* "בכל [[גיל]] אפשר לאהוב ובכל גיל יש כמיהה לאהבה."
* "אני מוצאת בגיל הזה [הזקנה] הרבה יופי, הרבה עניין. גיבוריי בספריי האחרונים כבר עשו דבר או שניים בחייהם, אך עדיין הם מלאי חיים וצמאים לרגש, לקשר, לאהבה, והפעם עם הרבה יותר חוכמת חיים, אמפתיה והבנה. לגיל הזה אני קוראת 'גיל ההגהות', כי עדיין יש בידינו לתקן, ללטש, לשפר את היחסים עם הקרובים לנו, וגם עם עצמנו."
* "אהבה לנכדים היא כמו התאהבות, אך לא כזאת שחולפת אלא כזאת שנשארת ומתעצמת ללא הרף."
* "עדיין יש בידינו לתקן, ללטש, לשפר את היחסים עם הקרובים לנו, וגם עם עצמנו. לפעמים אנחנו אחרונים בתור מצדנו אנו. לא פעם אנו שוכחים: גם אנו ראויים ליחס, לאכפתיות, לחמלה."
 
== על עצמה ==
* "אני מציינת את השנים הראשונות בחיי כתחנות חשובות, משמעותיות, שגם אם הן נעדרות מזיכרוני הפעיל, בדרך עקיפה הן חלחלו להווייתי והשפיעו על חיי יותר מאשר כל תחנה זכורה אחרת."
* "סבתאות היא ה[[אושר]] הגדול ביותר בחיי. להיות סבתא זה לחוות מחדש את ה[[ילדות]], לתקן שגיאות שעשיתי כאם, להדק דרכם את יחסיי עם ילדיי, ובעיקר להיות מאוהבת כל הזמן."
* "הנס שב[[כתיבה]] הוא שאת לא יודעת איך זה בא וכשזה נמצא את יודעת שזה נמצא ואת מוכלת בתוך זה. את כמו בהריון נפשי, כל הזמן הולכת עם הדמויות והרעיונות. הסיפור והעלילה חיים סביבך. זו בעצם התקופה הכי טובה, יותר טובה מהכול. טוב לקבל תגובות, לדבר עם קוראים, לשמוע, אבל החלק הזה הוא החלק הכי טוב."
* "סבתאותהסבתאות היא ה[[אושר]]האושר הגדול ביותר בחיי. להיות סבתא זה לחוות מחדש את ה[[ילדות]]הילדות, לתקן שגיאות שעשיתי כאם, להדק דרכם את יחסיי עם ילדיי, ובעיקר להיות מאוהבת כל הזמן. אהבה לנכדים היא כמו התאהבות, אך לא כזאת שחולפת אלא כזאת שנשארת ומתעצמת ללא הרף."
 
{{מיון רגיל:רותם, יהודית}}